נושאי הפנסיה, קרנות וקופות הם נושאים המטרידים כל מי שנמצא בימים האלה בגיל העבודה. במדינת ישראל, עבר הנושא של הפנסיה שינויים משמעותיים במהלך שלושת העשורים האחרונים. המטוטלת נעה לאורך כל הסקאלה – החל ממצב שבו כמעט כל עובד היה מבוטח באחת מקרנות הפנסיה, דרך מצב שבו רק עובדים מעטים יחסית היו מבוטחים, ועד לכניסתו לתוקף של חוק הפנסיה הממלכתי.
כתוצאה מחוק פנסיית חובה שחוקק במהלך העשור שעבר, כל עובד מאז ואילך נהנה מפנסיה, אשר מה שקובע אותה הוא השכר ברוטו של העובד לאורך כל שנות העבודה שלו. בשורות הבאות נרחיב מעט את היריעה בכל מה שקשור בנושא הפנסיה, הקרנות והקופות.
בכל הנוגע לתחום החיסכון לגיל פרישה, ישנם נושאים רבים שמעסיקים ועובדיהם נדרשים לתת עליהם את הדעת, למשל: מה זה פנסיה ולמה כל כך חשוב לדאוג לפנסיה העתידית? מהו חוק פנסיה ממלכתית ומה עושה אותו לחוק כל כך חשוב? מי יכול להיות עמית בקרן פנסיה ולהפריש מההכנסה שלו לחיסכון הפנסיוני? אילו קרנות פנסיה קיימות ומה ההבדל ביניהן? מה ההבדל בין קופת גמל לפנסיה לבין קרן פנסיה? איך אפשר לשפר את תנאי הפנסיה ומה הקשר בין גובה העמלות לגובה הפנסיה? מהי קופת גמל להשקעה ואיך היא יכולה לסייע לעובד שיצא לפנסיה? באילו מקרים יש לפנות לעורך דין בהקשר של קרן הפנסיה? כדאי לקרוא – במאמר הזה תמצאו חלק משמעותי מהתשובות לשאלות הנפוצות בנושאי הפנסיה, הקרנות והקופות.
פנסיה הוא הכינוי הלועזי של מה שנקרא בשפה העברית פרישה לגמלאות. על פי החוק בישראל, כאשר גבר מגיע לגיל 67 שנים הוא רשאי לצאת לפנסיה – כלומר להפסיק לעבוד, ולקבל בכל חודש קצבה מקרן הפנסיה שלו. זאת, כמובן, בנוסף לקצבה שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
אישה, לעומת זאת, רשאית לצאת לגמלאות כבר בגיל 62 ולהתחיל לקבל קצבת ביטוח לאומי. עם זאת, זכותה של כל אישה להימנע מלצאת לגמלאות ולהמשיך לחסוך לפנסיה עד גיל 67, בדומה לגברים. בשנים הבאות יעלה, ככל הנראה, גיל הפנסיה לנשים ויתייצב על גיל 64. זאת, בתנאי שחקיקה מתאימה תעבור בכנסת.
כאשר גבר מגיע לגיל הפנסיה, המעסיק יכול להוציא אותו לגמלאות, בין אם העובד רוצה בכך ובין אם לאו. עם זאת, אם גם העובד וגם המעסיק מסכימים על כך, העובד יכול להמשיך להיות מועסק במקום העבודה. אם העובד מעוניין.
הוא יכול להתחיל לקבל תשלומים מקרן הפנסיה, ואז המעסיק יהיה פטור מלהמשיך להפקיד עבורו לקרן הפנסיה. אבל העובד גם יכול להמשיך ולחסוך, במטרה להגדיל את תשלומי הפנסיה העתידיים. הדבר טוב במיוחד לחוסכים בקרנות הוותיקות, אשר לא הגיעו לרף שבעים האחוזים שהוא רף הפנסיה המרבי בקרנות הללו. כשמדובר בנשים, המצב שונה במקצת.
כשאישה מגיעה לגיל 62, הרשות נתונה בידה לצאת לגמלאות. אם היא לא מעוניינת לעשות כך ומבקשת להמשיך לעבוד, המעסיק לא יכול לכופת עליה לצאת לפנסיה והיא יכולה להמשיך לעבוד עד גיל 67. בגיל הזה, המעסיק יכול לכפות עליה לצאת לגמלאות. ככל הנראה, במהלך שנת 2021 יתחיל תהליך של העלאה הדרגתית בגיל הפנסיה לנשים עד גיל 64, כפי שכבר הוזכר לעיל.
במדינת ישראל, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת זקנה לכל תושב המגיע לגיל הפרישה החוקי. גובה קצבת הזקנה הוא קצבה בסיסית, ותוספת לקצבה הזאת ניתנת בהתאם לוותק של העובד בשוק העבודה. עם זאת, למרות התוספות, מדובר בקצבה נמוכה שאינה עומדת בשום יחס אפילו לשכר המינימום במשק. אדם שאין לו מקור הכנסה אחר מלבד הפנסיה, נדון בהכרח לחיי עוני ודלות.
לחילופין – אדם כזה יהיה חייב להמשיך לעבוד, גם אם מבחינה פיזית הדבר קשה עליו מאוד. דרך אפשרית נוספת היא לקחת הלוואה או משכנתא הפוכה על חשבון דירת המגורים, ולפגוע בירושה שהוא יותיר לילדים. חיסכון פנסיוני מקנה למי שיש לו חיסכון כזה תשלום חודשי קבוע שהגובה שלו הוא ביחס לגובה השכר של העובד לכל אורך תקופת העבודה שלו.
תשלום הפנסיה הוא לכל החיים, ומאפשר לעובד שפרש לנהל חיים ברמה סבירה, כאשר בעזרת קצבת הפנסיה, יחד עם קצבת ביטוח לאומי ובתוספת ההנחות וההטבות שמדינת ישראל מעניקה לפנסיונרים, יכול פנסיונר לשמור, פחות או יותר, על רמת חיים סבירה. למען הסר ספק – גם פנסיונר שיש לו פנסיה מסודרת יכול לעבוד, אבל צריך לעבוד הרבה פחות מעובד שאין לו פנסיה.
על מנת להסביר את החשיבות של חוק פנסיה ממלכתית, צריך לחזור כמה עשורים אחורנית. עד לאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, לכל עובד בישראל, או כמעט לכל עובד, היתה קרן פנסיה. עם זאת, ההפקדה לפנסיה לא היתה בגדר חובה ורק המודעות לעניינים סוציאליים גרמה לאנשים להקפיד על הנושא.
העלייה הגדולה שהגיעה ונמשכה לכל אורך שנות התשעים, הביאה עולים רבים שלא היתה להם קרן פנסיה והמודעות שלהם לנושא היתה נמוכה. רבים מהעולים ראו בסכומים שנוכו לפנסיה ניכוי מיותר, ולא תמיד הבינו את המשמעות שלה.
בתקופה הזאת עלה מאוד מספר העובדים שלא הפקידו ולו שקל אחד לפנסיה במשך שנים ארוכות. בשלב כל שהוא הבינו קברניטי הכלכלה והמדינה, שאם לא ינקטו פעולה מהירה, בתך כמה עשורים תיווצר שכבה גדולה של עניים שיחיו אך ורק על קצבת הביטוח הלאומי.
חוק פנסיה ממלכתית נועד למנוע את המצב הזה. נכון להיום, החוק מחייב כל עובד וכל מעסיק להפריש כספים באופן קבוע לטובת הפנסיה. אחד היתרונות של החוק טמון בעובדה שהפעם גם עצמאיים מחויבים להפקיד לפנסיה, מה שיביא לכך שבתוך כשני עשורים כל עצמאי שיפרוש לפנסיה יעמוד לרשותו סכום כסף סביר שיאפשר לו לנהל חיים תקינים.
חוק פנסיה ממלכתי מחייב, כאמור, כל אזרח עובד להפקיד שישה אחוזים משכרו לפנסיה. המעסיק מתחייב להוסיף שנים עשר וחצי אחוזים, מה שמביא את ההפקדה לסך של 18.5% מהשכר ברוטו של העובד. ככל שהעובד עבד יותר שנים, כך הפנסיה שלו תהיה גבוהה יותר. אין מגבלה על אחוז הצבירה, כך שעובד שעבד מגיל 17 עד גיל 67, יצבור באופן תיאורטי פנסיה של 100%.
עם זאת, השכר לצורך חישוב הפנסיה יהיה השכר הממוצע לכל אורך תקופת העבודה, ולא השכר של השנה האחרונה או של חודשי העבודה האחרונים. למעשה, החוק יוצר הכנסה לכל פנסיונר, אשר מאפשרת לו לשמור על רמת חיים סבירה, פחות או יותר. ולהימנע מתלות בעבודה לצורך פרנסה לאחר הפרישה. גיל הפנסיה אמור להיות תקופת חיים רגועה ושקטה, וחוק פנסיה ממלכתית אמור לדאוג שהשאיפה הזאת אכן תתממש.
חוק פנסיה ממלכתי מייתר למעשה את השאלה הזאת. כל אדם שעובד באופן קבוע במקום עבודה אחד או יותר, מחויב להפקיד כספים לפנסיה ללא אפשרות בחירה. לכאורה, מעסיק יכול להימנע מלהפקיד כספים לפנסיה לעובד שאין לו קרן פנסיה, בשלושת חודשי העבודה הראשונים. עם זאת, אם לעובד יש כבר קרן פנסיה, הרי שהמעביד חייב להמשיך להפקיד אליה באופן מיידי.
אם לעובד אין קרן פנסיה, ואם הוא לא יודע להצביע על קרן פנסיה המועדפת עליו, המעסיק יבחר עבורו את קרן הפנסיה. זאת, מתוך רשימת קרנות נבחרות המתפרסמת מעת לעת. הקרנות הללו נבחרות במכרז על ידי משרד האוצר, לאחר שהציעו את התנאים הטובים ביותר למפקידים חדשים, כולל גם עמלות מוקטנות. בנושא העמלות נעסוק בסעיף אחר, בנפרד.
אפשר להתחיל להפקיד לפנסיה בכל גיל. אבל ככל שההפקדה מתחילה בגילאים מוקדמים יותר, כך הפנסיה תהיה גבוהה יותר. באשר למשיכה – על פי חוק, לא ניתן למשוך את כספי הפנסיה בשום זמן, אלא בצורת תשלומי קצבת פנסיה לאחר גיל הפרישה או חלילה בעת אירוע ביטוחי כגון העדר כושר עבודה זמני או קבוע של המבוטח. הכספים היחידים שאפשר למשוך, אם כי גם זה לא רצוי, הם כספי הפיצויים. וגם זה אפשרי אך רק אם העובד פוטר ממקום העבודה שלו.
בשורות הבאות נעסוק בקרנות הפנסיה השונות. למען הסר ספק – לא נרד כאן לרזולוציה של הקרנות השונות עצמן, אלא נעמוד רק על סוגי הקרנות. נעסוק בקרנות הפנסיה הוותיקות והחדשות, בקופות גמל לפנסיה ובקרנות הפנסיה הנבחרות שקולטות את ההפקדות של מפקידים חדשים אשר אין ברשותם קרן פנסיה פעילה ובכלל.
קרנות הפנסיה הוותיקות הן קרנות שהפסיקו לקבל אליהן מפקידים חדשים החל בשנת 2005. התנאים שהקרנות הללו מציעות לחברים בהן הם מצוינים. מצד אחד, בקרנות הללו אי אפשר להגיע לפנסיה של יותר משבעים אחוזים מהשכר הקובע לפנסיה.
מצד שני, השכר לפנסיה יהיה קרוב יותר לשכר של השנים האחרונות. אדם שחסך שלושים שנה בקרן פנסיה ותיקה, יחושבו לו ארבעה ממוצעים: ממוצע השכר של 10 השנים הראשונות, ממוצע השכר של 10 השנים השניות וממוצע השכר של 10 השנים האחרונות. הממוצע הרביעי הוא ממוצע הממוצעים.
אם השכר של העובד לא השתנה בשנים האחרונות כיוון שהעובד מיצה את היכולת והפוטנציאל של הקידום שלו, הרי שבסיכומו של עניין הפנסיה תהיה קרובה יותר לשכר אחרון. בנוסף, הכסף של הקרנות הללו מושקע באגרות חוס ייחודיות של המדינה, המבטיחות תשואה ללא מעורבות של הקרן בבורסה.
כאמור, בקרנות הוותיקות לא ניתן לצבור יותר משבעים אחוזים מהשכר הקובע. לפיכך, עובדים רבים שהגיעו לצבירה מרבית, פשוט הפסיקו להפקיד לקרן הוותיקה ופתחו קרנות חדשות, או קופות גמל לפנסיה. עם זאת, חשוב לומר למען ההגינות, שהפסקת ההפקדה עלולה לפגוע בזכויות אחרות של העובד, בעיקר במקרה שהוא חולה חלילה במחלה קשה או מאבד את כושר העבודה לפני גיל הפנסיה.
החל משנת 2005 יכול עובד להפקיד כסף אך ורק לקרנות הפנסיה החדשות. המשמעות היא, מצד אחד, שהוא יכול להגיע לפנסיה של יותר משבעים אחוזים. מצד שני, קרנות הפנסיה החדשות חשופות יותר לתנודות בבורסה, והקצבה החודשית עלולה לעלות או לרדת בהתאם לעליות והירידות בבורסה, של החלק בפנסיה החשוף להשקעה במניות. מי שחוסך בקרנות הוותיקות פטור מהדאגה הזאת, והממשלה ערבה לחיסכון שלו.
ההבדל העיקרי בין חיסכון פנסיוני בקופת גמל לחיסכון בקרן פנסיה, נוגע לרכיבי הביטוח. בביטוח פנסיוני, נכללים סוגים מסוימים של ביטוחים, שאמורים להקל על המבוטח או בני משפחתו במקרה של נכות או מוות. בקופת גמל אין מרכיב ביטוחי, רק חיסכון לפנסיה נטו.
מצד אחד, קופות גמל יכולות להעניק קצבה גבוהה יותר אחרי הפנסיה, בתמורה לכספים שהושקעו בחיסכון. מצד שני, אם תקרה תאונה או מצב רפואי כל שהוא, אין בקופת הגמל שום רכיב ביטוחי שיכול לסייע למבוטח עצמו או לבני המשפחה שלו. בשני המקרים, החוסך יכול להשפיע על אופי החיסכון ולקבוע אם הוא יהיה סולידי יותר או חשוף יותר להשקעות בסיכון גבוה.
על פי החוק, יכולים הגופים הפיננסיים השונים שבאמצעותם חוסכים המפקידים את כספי הפנסיה שלהם, לגבות דמי ניהול מהחיסכון וכן סכום כסף מכל הפקדה לחיסכון הפנסיוני. ככל שהסכומים הללו גבוהים יותר, הם עלולים לפגוע בקצבה שבסיכומו של עניין תשולם למפקיד.
בניגוד למה שהיה נהוג בעבר, המעבר בין קרנות הפנסיה הוא קל יותר ומאפשר לכל חוסך לבחור את קרן הפנסיה המועדפת עליו, הן בגלל הביצועים שלה והן בזכות העמלות הנמוכות שהיא גובה. זה המקום לציין שקרנות הפנסיה שנבחרו על ידי משרד האוצר, מתחייבות לדמי ניהול ועמלות נמוכות לפחות למשך השנים הראשונות של החיסכון. גם בקרב קופות הגמל יש הבדל הן בעמלות והן בתנאי החיסכון, ושווה מדי פעם בפעם לבצע בדיקה והשוואה.
במשך תקופה ארוכה היו קופות הגמל הבן החורג של תוכניות החיסכון. הקופות הללו איבדו את הקסם שלהן לאחר שהמחוקק אסר לפתוח קופות גמל לתקופה של 15 שנה עם אפשרות למשוך את כל הכסף בתום התקופה ללא מס. במשך זמן מה הייתה מחשבה לסגור את קופות הגמל, אבל אז עלה רעיון חדש וגאוני למדיי.
נכון להיום מתאפשרת לכל אדם פתיחה של קופת גמל להשקעה. מדובר בהפקדה של סכום אחד גדול, או בהפקדה חודשית. הסכום המצטבר בקופת הגמל נצבר לזכות המפקיד, ובהגיעו לגיל הפנסיה הוא יכול למשוך את החיסכון המצטבר בצורת קצבה חודשית, ללא מס על הריבית. בדרך כלל, התשואות בקופות הגמל הללו הן גבוהות יחסית.
הדבר אומר בעצם שכל מי שיש לו פיקדונות בבנק שאינן נושאים ריבית ושוכבים שם כאבן שאין לה הופכין, יכול להפקיד אותם בקופת גמל להשקעה, ולייצר מקור הכנסה חדש ומפתיע. מי שמעוניין בכך יכול למשוך את מלוא הסכום, אבל אז הרווחים יהיו חייבים במס, אם כי נמוך יחסית למס הנהוג על רווחי הון בבורסה. מדובר באפיק חיסכון חדש אבל נראה שבעתיד, כאשר חוסכים רבים יגלו אותו, הוא יהפוך לפופולרי במיוחד.
באופן עקרוני, ככל שמדובר בעניינים שבשגרה, יועצים פנסיונים יכולים בהחלט לתת מענה הולם לשאלות, תהיות או בקשות של החוסך. גם כאשר מדובר בפרישה מסודרת לגמלאות, אין לרוב צורך במעורבות של איש מקצוע מיומן. זאת, כיוון שהליך החישוב של קצבת הפנסיה החודשית הוא לרוב אוטומטי וכל הפרטים ידועים מראש.
עם זאת, דווקא במקום שבו מתעוררות בעיות שונות או יש צורך לתבוע את קרן הפנסיה מפאת אובדן כושר עבודה או מסיבות אחרות, דווקא במקרים כאלה עלולות להתעורר מחלוקות עם קרן הפנסיה, אשר עלולה לדרוש מעורבות של עורך דין איכותי. זאת, במטרה לאפשר לתובע למצות את הזכויות שלו. כאשר החוסך תובע את הקרן, התגמול שהוא יכול לקבל תלוי במידה רבה ביכולת שלו לנהל משא ומתן ולקבל את המגיע לו.
עורך דין מיומן ומנוסה, יכול לנהל משא ומתן ולהשיג תוצאות טובות, קרי תשלום חודשי גבוה יותר עקב אובדן כושר עבודה או בנסיבות אחרות. אם יש לכם עניין לנהל משא ומתן מול קרן הפנסיה ולמצות את כלל הזכויות שלכם, הדבר המומלץ ביותר שניתן לעשות הוא ליצור קשר עם עו"ד שילווה אתכם במשא ומתן מול הקרן או קופת הגמל, עד להשגת התמורה הטובה ביותר האפשרית עבורכם.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד.
המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.
