עורך דין תביעות סיעוד

קיימים שני מקרים בודדים בהם אדם ייחשב לסיעודי בפני חברות הביטוח:

1. קביעת תשישות נפשית ע"י רופא מומחה – אדם שמבחינה אינטלקטואלית עושה בחירות שיפוטיות שלא היה עושה (כלומר מצב שיפוט שהוא לקוי), מצב הזיכרון של אותו אדם יורד, קשה לו להגיע למקומות בצורה נכונה (לדוגמא: עולה לאוטובוס ומגיע לעיר אחרת ממה שהתכוון), חוזר על עצמו המון וכו'. דבר זה לרוב יבוא מאלצהיימר או ממצב של דמנציה (שכחה – לרוב אצל מבוגרים).
2. צירוף של שלוש פעולות שמשתמשים בהן באופן יום יומי מבין הפעולות הבאות שאדם לא יכול לבצען:
   • לקום מהמיטה ולשכב עליה בחזרה – אדם ייבחן בזמן אמת על היכולת שלו לעשות מעברים בין עמידה לישיבה על כיסא, על מיטה ולהיפך.
   • להתלבש לבד ולהתפשט לבד – האפשרות לעשות את הפעולות הנ"ל באופן עצמי וללא עזרה מבחוץ.
   • לעשות מקלחת או אמבטיה – האופציה להיכנס ולצאת בעצמך מהמקלחת / האמבטיה.
   • אוכל ושתייה – לאחר שהכינו את האוכל / השתייה האם האדם יכול לאכול / לשתות בעצמו.
   • שליטה על פיפי וקקי או בשפה המקצועית הסוגרים – האם אדם יכול להחליט מתי הוא הולך לשירותים או שמע צריך להשתמש בעזרה רפואית כמו: חיתול, קטטר וכדומה.
   • התניידות – האם אותו מבוטח יכול להתנייד ממקום למקום בצורה עצמאית – אם יכול בעזרת מקל או הליכון אז המבוטח עדיין מוגדר כיכול להנייד.

אומנם הדרישות להיות מוגדר כאדם סיעודי הינן גבוהות אבל מספיק שמוכיחים שאדם לא מצליח ב-50% לעשות שלוש מתוך הפעולות מעלה – האדם ייחשב כסיעודי.