זכויות עובדת בשמירת הריון – כי מגיע לך!

כאשר אישה נדרשת להיכנס לשמירת הריון, הדבר מחייב את היעדרותה מעבודתה למשך שארית תקופת ההריון שלה (במרבית המקרים).

הצורך בשמירת הריון עלול להתעורר באחד משני תרחישים שכיחים, המוכרים בחוק הביטוח הלאומי, והם: מצב רפואי שנוצר בעקבות ההריון ומציב סכנה לבריאותם ולחייהם של העובדת ההרה והילוד שברחמה, או כאשר אופי העבודה, התנאים הסביבתיים שבהם העבודה מתבצעת, או מהותה של העבודה, כרוכים בסיכון לאם ההרה או ליילוד, מבלי שתימצא עבור העובדה משרה אלטרנטיבית אצל אותו מעסיק.

למותר לציין כי על פי חוק, מעסיקים נדרשים לכבד את זכויות העובדת בשמירת הריון, כשם שנדרש עבור כל עובדת הרה. במדריך שלהלן נדון באותן זכויות ובצעדים שניתן לנקוט בהם במידה ובוצעה הפרה שלהן מצד המעסיק.

עובדת בשמירת הריון? דעי את זכויותיך

החוק בישראל קובע כי מעסיקים אינם רשאים לפטר עובדות בשמירת הריון בשל מצבן או להפחית משכרן ו / או היקף המשרה שלהן, בשובן לעבודתן בסיומה של תקופת שמירת ההיריון. לכן כאשר חלה פגיעה בזכויות על רקע זה, יש מקום לבחון אפשרות להגשת תביעת פיצויים באמצעות עורך דין דיני עבודה.

 

האם עובדת בשמירת הריון זכאית לקבל שכר עבודה מהמעסיק שלה?

כאשר עובדת נכנסת לשמירת הריון המעסיק אינו נדרש לשלם לה שכר עבודה על פי החוק, עבור תקופה זו.

במקום שכר עבודה, עובדת בשמירת הריון זכאית למימוש אחת מן הזכויות שלהלן:

  1. קצבת שמירת היריון המשולמת מטעם המוסד לביטוח לאומי.
  2. דמי מחלה המשולמים בידי המעביד, ככל שלזכות העובדת נצברו מספיק ימי מחלה שניתן לממש.
זכויות עובדת בשמירת הריון - כי מגיע לך!
זכויות עובדת בשמירת הריון – כי מגיע לך!

מהם תנאי הסף לקבלת קצבת שמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי?

על מנת שעובדת בשמירת הריון תהיה זכאית לקבלת קצבת שמירת הריון עליה לעמוד בחמשת התנאים כדלקמן:

  1. על העובדת להיות תושבת מדינת ישראל.
  2. מעמדה של העובדת במוסד לביטוח לאומי הינו של שכירה או עצמאית, ששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי למשך תקופה שלא תפחת מחצי שנה מתוך השנה וחודשיים שקדמו למועד צאתה לשמירת הריון.
  3. העובדת מחזיקה באישור רפואי של רופא נשים בגין שמירת ההיריון שלה, לצד אישור מרופא תעסוקתי, ככל שהצורך בשמירת ההריון נובע ממאפייני סביבת העבודה של העובדת או אופי העבודה שלה.
  4. העובדת אינה מקבלת תשלום בגין שמירת ההריון שלה מאף גורם אחר.
  5. העובדת אינה יוצאת מגבולות ישראל במהלך שמירת ההריון שלה.

 

מהי התקופה המינימלית המזכה עובדת בקצבת שמירת הריון

התקופה המינימלית המזכה עובדת בקצבת שמירת הריון, הינה שלושים ימי שמירה לכל הפחות (עבור שמירת ההריון הראשונה של העובדת). ככל שהעובדת נדרשת לצאת לשמירת הריון נוספת בהמשך, גם כנגד תקופה זו תשולם לה הקצבה – במידה ומשך שמירת ההריון הנוספת לא פחת משבועיים ימים.

איך ניתן לקבל קצבת שמירת הריון עבור התקופות הנוספות?

על מנת שעובדת תוכל לממש את זכותה לקבלת קצבת שמירת הריון לאחר תקופת שמירת ההריון הראשונה שלה, עליה לפנות לאחד מסניפי המוסד לביטוח לאומי ולהציג אישור רפואי של רופא נשים מומחה שמאשר את הצורך בשמירת הריון נוספת.

 

האם ניתן לקבל קצבת שמירת הריון עבור צמצום שעות העבודה בזמן ההריון?

החוק בישראל מגדיר שבמידה ועובדת הרה מנועה מלעבוד מפאת הסכנה הקיימת לשלומה ולשלום היילוד, היא רשאית לקבל קצבת שמירת הריון. על אותו המשקל, היה והמצב הבריאותי של העובדת ההרה מחייב אותה על פי המלצת רופאיה להפחית מעומס העבודה המוטל על כתפיה, תהיה לעובדת זכאות לקבלת קצבת שמירת הריון בהיקף חלקי, בהתאם לשיעור היחסי של הקיצוץ בהיקף העסקתה.

 

כיצד מחושב סכום קצבת שמירת הריון?

חישוב הסכום היומי המשולם לעובדת כקצבת שמירת ההריון מתבצע כדלקמן – כאשר הסכום הנמוך מבין האפשרויות הוא הקובע:

  1. חלוקת הסכום החודשי הבסיסי לעניין חישוב הקצבאות (העומד על סכום של  291.90 ש"ח מאז שנת 2014) ב – 30.
  2. חלוקת שכרה של העובדת שחייב בדמי ביטוח לאומי משלושת החודשים שקדמו לשמירת ההריו שלה ב – 90.

 

מהסכומים הללו ינוכו מס הכנסה, מס בריאות ודמי ביטוח לאומי כחוק, ותשלום בצמוד אליהם תוספת יוקר. לכן במקרים מסוימים מוטב לעובדת ההרה לנצל את ימי המחלה שצברה, שעשויים להיות גבוהים מקצבת שמירת ההריון שביכולתה לקבל מן המוסד לביטוח הלאומי.

 

מתי משולמת קצבת שמירת הריון לעובדת ולמשך איזו תקופה?

קצבת שמירת הריון משולמת לעובדת מדי חודש בחודשו, ב – 20 לחודש, בגין החודש שעבר. כך או כך הקצבה אינה משולמת עבור יותר מ – 14 הימים שקדמו למועד בו המבוטחת ערכה את הבדיקה הרפואית הראשונית שבעקבותיה  קבע הרופא שלה כי היא צריכה לצאת לשמירת הריון.

 

איך מתבצעת השלמת שכר למטרת חישוב קצבת שמירת הריון לעובדת

עבור עובדת הרה במעמד שכירה, שלא שולם לה שכר מלא במהלך 3 החודשים שלפני תחילת החודש בו יצאה לשמירת הריון, וביכולתה להמציא אישורים רלוונטיים מרופא נשים, ישנה אפשרות במקרים מסוימים לביצוע השלמת שכר בגין שלושת החודשים הללו, או לחשב את שכר העובדת לפי הסכום שהשתכרה במהלך שלושת החודשים שלפני ההפחתה בשכרה מפאת שמירת ההריון.

עבור עובדת הרה במעמד עצמאית, שהכנסותיה השנתיות נפגעו בעקבות הריונה וביכולתה להמציא אישורים רלוונטיים מרופא נשים, ישנה אפשרות לבצע חישוב של קצבת שמירת ההריון בהתאם להכנסותיה בשנת המס שקדמה לזו שבה נדרש לצאת לשמירת הריון (במידה והיו לה הכנסות).

 

באילו תנאים ניתן להגיש תביעה לקבלת הפרשים של קצבת שמירת הריון?

היה ועובדת הרה במעמד שכירה קיבלה קצבת שמירת הריון, על פי חוק היא עשויה להיות זכאית לתשלום הפרשים מול אותה קצבה, ככל שלאחר שהתשלום מהמוסד לביטוח לאומי התקבל, מעסיקה העביר לה תשלומים נוספים כדוגמת מענקים, דמי הבראה, החזרים עבור ביגוד, ועוד, המתייחסים בין היתר לחודשי העבודה שלפיהם בוצע חישוב גובה הקצבה.

הזכאות להשלמת ההפרשים הללו מותנית בכך שסכומם הוא מעל רבע משכר המינימום. זכות זו תהא תקפה גם במידה והתשלומים שהעביר המעסיק לעובדת בשמירת הריון נועדו לכיסוי הפרשים בשכר ששולם לה בגין תקופת העסקתה שלפני תשלום קצבת שמירת ההריון.

לטובת קבלת הפרשי הקצבה כאמור לעיל, על העובדת בשמירת הריון להגיש בקשה בכתב למחלקת האמהות בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום מגוריה, בצירוף של פירוט שכר ממוחשב או ידני ממעבידה, שבו מצוינים גם התשלומים הנלווים או ההפרשים אשר שולמו לעובדת. ניתן לעשות זאת במשך פרק זמן שלא יעלה על שנה ממועד קבלת התשלומים הללו מן המעביד.

 

תנאי ההעסקה של עובדת בשמירת הריון

בהתאם לסעיף 7 ג' 1 בחוק עבודת נשים, היעדרות של עובדת הרה ממקום עבודתה בשל שמירת הריון, אליה יצאה בהמלצת רופאיה, אין בה כדי לפגוע בזכויותיה של העובדת אשר מותנות בוותק שצברה במקום עבודתה, ובכללן: הזכות לתשלום פיצויי פיטורין, דמי הבראה, חלף הודעה מוקדמת, דמי חופשה וכיוצא באלו.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.