למי שייכים כספי הפיצויים שבקרן הפנסיה?

אחד המאבקים בין עובד שרצה להיות מפוטר לבין מעסיק שרצה שהעובד יתפטר שהתנהלו בעבר, נגע בנושא הפיצויים. העובד רצה לקבל הפיצויים המגיעים לו, בלי שהתפטר ביוזמתו. המעסיק, מנגד, חיכה להתפטרות של העובד. כל זה השתנה בחודש יולי 2018, כאשר הוסדרה באמצעות חקיקה סוגיית כספי הפיצויים.

מהם בעצם הפיצויים ומה המטרה שלהם? היכן מופקדים כספי הפיצויים של העובדים? מה החידוש העיקרי של תיקון מס' 21 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים? מה משמעות החידוש הזה לעובדים? מתי בכל זאת יכול המעסיק למשוך בחזרה את כספי הפיצויים? מתי נדרשים השירותים הטובים של עורך דין דיני עבודה בהקשר לשחרור כספי הפיצויים? בשורות להלן נעסוק בהרחבה בסוגיות הללו.

מהם פיצויי פיטורים ומה המטרה שלהם

פיצויי פיטורים הם סכום כספי שאדם שפוטר מהעבודה יקבל באופן אוטומטי מהמעסיק. הפיצויים כאמור נועדו לשמש לעובד שפוטר כסוג של ביטוח. הביטוח הזה נועד לאפשר לעובד לחפש מקום עבודה חדש במקום מקום העבודה שאותו איבד לא מכבר. באופן עקרוני, בכל שנה צובר העובד סכום פיצויים בגובה משכורת חודשית אחת.

זאת, עד לסכום מסוים כקבוע בחוק. הפיצויים מופקדים לטובת קרן הפנסיה, יחד עם הפקדות העובד והפקדות המעביד לטובת הפנסיה. אם העובד ממשיך לעבוד עד לגיל הפנסיה, או עד פרישתו לפנסיה מוקדמת, ישולמו לו גם כספי הפיצויים במלואם. בעבר היו הפיצויים מופקדים בחשבון נפרד אצל המעסיק, והוא היה משחרר אותם לטובת העובד אך ורק במקרה שאותו עובד פוטר מהעבודה.

 

תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

במשך עשורים רבים היו הפיצויים בחזקת המעסיק והופקדו, כאמור, בחשבון שהיה שייך לו. כיוון שלעובד לא הייתה גישה אליהם, השתמע למעשה כי הפיצויים הם רכושו של המעסיק ושייכים לו, אלא אם הסכים להעניק אותם לעובד אם וכאשר הוחלט לפטר אותו.

עם השנים פיתחו מעסיקים רבים מגוון דרכי פעולה וטקטיקות שנועדו להתיש את העובדים, גם כאשר אותם עובדים פוטרו על ידי המעסיק. תשלום הפיצויים נדחה בתואנות שונות, הפיצויים שולמו באופן חלקי ועוד קשיים מסוגים שונים שהמעסיקים ערמו בפני העובדים בדרך לקבלת פיצויים שהיו מגיעים להם כדין.

תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים קבע למעשה שהפיצויים הם רכוש העובד ויהיו בחזקתו. המעסיק יוכל למשוך אותם אך ורק בנסיבות מיוחדות.

למי שייכים כספי הפיצויים שבקרן הפנסיה
למי שייכים כספי הפיצויים שבקרן הפנסיה

תקופת ההמתנה לפני מסירת הפיצויים לעובד

התקופה שבמהלכה יכול המעסיק לדרוש החזרת כספי הפיצויים היא מוגבלת ונמשכת ארבעה חודשים בלבד. אם בתום התקופה לא התקבלה בקשה כזאת מהמעביד, יראו מנהלי קרן הפנסיה או קופת הגמל את הפיצויים כמשוחררים והעובד יוכל למשוך אותם במלואם. זאת, גם אם המעסיק לא נתן לעובד מכתב המשחרר את כספי הפיצויים.

סיבות שיאפשרו למעסיק למשוך את כספי הפיצויים

המחוקק קבע שמעסיק יכול למשוך את כספי הפיצויים שהופקדו עבור העובד אך ורק אם הוא יוכיח שניהל הליך משפטי כנגד העובד ויש בידיו פסק דין הצהרתי. פסק הדין הזה צריך לקבוע שאכן אין יחסי עבודה בינו לבין העובד וכי הפסקת העבודה הייתה על רקע סיבות שאינן מזכות את העובד בפיצויי פיטורין. לחילופין, אם המעסיק יכול להוכיח שפתח בהליכים משפטיים על מנת לקבל פסק דין שכזה.

 

המשמעות של תיקון 21 לעובדים השכירים

המשמעות של תיקון 21 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים בישראל היא מהפכנית. בפעם הראשונה קבע המחוקק בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי הפיצויים, כמו שאר הפקדות הכספים לטובת קרן הפנסיה, שייכים לעובד ויהיו בחזקתו. פסק הדין הזה הפך למעשה על פניו את המנהג הקיים, אשר ייחס את הפיצויים לבעל העסק והפך את העובד במידה רבה לשבוי של המעסיק.

בנוסף, המחוקק קבע שגם אם המעסיק אכן מעוניין להחזיר לעצמו את הכספים שהופקדו לטובת פיצויים לעובד, הוא חייב לעשות זאת כאמור בתוך ארבעה חודשים מרגע הפיטורים. כך חדלו הפיצויים להיות נקודת לחץ של המעסיק על העובד ואמצעי לניצול ציני שלו, כפי שמעסיקים רבים נהגו עד אז.

 

מתי בכל זאת יכול המעסיק לדרוש את כספי הפיצויים בחזרה

באופן עקרוני, המעסיק יכול לדרוש את הפיצויים בחזרה, רק אם הוא מצליח להוכיח שהתקיימו סיבות המונעות מהעובד את הזכות לקבלת פיצויים. עם הסיבות הללו ניתן למנות:

  • התנהלות בלתי הולמת של העובד: התנהלות בלתי הולמת של העובד יכולה להיות עבודה שלא לפי הכללים, או באופן שעלול לגרום בסיכומו של עניין נזק למעסיק. לדוגמא – נציג שירות המדבר בצורה בלתי הולמת עם לקוחות במטרה לגרום להם לעזוב, או עובד בבית חרושת אשר גורם בכוונה תחילה נזקים למוצרים שונים שהוא אמון על הייצור שלהם. התנהלות בלתי הולמת של עובד יכולה להיות קשורה גם להתנהלות שלו מול עמיתים לעבודה, אבל בכך נעסוק בסעיף נפרד.
  • גניבה או חשד לגניבה: אם הוכח שעובד גנב מהעסיק, עשוי בית המשפט להעניק לאותו מעסיק פסק דין המאפשר לו למשוך אליו בחזרה את כספי הפיצויים. בשלב הראשון יינתן רק פסק דין הצהרתי המעכב את מתן האישור לעובד למשוך את הכספים, בתום המשפט יוכל המעביד לדרוש את החזרת הכספים מקרן הפנסיה שאליה הם הופקדו. גניבה כאמור יכולה להיות גניבת סודות מקצועיים שהעובד חתום על שמירה שלהם, גניבת מוצרים השייכים למעסיק, גניבת כספים וכן רישום כוזב של שעות העבודה.
  • יחסי עבודה מעורערים עם עמיתים לעבודה: גם כאן עלול בית המשפט, בנסיבות מסוימות, לשלול את כספי הפיצויים מעובד. הדבר נכון אם העובד גרם לפגיעה במקום העבודה כתוצאה מיחסי עבודה מעורערים או תוך כדי ניסיון לפגוע בביצועים של עובד אחר. עניינים אחרים שבין העובד המתפטר לבין עובדים אחרים לא יידונו במסגרת הזאת.

 

באופן עקרוני, בית המשפט איננו ממהר לפסוק לטובת אחד הצדדים ומותיר מקום למשא ומתן בין הצדדים, אם יש חילוקי דעות בעניין הפיצויים. עם זאת, אם מתברר שהעובד אכן גרם נזקים למעסיק ואם מתברר שהנזקים אכן בוצעו במזיד, כי אז יורו השופטים ללא ספק להשיב את כספי הפיצויים למעסיק.

 

על תפקידו של עורך דין דיני עבודה בנושא משיכת כספי פיצויים מקרן הפנסיה

באופן עקרוני אם העובד לא גרם נזק למעסיק, לא יפסוק בית המשפט נגדו ולא ימנע ממנו את הפיצויים, גם אם העובד התפטר ביוזמתו. גם אם העובד גרם נזקים והנזקים הללו לא היו בשליטתו או באשמתו, הוא עשוי לצאת ללא עונש של ממש ולמשוך את כספי הפיצויים.

מנגד, אם ברור לעובד שהוא גרם נזק של ממש, הרי שהוא מלכתחילה לא יילחם ויניח לבעל העסק לקחת את כספי הפיצויים. הצורך בשירותיו הטובים של עורך דין דיני עבודה מתעורר כאשר יש חילוקי דעות בין הצדדים באשר לאופן העזיבה של העובד וכן באשר לנזקים שנגרמו בעקבותיו.

עורך הדין ייעץ לעובד באשר לאופן הפעולה וייצג אותו במקרה שבעל העסק יחליט לקחת את העניין לבית המשפט ולקבל פסק דין המזכה אותו בפיצויים של העובד.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

המדריך המלא לניסוח הסכם פרישה

הסכם פרישה הוא חוזה שבא להסדיר את פרישתם המוקדמת של עובדים ממקום עבודתם, המתבצעת בהסכמה טרום הגיעם לגיל הפרישה הקבוע בחוק – קרי: גיל 67

המדריך המלא בנושא פרישה מרצון

פרישה מרצון היא חבילת תנאים משופרת שמעסיקים מספקים לעובדיהם על מנת לעודד אותם לפרוש מעבודתם טרום הגיעם לגיל הפרישה החוקי (67 לגברים ו – 62

הכירו את הרפורמה בשוק הפנסיה

הממונה על הביטוח ושוק ההון בישראל, הוציא זה מכבר הוראה המחייבת כל אחת מהקרנות הפנסיה לערוך דו"ח אקטוארי בכל תקופת דיווח. במהלך העשור הראשון של

ארנסט-גדייב-עורך-דין-דיני-עבודה
עו”ד דיני עבודה - ארנסט גדייב

משרד עו"ד ארנסט גדייב מתעסק בדיני עבודה ומייצג בהצלחה מאות עובדים ומעסיקים עד למיצוי זכויותיהם.

צריכים סיוע וליווי משפטי?