זכויות העובדים בישראל היו בעבר שם דבר בנוגע לקדמה ולהסדרת מעמדם של כלל החברים בשוק העבודה, כאשר חוקים סוציאליים ובעלי משקל רב תרמו להבטחת זכויותיהם של אזרחים רבים.
בנוסף לכך, לאור הגלובליזציה אשר פקדה את כלל העולם בעשרות השנים האחרונות, תופעת העסקתם של עובדים זרים גברה במידה רבה והצריכה את הסדרת מעמדם וכינונם של חוקים אשר יבטיחו כי גם למגזר עובדים זה יובטחו כלל הזכויות אשר מגיעות להם כתוצאה ממשלח ידם.
לעומת זאת, לאור היותה של אוכלוסייה זו לעתים רבות כזו אשר מגיעה מאזורים נחשלים בעולם, אשר בשל נסיבות חייהם הקשות מוכנים לעבוד לעתים בתנאים אשר אינם חוקיים ואף אינם אנושיים, כמו גם חוסר שליטתם בשפה העברית או בהבנת החוק על בוריו, עובדים רבים לא מצליחים לממש את זכויותיהם השונות, ובכך נפגעים באופן חסר תקדים.
לפיכך, במאמר הקרוב נרחיב ונסקור את החובות כמו גם הזכויות אשר נלווית לעבודתם של עובדים זרים במדינת ישראל.
מגורים עבור העובד
כל עובד זר אשר עובד בישראל זכאי לקבלת מגורים מטעם מעסיקו, אשר עליו לספק לעובד מגורים הולמים על פי החוק. זאת כאשר גם אילו הסתיימה ההתקשרות המקצועית בין 2 הצדדים, זכאי העובד לדור במקום המגורים שהונפק לו על ידי מעסיקו לשעבר למשך 7 ימים נוספים בין מועד סיום העבודה לבין מועד עזיבתו.
הגדרת מקום מגורים ראוי בעבור עובד זר
בנוסף לכך, המחוקק דאג לקבוע מה יוגדר כפתרון הולם למגורים בעבור עובד זר, כאשר הגדרת מקום הלינה הוא מקום אשר מכיל את הבאים:
- כלי מיטה.
- הסקה חשמלית ואוורור חיצוני.
- ארון ו/או תא נפרד בעל מנגנון נעילה עבור בגדים וחפצים אישיים.
- שירותים ומקלחת במרחק סביר לחדר מגוריו.
- אמצעי כיבוי שריפות.
- תאורה חשמלית לחלל הלינה.
- מכשירי חשמל כדוגמת מקרר ומכונת כביסה.
- שטח של 4 מ"ר.
כיצד על עובד לנהוג לנוכח היעדר מקום מגורים ראוי
בנוסף לכך, נקבע כי במידה ומעסיק אינו מעמיד לטובת עובדו הזר תנאי לינה, יש לראות בכך עבירה פלילית אשר העונשין בעבורה עומד על קנס כספי גבוה עד כדי שנת מאסר. כאשר במידה ואינו זוכה למקום מגורים מספק, על העובד לפנות לממונה על העסקת עובדים זרים במשרד העבודה והרווחה בכדי שהאחרון יטפל בליקוי.
החזר הוצאות מתלוש השכר של העובד בגין שירותים
כמו כן, הוצאות בעבור שהייתו של העובד יכולות להיות מנוכות משכרו בעבור שימושו בשירותים השונים כדוגמת חשמל, מים, ארנונה, או כל שירות נוסף אשר העובד בוחר לצרוך בהתאם לתשלום.
שהייה בישראל לאחר תום אשרת העבודה
בנושא אחר, משנגמרה אשרת השהייה של עובד, הוא רשאי להישאר בישראל למשך חודש נוסף מתומה, כאשר קיים סייג מסוים בהקשרם של עובדים זרים בענף הסיעוד, כאשר אילו אינם מועסקים הם אינם רשאים להתחיל את עבודתם בקרב מעסיק חדש אילו חלפו 51 חודשים מתאריך הגעתם הראשוני לישראל.
כלומר, עובד שהגיע לישראל ועבר בה למשך פרק זמן אשר עולה על 4 שנים ו- 3 חודשים, אינו רשאי להתחיל עבודה במקום חדש, ועליו לשוב לארצו (אלא אם כן כמובן אושרה הארכת אשרת עבודתו).
חופשות ומנוחה מן העבודה
בדומה למקביליהם הישראלים, גם לעובדים זרים שמורה הזכות לקבלת חופשה בעת ומועדים מסוימים, אשר משתנים במידה רבה מאופיו וממקורו של העובד, מבין כלל החופשות ניתן למנות חופשה שבועית, חופשה שנתית, חופשות חגים וחופשות מחלה.
חופשה שבועית ושנתית
בדומה לכל עובד ישראלי, גם לעובדים זרים שמורה הזכות לקבלת חופשה שבועית קבועה. כאשר עת החופשה נגזר מבחירתו של אותו עובד האם למקמה ביום שישי, שבת או ראשון. כלומר, כל עובד זכאי למנוחה שבועית רציפה של לפחות 36 שעות, כאשר אילו מדובר בעובדים מענף הסיעוד ישנה החרגה אשר מצמצמת את טווח הזכאות לכדי 25 שעות שבועיות בלבד.
בנוסף לכך, אילו הועסק עובד במסגרת הזמן אשר מוגדר כמנוחתו השבועית, עליו לקבל תשלום בהיקף של 150% מאשר נהוג לשלם לו בדרך כלל.
זאת ועוד, כי זכאים עובדים זרים לקבלת חופשה שנתית בתשלום, אשר ניתנת להם לאחר השלמת שנת עבודה מלאה. זאת בדומה לקבלת דמי חופשה כפי שזכאים להם עובדים ישראלים, אשר נקבעים כפונקציה של הוותק שלהם, כמו גם משלח ידם.
חופשות חגים
מתוקף היותם של עובדים זרים כאלו אשר אינם בהכרח בעלי תרבות זהה לאשר נפוץ בישראל, סביר ושכיח לראות עובדים אשר מקיימים מנהגים ומציינים מועדים אשר אינם נפוצים או מצוינים בישראל. לפיכך, לכל עובד שמורה הזכאות לקבלת 9 ימי חופשה בתשלום בעבור ימי חג לאור דתו, או בהצמדה לחגים היהודים, בהתאם לבחירתו האישית.
בנוסף לכך, עובד אשר זוכה למשכורת חודשית קבועה זכאי לקבלת תשלום מלא בעבור חודש עבודה מלא, אפילו אילו נעדר ממקום עבודתו בשל ציון חג או מועד. זאת בניגוד לעובד שאינו עובד על בסיס גלובלי, רוצה לומר – עובד על בסיס שעתי, כאשר הוא זכאי לקבלת תשלום בעבור היעדרותו בגין ימי חג ומועד אילו חלפו 3 חודשי עבודה.
חופשת מחלה
עובדים זרים זכאים לקבלת 1.5 ימי מחלה בהתאם לכל חודש עבורה אשר קיימו, כאשר הימים נצברים על בסיס 5 שנים (כלומר 18 ימים מדי שנה, 90 ימים סך הכל), בכפול להמצאת אישור חתום על ידי רופא.
כמו כן, בעבור יום המחלה הראשון לא זכאי העובד לתשלום, כאשר בעבור היום השני והשלישי של מחלתו הוא זכאי לקבלת 50% מסך כלל השכר, כאשר אילו מחלתו והיעדרותו ממשיכה לכדי 4 ימים ומעלה, אזי שהוא זכאי לכדי 100% מן השכר שקיים לו.
ניכויים
בדומה לכלל העובדים במשק, גם משכרם של העובדים הזרים נעשים ניכויים שונים אשר נוגעים לכלל ההפרשות אשר יש לעשות בעניינם, עם זאת – ישנם ניכויים אשר למעסיק אין כל זכות לפגוע ולגעת בם, כיוון שהם מוגדרים כהוצאות מעסיק בלעדיות אשר מהוות מנת חלקו היחידה.
מס הכנסה וביטוח לאומי
בהמשך לכך, מותר למעסיק לנכות משכרו של עובד זר מס הכנסה, כאשר מטבע הדברים הוא ינוכה על סמך אחוזון משכר העובד, כמו גם תחום עיסוקו והגדרתו כזיכויים רלוונטיים כגון נקודות מס. כמו כן, למעסיק קיימת הזכות לנכות חלק משכרו של עובד זר בעבור ביטוח לאומי, כאשר אותו סכום יועבר לידי הביטוח הלאומי, כאשר גם כאן בדומה לשאר הענפים, בעבור עובדים זרים בענף הסיעוד למעסיק לא קיימת אותה זכות.
הפרשות סוציאליות
כמו כן, יכול מעסיק לנכות חלק משכרו של עובד למען ביטוח פנסיוני, כל עוד הסכומים אשר מנוכים מועברים למכשירי חיסכון כדוגמת קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים, כאשר אילו מדובר במכשיר חיסכון אחר אשר אינו קופת גמל או המצוין לעיל, אסור למעסיק לנכות סכומים משכר העובד, ועליו להכניס לתוך מכשיר החיסכון אך ורק את חלקו של המעביד כמו גם רכיב הפיצויים אשר נלווה לו.
תשלום אגרות והוצאות בגין היותו של העובד – עובד זר
בניגוד לאשר צוין קודם לכן, למעסיק אין זכות או מנדט לנכות הוצאות אשר נלווית לאגרות שונות שהמעסיק נושא בהן, מתוקף היותו מעסיקם של עובדים זרים. זאת מכיוון שיש לראות בהוצאות אלו הוצאות מעסיק אשר קיימות בעניינם בדומה להוצאות אחרות אשר קיימות בעבור עובדים ישראלים.
חובת קיומו של חוזה
בנוסף לכך, לאור היותם של עובדים זרים אוכלוסייה אשר לא בקיאה בהכרח בנהוג בישראל, וכפועל יוצא מכך אשר עלולה להוות "טרף קל" לניצול מצד מעסיקים אשר עלולים להעסיקם בתנאים שאינם חוקיים, מוכרח כל עובד זר לקיים התקשרות עסקית עם מעסיקו דרך חוזה כתוב, אשר מסדיר ומתייחס לכלל ההיבטים והחובות אשר מעוגנות למעסיק בחוק.
לסיכום – זכויותיהם של עובדים זרים והחשיבות לקיומן
כפי שניתן ללמוד, זכויותיהן של עובדים זרים, כמו גם חובותיהם של מעסיקיהם אינן שטחיות ובעלות פנים רבות. זאת כאשר למעשה כמעט בעבור כל אספקט של העסקת עובד ישראלי, ניתן למצוא התייחסות כלשהי אשר מסדירה את האופן בו יש לנהוג אל מול עובד זר.
סימוכין לכך ניתן לשאוב מעיגון חוקים בסיסים כדוגמת שכר מינימום, מגבלת שעות העסקה והעמדת תנאים בסיסיים כמו מגורים לעובד, אשר עלולים להתפרש כזכויות שטחיות יחסית, אך ממבט מעמיק יותר נגלת התמונה המלאה אשר חושפת כי העובדים הזרים זוכים למלוא הזכויות הסוציאליות אשר נלוות לעבודה בישראל, כמו תשלום הפרשות סוציאליות וכיסוי במסגרת הביטוח הלאומי.
זאת ועוד, כי לנוכח הפרה של מי מבין כלל הזכויות אשר מותנות לאותם עובדים, צפוי מעסיקם לעמוד בפני ענישה חמורה וחסרת תקדים, אשר במידה רבה מאוד עלולה להתבטא בשלילת רישיונו להעסקת עובדים זרים, כמו גם לקניסתו בסכומים אשר מוציאים את אשר חסך בעודו מונע מעובדיו זכויות – כסכום אשר בטל בשישים לנוכח אשר עליו לשלם.