החזר הוצאות נסיעה מגיע לכל עובד, בין אם הוא מגיע באוטובוס ובין אם הוא מגיע ברכב פרטי למקום העבודה. אך מלכתחילה נועד החוק להגן על העובד הנוסע בתחבורה ציבורית, או עשוי היה לנסוע כך, על מנת להחזיר לו על ההוצאות היומיומיות, אשר עלולות להגיע, באופן מצטבר, לסכום משמעותי.
גובה ההחזר של הוצאות הנסיעה קבוע בחוק, אך יכול להיות גם משולם על פי שווי ערך של כרטיסיה או "חופשי חודשי" כסכום גלובלי חודשי. החזר הוצאות נסיעה נחשב כרכיב משכורת, אשר ממנו אפשר לנכות מס הכנסה, ומיסים נדרשים אחרים, אולם לא רכיב אשר מוכר להפרשות פנסיוניות למשל.
ההיגיון העומד מאחורי החזר הוצאות נסיעה
מעסיק חייב לשלם לעובד, המגיע למקום עבודתו בתחבורה ציבורית, החזר הוצאות נסיעה, כפי שמתבקש בחוק. הסכומים אותם עלול העובד לשלם, באופן חודשי מצטבר עלולים להיות גבוהים, ולכן, כחלק מדאגה לזכויותיו של העובד, החוק מאשר לו לקבל על כך החזרים. סיכום על החזר הוצאות נסיעה ייעשה במעמד הסכם העבודה הראשוני, ויינתן גם במידה ולא עשה העובד שימוש בתחבורה ציבורית.
עם זאת, על המעסיק לשלם את המינימום הקבוע בחוק, בין אם זו כרטיסיה, "חופשי חודשי" או שימוש באמצעי אחר. המימון ייעשה על האופציה הנמוכה מבניהם, וללא התחשבות האם העובד למשל, העדיף כלי תחבורה אחר, כמו מונית. בדומה לזכויות אחרות, גם על זכות זו אין העובד יכול לוותר, ואין זה יהיה קביל בפני בית המשפט אם עשה זאת.
את התשלום, רשאי המעסיק לתת באופן חודשי, כאשר החישוב יהיה ימי העבודה שהעובד עבד בפועל כפול עלות החזר הוצאות נסיעה. כך ימי מחלה או חופש לא יילקחו בחשבון תחשיב זה. כמו כן, החזר הוצאות נסיעה הוא החזר שהעובד מקבל ולא תוספת שכר, ולכן אם מגיעה לו הטבה מסוימת בתחבורה הציבורית (גם אם לא לקח אותה) כמו למשל אזרח ותיק, המעביד יכול לשלם את התמורה האמיתית של הנסיעה.
מי יכול לקבל החזר הוצאות נסיעה?
על פי החוק, כל עובד הגר במרחק העולה על 500 מטר ממקום העבודה, זכאי להחזר נסיעה, ובלבד שאין הסעה מאורגנת של מקום העבודה אשר יכולה לפתור בעיה זו. החזר הוצאות נסיעה ייעשה גם אם העובד לא נזקק לתחבורה ציבורית אלא מגיע בדרך אחרת למקום העבודה, אולם מבחן המרחק יהיה אובייקטיבי מספיק בכדי לקבוע האם עובד ספציפי זכאי להחזר הוצאות הנסיעה.
קבלת החזר נסיעה היא הטבה המגיעה, למעשה רק לעובדים אשר הגיעו למקום העבודה, כך שעובדים העובדים מביתם, או עובדים שלא הגיעו לעבודה מחמת יום מחלה, חופש או כל סיבה אחרת, אינם זכאים להטבה זו. המעסיק רשאי להוריד מיום זה או אחר את החזרי הנסיעה, או לא לחשבם כלל. כאשר עומדת לרשות העובד אפשרות להסעה ממקום העבודה, המעסיק לא יידרש להחזר הוצאות נסיעה, גם אם העובד לא השתמש בהסעה זו.
האם קיימים חריגים הזכאים להחזר הוצאות נסיעה גבוה יותר?
החוק מגדיר רף עליון להחזר הוצאות הנסיעה, ולכן לא חייב המעסיק, על פי רוב, לשלם יותר מהגבול העליון, כפי שקבוע בחוק. אולם, עובדים אשר נדרשים להגיע למקום העבודה ביותר מאוטובוס אחד, או עובדים הגרים במקום בו אין תחבורה ציבורית והם חייבים להסתייע בכלי רכב אחר, יידרשו להחזר הוצאות נסיעה גבוה יותר.
תהיה זו בחירתו של המעסיק האם להעסיק אותם מלכתחילה, אם לאו, אולם ברגע שהעסיק עובדים הרחוקים יותר ממקום העבודה, יידרש המעסיק לדאוג להם ולדרכי הגעתם לביתם.
מגזרים מסוימים אשר הוחרגו בצו הרחבה, וכוללים עובדים באירועים, עובדי חברות שמירה, עובדי חברות ניקיון ועובדים בענף הבנייה יזכו ליחס קצת שונה מהמעסיק, אשר באופן כללי יהיה אחראי לדאוג להם להסעה מסודרת בשעות המיוחדות בהן הם עובדים או להחזר הוצאות נסיעה גבוה יותר בגין עבודת שעות מפוצלת.
תביעה בגין אי החזר הוצאות נסיעה
החזר הוצאות נסיעה הינה זכות של העובד, ולכן מוענקת לו באופן אוטומטי. העובד לא חייב להראות ולהציג הוכחה על כך שהשתמש בתחבורה ציבורית או אחרת. במקרה ולא שילם המעסיק את המגיע לעובד על פי החוק, יכול העובד לתבוע אותו בבית דין לעבודה או ביחידת האכיפה של משרד העבודה.
כך או כך, כדאי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה, אשר יוכל להמליץ וללוות את המקרה, עד לתוצאה הסופית המקווה. זמן ההתיישנות על תביעת החזר הוצאות נסיעה נקבעה לשבע שנים, כך שאפשר לתבוע את המעביד עד שבע שנים מהמקרה. ישנן הרחבות של החוק, הנוגעות לעובדים מיוחדים וסיטואציות ספציפיות כמו למשל עובדים באירועים או עובדים במשמרות מפוצלות וכו'.
עורך דין, המנוסה בתחום זה יוכל לייעץ על פי המקרה המיועד ועל פי מה שמגיע לעובד הספציפי. כמו כן, במהלך המשפט, יהיה על עורך הדין להוכיח כי אי תשלום החזר הוצאות הנסיעה נעשה בניגוד למוסכם בין שני הצדדים, או שנעשה באופן שהפר את המוסכם ביניהם.
מה בודקים בבית המשפט בנושא החזר הוצאות נסיעה?
לאחר שהוגשה תביעה לבית המשפט, בליוויו של עורך דין דיני עבודה, המעורב ומכיר את התיק, יברר בית המשפט את נחיצות התחבורה הציבורית עבור העובד. יבחן נושא המרחק, כך שהמרחק בין מקום העבודה לביתו של העובד יהיה מעל 500 מטר, כך שיהיה ברור ומוסכם שהעובד אינו יכול להתבסס על הליכה רגלית.
גם אם המרחק יהיה קצר יותר, אך העובד יהיה מוגבל, באופן כלשהו, מבחינת יכולת ההליכה שלו, או שמצבו הבריאותי לא יאפשר לו ללכת הליכה קצרה זו, יפסוק בית המשפט לזכותו של העובד. כדי להגיע לתוצאה הרצויה, של תשלום החזר הוצאות נסיעה, ההמלצה היא לעובד לבסס את היחסים על הסכמים כתובים וחתומים, באופן שיסדיר את נוהלי העבודה והתשלום עליהם, וימנע עוגמת נפש רבה לאחר מכן.
לסיכום
החזר הוצאות נסיעה הינה זכות בסיסית של העובד, ולכן עליו לקבל אותה באופן אוטומטי, ללא צורך בהצגת קבלות או ראיות כלשהן שהוא השתמש בתחבורה הציבורית. סכום ההחזר ידוע ומובהר על פי חוק, ועל המעביד לשלם סכום זה, ללא התחייבות לתשלום סכום גבוה מכך.
למעשה, תשלום החזר הוצאות נסיעה נעשה עקב העובדה שעובד, הגר במרחק של יותר מ-500 מטר מהעבודה, נזקק (או עלול להזדקק) לתחבורה ציבורית בכדי להגיע למקום עבודתו. בין אם השתמש בתחבורה ציבורית, ברכב פרטי או הלך ברגל, החזר זה מגיע לו על עצם ההוצאות שהוא צובר במהלך החודש על נסיעות העבודה.
ההמלצה היא לבסס את היחסים על ידי מסמכים כתובים וחתומים, באופן שיוכל לשמש כראיה במקרה של אי הסכמות פוטנציאליות או דרישה מאוחרת. בכל מקרה של אי הסכמה או חשש שלא התקבלו כל הכספים שמגיעים לעובד, יש לפנות לעורך דין דיני עבודה, שיוכל לנסות לפתור בעיות אלו.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.