הכרה בסיליקוזיס כפגיעת עבודה

בשנים האחרונות, חלה עליה דרמטית בשיעור עובדי ענפי התעשיה בישראל שנחשפו לחלקיקים של חומר הנקרא "אבק סיליקה" במסגרת עבודתם, וביניהם עובדים בתעשיית השיש והקוורץ, עובדי תעשיית הזכוכית, פועלים במחצבות, עובדי בניין וכן הלאה.

בעקבות עלייה זו בחשיפה לאבק הסיליקה במסגרת עבודתם של עובדי התעשיות השונות, חלה גם עלייה ניכרת במקרי התחלואה במחלת הסיליקוזיס ובמחלות קשות נוספות.

עקב כך, נחקקו במדינת ישראל מספר תקנות בטיחות בעבודה שמטרתן להגן במידת האפשר על העובדים בענפי ייצור אלו מפני מחלת הסיליקוזיס ומחלות כרוניות ומסכנות חיים נוספות. עם זאת, עבור עובדים שכבר נחשפו באופן מתמשך לחלקיקי סיליקה במסגרת עבודתם, שינויי החקיקה הגיעו בשלב מאוחר מדי.

במסגרת מאמר זה נסביר מהי בדיוק מחלת הסיליקוזיס, כיצד היא באה לידי ביטוי, כיצד ניתן להכיר בסיליקוזיס כפגיעת עבודה, ולאילו זכויות רפואיות ותשלומי פיצויים עשוי להיות זכאי עובד שהוכר כנפגע עבודה בעקבות חשיפתו לחלקיקי סיליקה. חשוב לקרוא ולהכיר.

מהי סיליקוזיס?

סיליקוזיס היא מחלת ריאות חריפה שמתפתחת בעקבות שאיפה של חלקיקי אבק מזעריים של סיליקה חופשית, או בשמה הנוסף – צורן דו חמצני. מחלת הסיליקוזיס גורמת לתגובה דלקתית ברקמת הריאות ולפיברוזה, ובמקרים חמורים יותר – אף למחלת השחפת או סרטן הריאות.

סממניה של מחלת הסיליקוזיס אינם באים לידי ביטוי בסמיכות לחשיפה לחלקיקי הסיליקה, אלא מתפתחת באופן הדרגתי בגופו של העובד במשך 10 עד 30 שנים, כתלות ברמת החשיפה של הנפגע לסיליקה.

פעמים רבות הפגיעה נותנת את אותותיה זמן רב לאחר פרישתו של העובד מעבודתו. מכאן האתגר שבקבלת מעמד של נפגע עבודה במוסד לביטוח לאומי, בעקבות פגיעות סיליקוזיס שהתפתחו לאורך שנים.

 

הכרה בסיליקוזיס כפגיעת עבודה – באילו תנאים היא מתאפשרת?

המוסד לביטוח לאומי מכיר במחלת הסיליקוזיס כפגיעת עבודה מסוג מחלת מקצוע, על פי סעיף 15 בחלק ב' של התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי.

במסגרת סעיף זה מוגדרת מחלת הסיליקוזיס בקרב עובדים שנחשפו לחלקיקי סיליקה במסגרת עבודתם, בתור מחלת מקצוע. בנוסף להכרה בסיליקוזיס כמחלת מקצוע המוגדרת בחוק הביטוח הלאומי, ישנה האפשרות להכיר בה כפגיעת עבודה על בסיס דוקטרינת המיקרוטראומה.

הכרה בסיליקוזיס כפגיעת עבודה
הכרה בסיליקוזיס כפגיעת עבודה

מהי הלכת המיקרוטראומה וכיצד היא רלוונטית לעניין מחלת הסיליקוזיס?

הלכת המיקרוטראומה היא תוצר של ההלכה הפסוקה במדינת ישראל, המתייחסת למצבים שבהם אדם נפגע מספר פגיעות קטנות, שכל אחת מהן בפני עצמה גרמה לו נזק מינורי יחסית, שלא היתה אפשרות לאבחנו במועד הפגיעה, אולם כמכלול – אותן מיקרו פגיעות הובילו להיווצרות נזק של ממש לבריאותו של העובד.

כאשר פגיעות מיקרוטראומה פוגמות בכושר העבודה של העובד, הוא עשוי להיות זכאי לקבלת פיצויים וזכויות רפואיות מהמוסד לביטוח לאומי על סמך דוקטרינת המיקרו טראומה.

כיצד מתייחס המוסד לביטוח לאומי לסיליקוזיס?

המוסד לביטוח לאומי מטפל בתביעות פיצויים בגין חשיפה לאבק מזיק, כדוגמת תביעה בגין סיליקוזיס, על בסיס העקרונות שנקבעו בוועדה הרפואית הארצית לאבק מזיק, שפועלת בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה.

בין העקרונות המנחים את המוסד לטיפול בתביעות של עובדים שנחשפו לאבק סיליקה ולקו בסיליקוזיס או מחלות ריאה אחרות עקב כך, ישנה הקביעה כי סרטן הריאות בעובדים שנחשפו לחלקיקי סיליקה חופשית יוכר בתור מחלת מקצוע, רק במידה וישנם צילומי רנטגן או ממצאים פתולוגיים שיכולים לאמת שמדובר בתוצר של מחלת סיליקוזיס.

בנוסף נקבע בוועדה הנ"ל שלא הוכח קשר בין מחלות בדרכי הנשימה כדוגמת מחלת הסיליקוזיס, לבין עבודה בחשיפה לחלקיקי אבק של גיר, כולל השימוש בגיר כחלק ממקצועות ההוראה.

 

דוגמא לפסיקה בתביעת פיצויים בגין סיליקוזיס כמחלת מקצוע

בתביעה שהגיש עובד כנגד המוסד לביטוח לאומי לטובת הכרה במחלת הסיליקוזיס כמחלת מקצוע או פגיעת מיקרוטראומה שהתפתחה אצלו כתוצר של תנאי עבודתו, נטען כי עקב העבודה בניקוי שיירים של אבק סיליקה לאורך למעלה מעשור, הופיעו תסמיני סיליקוזיס שהחמירו לכדי שחפת.

תביעה זו נדחתה בידי המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי העובד לא סיפק ראיות לכך שהפגיעה בריאותיו היא תוצר של מיקרו פגיעות שאירעו במסגרת עבודתו. על פי הסכמת הצדדים, נאספו ראיות לפיהן התובע עלה לישראל מברית המועצות, לאחר שעבד שם בתור כורה פחם למשך תקופה של 20 שנה.

כן הוכח כי העובד עבד למשך 11 שנים בעבודות ניקוי חול ואבק סיליקה לאחר שעלה לארץ. בנוסף, רשומה רפואית שמקורה בשנת 2006 הוכיחה כי העובד הופנה מטעם מעסיקו בישראל לבדיקות בקרה בעקבות חשיפתו לחלקיקי סיליקה.

בהינתן תשתית ראייתית זו, מינה בית הדין לעבודה בישראל, רופא מומחה מטעמו שקבע כי על המוסד לביטוח לאומי להכיר במחלת הסיליקוזיס של אותו עובד בתור מחלת מקצוע, שנגרמה גם בעקבות חשיפתו לאבק סיליקה במסגרת עבודתו בישראל וגם עקב עבודתו בכריית פחם בברית המועצות.

זאת למרות הקושי להעריך במדויק מה היה היקף הנזק שנגרם לריאותיו בשל עבודתו בניקוי חול בישראל לעומת היקף הנזק שספג במסגרת עבודתו ככורה פחם בברית המועצות.

 

בשורה התחתונה

לעניין ההכרה בסיליקוזיס כפגיעת עבודה בדוגמא שהוצגה לעיל, קבע בית המשפט שהחשיפה החוזרת לאבק הסיליקה הובילה לפגיעה חוזרת ונשנית בריאותיו של העובד, מה שגרם להתפתחות פגיעה מצטברת וצמיתה שאינה ברת תיקון, וזו בתורה הובילה להחמרה במצב הסיליקוזיס של המבוטח.

על פי חוות הדעת של הרופא המומחה, קבע לבסוף בית המשפט כי על הביטוח הלאומי להתייחס למחלת הסיליקוזיס של העובד גם בתור פגיעת עבודה מסוג מחלת מקצוע, וגם בתור פגיעת מיקרוטראומה.

התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא תאונות עבודה או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין תאונות עבודה.