מחקרים ודוגמאות על אפליה ואי שוויון בקבלה לעבודה

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על כל אפליה, מכל מסוג שהוא. החוק מגדיר את האפליה בקבלה לעבודה, במהלכה- בעת קידום או שליחה לקורסים או התקדמות מקצועית, ובפיטורין והשלבים המתלווים לה. ישנם מחקרים ודוגמאות על אפליה ואי שוויון בקבלה לעבודה, כאשר מעסיקים מעדיפים מגזר או קריטריונים מסוימים על פני אחרים.

אפליה זו אסורה, כאמור, על פי חוק, ועלולה לחשוף את המעסיק לתשלום פיצויים לעובד המופלה. אפליה זו הינה קשה ומורכבת עבור מגזרים רבים, במיוחד על רקע מצב התעסוקה בשוק הישראלי. בכל חשש מאפליה שכזו בקבלה לעבודה, יש להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה, אשר יוכל להתלוות לתיק, להגיש את התביעה לבית המשפט, ולהשיג את הפיצויים המקסימליים המגיעים לעובד.

מחקרים ודוגמאות על אפליה ואי שוויון בקבלה לעבודה

בשוק התעסוקה הישראלי, רבים מרגישים עצמם מופלים בקבלה לעבודה, ועל כך יש דוגמאות רבות. מחקרים מראים כי כרבע מכוח העבודה הישראלי חווה אפליה מסוג כלשהו בקבלה לעבודה. האפליה יכולה להתרחש הן מרגע פרסום מודעת הדרושים, אשר מאפשרת רק לאנשים מסוימים את הזכות להגיש את מועמדותם, והן ברגע הראיון הראשוני לפני הקבלה לעבודה כאשר נשאלות שאלות שונות שעלולות להפלות ולהעדיף אנשים מסוימים.

ישנם אנשים המספרים על מודעות דרושים הפונים רק בלשון זכר, למרות שגם נשים יכולות להתאים לעבודה הספציפית, או הדורשים אנשים בעלי רקע צבאי או שירות צבאי מלא, כאשר המודרים יהיו עובדים מהמגזר הערבי ועוד.  גם במהלך ראיון הקבלה לעבודה, עלולות להעלות שאלות אשר ידירו מגזרים או קריטריונים מסוימים, כמו למשל שאלה על תכנון משפחה, אשר עלולה לפגוע בנשים בגילאים מסוימים, או שאלות על גיל, ניסיון צבאי, דת ועוד.

יש לציין כי רבות מהדוגמאות, כיום, מפורסמות ברשתות החברתיות, באופן אשר מאיר באור שלילי ונלעג את אותן חברות מפלות. סביר להניח, כי שום חברה, המכבדת את עצמה, לא תרצה להיות מסווגת כמפלה, באופן אשר עובר מפה לאוזן.

 

גורמים נוספים אשר עלולים להפריע לקבלה לעבודה

ישנם גורמים נוספים, אשר יחשבו כאפליה אסורה בקבלה לעבודה, ואף לא מלווים בשאלות או בדברים שנאמרים בקול רם. מחקרים עולמיים מראים ומעלים כי כ – 16% מכלל דורשי העבודה חוו אפליה על רקע מראה חיצוני. רבים נותנים דוגמא את עצם היותם בעלי משקל עודף, כמקור לאפליה חוזרת ונשנית בשוק העבודה.

מחקרים ודוגמאות על אפליה ואי שוויון בקבלה לעבודה
מחקרים ודוגמאות על אפליה ואי שוויון בקבלה לעבודה

יתרה מכך, הם טוענים, כי גם אם כבר התקבלו לעבודה, הם עלולים לחוות אפליה בשכרם, כאשר משווים את מעמדם ועבודתם עם השווים להם באותו מקום עבודה, הנראים אחרת. שכרם הנמוך בהשוואה לאחרים, יהווה את הראיה לכך שהם מופלים על רקע מראה חיצוני.

כמו כן, מוצא מסוים, כמו למשל יוצאי אתיופיה או ערבים עלולים גם הם לסבול מאפליה בקבלה לעבודה, רק על עצם מראם או מבטאם. את האפליה על רקע מוצא, בדקו במחקרים רבים, בהם נשלחו קורות חיים אשר הראו יכולות והשכלה דומה של כלל המועמדים, אך שמותיהם היו שונים זה מזה וביטאו באופן ברור את מוצאם. מחקרים אלה העלו אפליה ברורה שנעשית, הן בקבלה לעבודה והן ברמת השכר הניתנת באופן שונה לכל אחד מהמועמדים.

 

מה החוק אומר על מחקרים ודוגמאות על אפליה ואי שוויון בקבלה לעבודה?

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מנסה לעסוק בכל אותם פעמים בהם מתרחשת אפליה בקבלה לעבודה. אולם, למרבה הצער, המחקרים והדוגמאות הרבים שהצטברו ומדגימים איך מתרחשת אפליה זו, מדגישים את העובדה כי לא נעשית אכיפה בנושא, ורק מיעוט מהמקרים הללו מגיע לבית המשפט.

האחריות לתביעות משפטיות מוטלת על העובדים המרגישים עצמם מופלים, אולם גם על המדינה אשר צריכה למנוע מקרים אלה מלכתחילה, ולבסס אווירה חברתית אוהדת ושוויונית יותר. עורך דין דיני עבודה יכול להתמודד עם מקרים אלה בהם התגלתה אפליה בעת קבלה לעבודה, באופן אשר יספק לעובד פיצויים משמעותיים בגין עוגמת נפש ואובדן הכנסות.

לצורך כך, יש לשכנע את בית המשפט שאכן התקיימה אפליה זו, ולהביא ראיות חותכות לעניין זה. יש לציין כי גם אם לכאורה, לא נעשתה אפליה של מגזרים מסוימים, והועדפו מועמדים בעלי קשרים וחברויות קודמות עם המעסיק, הדבר ייחשב כאפליה ואי מתן שוויון וזכויות לשאר המועמדים.

הסיבה לאפליה ואי שוויון בקבלה לעבודה בישראל

ישנן סיבות רבות שיכולות להביא לאפליה ואי שוויון בקבלה לעבודה, אשר בעיקרן הן נובעות מדעות קדומות וסטריאוטיפיות של המעסיק, לפעמים אפילו ללא מודעות. דווקא בחברה הישראלית, אשר עשויה ממרקמים, גוונים ומוצאים שונים של אנשים, חובה על המעסיק לחשוב על גורמים אלה, ולנסות לתת שוויון לכלל העובדים.

המשמעות החברתית והכלכלית אשר עלולה לנבוע מחוסר שוויון ואפליה זו עלולה להיות מהותית, כאשר ממצבים מגזר מסוים בתחתית הסולם הכלכלי. מעבר לכך, מגזרים שלמים המודרים משוק התעסוקה, עלולים לחוות אובדן הערכה עצמית, אובדן אמון בשלטונות ובחברה הישראלית בכללותה ותלות בסיוע המדינה מבחינה כלכלית.

 

העונשים המוגדרים בחוק לאפליה בקבלה לעבודה

אפליה מכל שהיא, המתרחשת בקבלה לעבודה, הינה עבירה אזרחית ופלילית, אשר העונשים המוגדרים כלפיה כוללים תשלום פיצויים לעובד המופלה. בית המשפט יכול להטיל על המעסיק תשלום פיצויים, בגובה משמעותי, לעובד שלא התקבל לעבודה. חישוב גובה הפיצויים נעשה או על פי דעתו של השופט בגין חומרת האפליה או על פי חישוב אובדן ההכנסות הפוטנציאלי שהתרחש.

יתרה מכך, יוכל בית המשפט גם לתת צו מניעה, אשר יכריח את המעסיק להעסיק את העובד המופלה. עונש זה, הוא, מן הסתם, לא אופטימלי לא עבור המעסיק, אשר מכריחים אותו להעסיק עובד שהוא אינו מאמין בו, ולא עבור העובד אשר יעבוד, ככל הנראה, במקום עבודה אשר לא מקבל את פניו ונותן לו את ההזדמנות לה הוא ראוי.

כך או כך, יש להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה, אשר מנוסה בתיקים מסוג זה, שיוכל לנהל את המשפט כפי שראוי לנהלו, ולהוביל את סיום המשפט לתוצאה הרצויה מצד הלקוח.

 

לסיכום

אפליה מתרחשת באופן שכיח, בחברה הישראלית, ובכלל בעולם, ויש לכך מחקרים ודוגמאות על אפליה ואי שוויון בקבלה לעבודה. כאשר נעשים מחקרים בנושא, נשלחים קורות חיים הדומים בכל הפרמטרים של יכולות אישיות והשכלה, אך שונים בשם המועמד, וכך רואים איזה מן העובדים יזומן לראיון קבלה.

גם ללא מחקרים, ישנן דוגמאות רבות, ההולכות ומצטברות, של אנשים, אשר מדגימים את האפליה שהם חוו בקבלה לעבודה, על רקע מגדר, גיל, שירות צבאי, מראה חיצוני ועוד. כמובן, שכל הגורמים הללו, אינם קבילים בבית המשפט, ונחשבים לאפליה אסורה, הגוררת עונשים מנהליים וקנסות משמעותיים.

גם אם האפליה התרחשה באופן לא מודע, ונבעה מדעות קדומות וסטריאוטיפיות של המעסיק, עליו כן להיות מודע למרקם החברתי העדין הקיים, ולהתחשב בכלל המגזרים והמוצאים הקיימים, ולנסות לתת שוויון הזדמנויות לכולם.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.