התפטרות עובד הייטק וזכאות לפיצויים

אחד השינויים הבולטים בעולם התעסוקה בעשורים האחרונים היה הירידה בכוחם של ארגוני העובדים ובהשפעה של הסכמים קיבוציים על עולם התעסוקה בישראל. הכוכבים החדשים של עולם התעסוקה היו ועודם אנשי ההייטק. תופעה נפוצה מאד בהייטק הינה מעבר מהיר של עובדים בין מקומות עבודה, ואחת התוצאות של המעברים הללו הייתה מציאת דרכים חדשות לתשלום פיצויי פיטורים לעובדים.

זאת, גם אם הם התפטרו מרצונם. מהם פיצויי פיטורים? מה אומר החוק באשר לתשלום פיצויי פיטורים למי שהתפטר? מהו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים? איך יכול עובד הייטק ובכלל להבטיח את הפיצויים גם במקרה שיתפטר ביוזמתו? בשורות הבאות נרחיב את היריעה בנושא פיצויי הפיטורים והדרך לקבל אותם בכל מצב.

פיצויי פיטורים – מהם ומה המשמעות שלהם

פיצויי פיטורים הם כספים שנועדו לפצות את העובד במקרה של פיטורים. על פי חוק, פיצויי הפיטורים יהיו בגובה של משכורת חודש אחד עבור כל שנת עבודה. בסיכום פשוט – מי שעבד שש שנים, יקבל פיצוי בגובה חצי שנת עבודה, ובתנאי שעבד לפחות שנה אצל המעסיק. בכל חודש מפקיד המעסיק סך של 8.33% מהשכר לטובת פיצויים, בלי קשר להפקדות לפנסיה.

המטרה של הפיצויים היא לאפשר לעובד שפוטר כמה חודשים של רוגע, שיאפשרו לו לחפש בנחת מקום עבודה חדש. נכון להיום, כל מעסיק מחויב להפקיד את הפיצויים של העובדים יחד עם קרן הפנסיה שלהם. הפיצויים אינם נמצאים עוד בשליטת המעסיק, כפי שהיו עד לא מכבר. עם זאת, אם העובד התפטר מיוזמתו, המעסיק יכול למנוע מהעובד את הפיצויים.

 

מה אומר החוק באשר לפיצויים לעובד שהתפטר מיוזמתו

על פי החוק, עובד אשר מתפטר מיוזמתו איננו זכאי לכאורה לקבל את הפיצויים שלו. עם זאת, כל מעסיק יכול להחליט בעצמו אם הוא מעוניין לשלם לעובד את הפיצויים, או שמא ימנע אותם מהעובד שהתפטר. שיטת הפעולה הזאת קשרה בלא מעט מקרים בין שני הצדדים – המעסיק מצד אחד והעובד מצד שני, קשר סבוך שלא היה ניתן להתרה בקלות.

מצד אחד, מעסיק שלא רצה לשלם פיצויים, לא פיטר עובד למרות שיחסי העבודה עם אותו עובד היו מעורערים. מצד שני, עובד שרצה לקבל את הפיצויים המגיעים לו לא התפטר מיוזמתו, ונשאר לעבוד במקום עבודה שהוא איננו חפץ בו במקרה הטוב, וגורם לו לסבל רב במקרה הפחות טוב. שינויים בעניין זה התחילו להתרחש דווקא כשעולם ההייטק התפתח.

התפטרות עובד הייטק וזכאות לפיצויים
התפטרות עובד הייטק וזכאות לפיצויים

עליית ההייטק ושינוי בהרגלי העבודה

כבר בסוף שנות השמונים, וביתר שאת במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת, התפתח תחום ההייטק בישראל במהירות מסחררת. קמו חברות הייטק חדשות, וחדשות לבקרים נסגרו עסקאות בעשרות ואף מאות מיליוני דולרים. אחד המרכיבים המשמעותיים בעולם החדש הזה היה שינויים באופן ההעסקה של העובדים.

הדרישה הגבוהה לגיימרים, מתכנתים ואנשי מקצוע בתחום המחשוב, הביאה את חברות ההייטק להציע להם משכורות עתק. משהתברר שעובדי ההייטק נוהגים לעבור במהירות יחסית בין מקומות עבודה, עלתה על הפרק שאלת הפיצויים. בשלב הזה התחילו מעסיקים לחתום עם עובדים חדשים על הסכמים שכללו תשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות, ולא רק במקרה של פיטורים.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

עד סוף העשור הראשון של המאה הנוכחית, עדיין נהגו מעסיקים רבים לשמור את סכומי הפיצויים של העובדים בקרן נפרדת. הסכומים הללו לא הועברו לקרן הפנסיה ונצברו בנפרד. החל בסוף אותו עשור עברו כל המעסיקים להפקיד את הפיצויים בקרן הפנסיה. בנוסף, מספר הולך וגדל של מעסיקים פועל על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין.

הסעיף הזה מבטיח את תשלומי הפיצויים לעובד גם אם אותו עובד התפטר ביוזמתו. למעשה, רק במקרים חריגים מאד מונעים מעסיקים הפועלים בהתאם לסעיף הזה את הפיצויים מהעובדים שלהם:

  • עובדים שמעלו בכספים: עובד שמעל בכספים שנחשף אליהם במהלך העבודה שלו, עלול בהחלט להיות מפוטר ללא פיצויים. מאחר ששיטות עבודה מתקדמות ביטלו למעשה את תפקיד הקופאי והפכו כל עובד למרכז רווח עצמאי, יותר ויותר עובדים נחשפים לכסף מזומן ולפיתויים הכרוכים בו. במקרים כאלה, נשללים מהם הפיצויים.
  • עובדים שמעלו בעבודה: לא רק מעילה בכספים, אלא גם זיוף של שעות העבודה, עלול לגרום למניעת הפיצויים. דוגמה טובה לכך היא עובד שהפקיד את כרטיס העובד שלו אצל עובד אחר, והיה עוזב את מקום העבודה מוקדם מהדרוש.
  • עובדים שגנבו סחורות ומוצרים: אין הרבה מה להרחיב כאן, כיון שמגדובר בגניבה פשוטה שבוודאי מונעת תשלום פיצויים.

 

שיטות המעילה והגניבה המצוינות כאן הן רק אפס קצה של קשת האפשרויות למעילה וגניבה. העיקרון הוא שפיצויים ישולמו רק לעובדים נקיי כפים שעזבו את העבודה בלא שגרמו כל נזק וברוח טובה.

 

איך יכול עובד להבטיח מראש קבלת פיצויים גם במקרה של התפטרות

כאמור, בשנים האחרונות עברו מעסיקים רבים לשיטת עבודה המאפשרת להם לשלם את כספי הפיצויים גם אם העובד התפטר בעצמו ולא פוטר. כספי הפיצויים מופקדים יחד עם ההפקדה השגרתית בקרן הפנסיה של העובד. כאשר עובד מסיים לעבוד, בין אם ביוזמתו ובים אם אחרי שפוטר על ידי המעסיק, מקבל לידיו טופס המשחרר למעשה את כספי הפיצויים.

טופס כזה מאפשר לעובד הייטק ובכלל לשחרר את כספי הפיצויים לאלתר. ואולם גם אם המעסיק לא נתן לעובד טופס כזה, ישוחררו כספי הפיצויים בתוך ארבעה חודשים ממועד העזיבה של העובד. בתוך הזמן הזה יכול המעסיק להגיש התנגדות למשיכת הפיצויים. בהעדר התנגדות או התייחסות של המעסיק ישוחררו הפיצויים באופן אוטומטי, לבקשת העובד.

 

איך יכול עובד הייטק שפוטר למשוך את כספי הפיצויים

כאמור, מה שהתחיל אצל עובדי ההייטק התפשט לכלל המגזרים במשק. נכון להיום, כמעט כל מעסיק נמנע מלהחזיק את כספי הפיצויים ברשותו ומעביר אותם לקרן הפנסיה. על מנת לשחרר את כספי הפיצויים, יש לבצע את הצעדים הבאים:

  1. לקבל מכתב שחרור מהמעסיק: קבלת מכתב המשחרר למעשה את הפיצויים מזרזת, כאמור, את הליך השחרור שלהם. בהעדר מכתב כזה, יש צורך לחכות מספר חודשים לפני שמושכים את כספי הפיצויים.
  2. פטור מלא או חלקי ממס הכנסה: בנוסף למכתב השחרור, יש לפנות למשרדי מס הכנסה באזור המגורים, לקבלת פטור מלא או חלקי על משיכת הפיצויים. במרבית המקרים הפטור הוא אוטומטי, ומדובר בהליך פרוצדורלי בלבד. ואולם יש מקרים שבהם ישלם העובד מס הכנסה על חלק מהפיצויים.
  3. השלמה לסכום הפיצויים המלא: אם המעסיק הפקיד במהלך השנים רק חלק מסכום הפיצויים בקרן הפנסיה, זכאי העובד להשלמה של החלק החסר מהמעסיק.  חשוב להדגיש כי חישוב גובה הפיצויים מתבצע לפי שכר הברוטו האחרון, כך שאם שכרו של העובד עלה במהלך השנים, ייתכן שהמעסיק יצטרך לשלם לעובד גם הפרשי פיצויים.

 

בשורה התחתונה

התפטרות של עובד הייתה בעבר עילה למניעת תשלום פיצויים. בשנים האחרונות, בהובלת עובדי ההייטק, המצב השתנה. נכון להיום נדיר למצוא מעסיק המתעקש למנוע פיצויים מעובד שהתפטר. המעסיקים מבינים בדרך כלל שעובד שלא רוצה להיות במקום העבודה הופך לבעיה ועלול לגרום, גם אם לא התכוון לכך, נזקים מוראליים ואחרים למעסיק.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

פיטורים של עובד בגיל פרישה

  כאשר שואלים עובדים הנמצאים בגיל העבודה, מצביעים כולם על גיל הפרישה כיעד נכסף. אבל בשנים האחרונות מתברר שהמצב איננו כך כלל ועיקר. רבים מהעובדים

פיטורים בזמן חופשת מחלה

אחד האקטים המכוערים ביותר שמעסיק עלול לעשות לעובד הוא לפטר אותו בעוד הוא נמצא בחופשת מחלה. פיטורין כאלה הם אסורים בתכלית. עם זאת, לא מעט

ארנסט-גדייב-עורך-דין-דיני-עבודה
עו”ד דיני עבודה - ארנסט גדייב

משרד עו"ד ארנסט גדייב מתעסק בדיני עבודה ומייצג בהצלחה מאות עובדים ומעסיקים עד למיצוי זכויותיהם.

צריכים סיוע וליווי משפטי?