שאלות נפוצות ותשובות – שכר עבודה

שכר עבודה הוא אחד הנושאים הרחבים והחשובים ביותר בכל מה שקשור ביחסי עבודה, זכויות עובדים וזכויות סוציאליות. כל אדם שמבצע עבודה, עושה זאת תמורת שכר ועקב הרצון שלו להתפרנס בכבוד. למרות שתשלום שכר עבודה היה נהוג מאז ומעולם, בעשורים האחרונים חלו שינויים משמעותיים בנושא השכר בישראל, שחשוב ביותר לתת עליהם את הדעת – הן כעובדים והן כמעסיקים. לכן מדריך זה יוקדש לדיון בשאלות הנפוצות הקשורות בשכר עבודה.

כיצד כמות שעות העבודה משפיעה על שכר העבודה?

בדרך כלל, שכר עבודה הוא השכר השעתי, היומי או החודשי אשר המעסיק משלם לעובד עבור העבודה שלו. במרבית המקרים, גם כאשר נקבע עבוד העובד שכר חודשי קבוע, השכר הזה מתורגם לשעות עבודה. זאת, על מנת לאפשר למעסיק להתאים את החלק היחסי של השכר שאכן מגיע לעובד, למספר שעות הנוכחות של העובד במקום העבודה.

על פי החוק במדינת ישראל, מספר שעות העבודה הרגילות לא יעלה על 42 שעות בשבוע, שהן בערך 182 שעות בחודש עבודה. כל מה שמעבר לשעות האלה, נחשב שעות נוספות. בענפים שונים נקבעו בהסכמי עבודה שעות אחרות. כך למשל בענף המלונאות עובדים שיש להם קביעות צריכים לעבוד 176 שעות בלבד, כלומר 40 שעות בשבוע נטו, לא כולל הפסקות.

יש מקרים שבהם קובע המעסיק לעובד שכר קבוע (גלובלי), בלי כל קשר לשעות העבודה שלו בפועל. למרות שהדבר נשמע מפתה, האמת היא שדווקא סוג כזה של עבודה מזמין בעצם הרבה שעות נוספות. לכן מצא המחוקק לנכון לקבוע מספר מרבי של שעות עבודה ביום, גם עבור שכר גלובלי.

 

איזה שכר עבודה משולם עבור חגים ושבתות?

כבר הוזכרו בסעיף הקודם שעות החג. על פי החוק במדינת ישראל, עבודה בחגים ושבתות אמורה לזכות את העובד בתוספת של חמישים אחוז. עובד ששכרו 30 ₪ לשעה, יקבל 45 ₪ אם יעבוד בחג. הסכמי עבודה פרטניים, עשויים לזכות את העובדים בתוספת גדולה יותר, וכן ביום חופש שיתווסף לסך ימי החופשה המגיעים לעובד על פי חוק.

שאלות נפוצות ותשובות - שכר עבודה
שאלות נפוצות ותשובות – שכר עבודה

רכיבים נוספים בשכר עבודה: ימי חופש, דמי הבראה וימי מחלה

מעבר לתשלום עבור שעות העבודה, המחוקק מחייב את המעסיק לשלם לעובד גם דמי הבראה וגם ימי חופשה. זאת, בנפרד ובלי קשר לתשלום השכר החודשי של העובד. הסכמי עבודה ענפיים יכולים לשפר את מספר ימי ההבראה השנתיים הנצברים ואת מספר ימי החופשה השנתיים המגיעים לכל עובד על פי הוותק שלו בעבודה.

בנוסף, בכל חודש יצטברו לזכות העובד ימי מחלה, שאותם יוכל לנצל בתשלום ובהתאם לעמידה בדרישות החוק, במקרה של מחלה. ימי החופשה וימי ההבראה שייכים לעובד, והמעסיק חייב לשלם לו את תמורתם במקרה של הפסקת ההעסקה. ימי המחלה, לעומת זאת, אינם משולמים לעובד. רק במספר מצומצם של מקומות עבודה, ובהסכמי עבודה ייחודיים, יכול עובד לפדות גם את ימי המחלה שלו.

 

כמה שכר עבודה מקבלים עבור שעות נוספות?

המחוקק מכיר בעובדה שעבודה מעבר למספר שעות ביום, שזה אומר בדרך כלל שמונה שעות, שווה יותר. לפיכך המחוקק מתיר למעסיק להעסיק עובד יותר שעות מהרגיל, בתנאי שהתשלום לשעה יהיה גבוה יותר. ככל שמספר השעות הנוספות היומי גבוה יותר, כך תוספת עבור שעות נוספות היא גבוהה יותר.

עם זאת, במקרים חריגים ובענפים שכמות העבודה ולחץ העבודה בהם משתנה בצורה קיצונית, המחוקק מתיר להעסיק את העובד יותר שעות מספר ימים בחודש, ולתת לו מנוחה בימים שבהם העבודה חלשה יותר. ואולם שיטת ההעסקה הזאת מאפיינת נכון להיום רק מגזרים מסוימים. מכל מקום, גם במקרים הללו, כל שעה שהיא מעבר למספר הקסם של 42 שעות בשבוע, תיחשב שעה נוספת עם כל המשתמע מכך.

איך מחושב שיעור המס שמנוכה משכר העבודה?

במדינת ישראל, מס ההכנסה הוא פרוגרסיבי. אחוזי המס עולים, ככל שההכנסה ברוטו של העובד היא גבוהה יותר. מנגד, מעניקה מדינת ישראל נקודות זיכוי לגברים ונשים אזרחי ישראל, שנועדו למעשה להפחית את תשלומי המס. בשכר נמוך, מס ההכנסה כמעט ולא מורגש.

יתרה מזאת – מעת לעת מעניקה מדינת ישראל מה שמקרא "מס הכנסה שלילי" – קרי החזרי מס בגין שכר עבודה נמוך. מנגד, ברמות השכר הגבוהות מגיעים תשלומי המס עד כדי מחצית מהשכר ברוטו של העובד. לצורך העניין גם תוספת רכב, תוספת אש"ל, בונוסים, מענקים על מכירות ועוד מגוון רחב של תוספות, נחשבים לחלק מהשכר ברוטו של העובד לצורך מס הכנסה.

ההיגיון בחלוקה של השכר לתשלומים הללו, היא שהם אינם חלק מהשכר ברוטו לצורך הפנסיה. גם בשנת 2021 יש מגזרים שלמים, שבהם השכר החודשי בתקופת העבודה הוא גבוה מאוד, בגלל תוספות שונות – כוננות, אש"ל, בונוסים, תוספת מקצוע ועוד – אבל השכר הקובע לפנסיה הוא זעום, וקצבת הפנסיה לפורשים במקצועות הללו נמוכה מאוד.

 

כמה ביטוח לאומי ומס בריאות משולמים מתוך שכר העבודה?

על פי החוק, כל עובד חייב לשלם אחוזים קבועים מהשכר ברוטו שלו, עבור ביטוח לאומי וביטוח רפואי ממלכתי. סך כל הניכויים עד לגובה השכר הממוצע במשך, מגיעים לכדי עשרה אחוזים מגובה השכר ברוטו.

 

האם חייבים להפקיד כספים לפנסיה משכר העבודה?

כל עובד בישראל, חייב על פי החוק להפריש משכרו לטובת קרנות הפנסיה שלו. אחוז ההפרשה של עובד מהשכר שלו יעמוד על שישה אחוזים. מנגד, המעביד חייב להפריש 12.5 אחוזים נוספים, שביחד יוצרים את ההפקדה החודשית של עובד לטובת הפנסיה שלו.

חלק מהפקדת המעביד היא לטובת פיצויים, שאותם רשאי העובד לפדות אם וכאשר יפוטר מהעבודה, או בהגיעו לגיל הפנסיה – 62 לשנים, 67 לגברים. עם זאת, חשוב להדגיש כאן במאמר מוסגר, שייתכן מאוד שבמהלך שנת 2021 יעלה גיל הפנסיה לנשים. בנוסף, אישה רשאית להימנע מיציאה לגמלאות ולהמשיך לעבוד עד גיל 67.

 

באילו מקרים חשוב להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה לגבי שכר עבודה?

לא אחת קורה שעובדים במקום עבודה מרגישים מקופחים, לעיתים קרובות בצדק. לעתים, ישנם מעבידים הנמנעים מלשלם לעובדים את מלוא השכר, בתואנות שונות. בנוסף, לא אחת קורה שעובד המגיע לעבודה נשלח הביתה, כי אין מספיק עבודה. במקרים אחרים, מעסיק מתחכם ומשנה את הרכב ההורדות הקבועות מהשכר תוך כדי ההתנהלות השוטפת, נמנעים עובדים רבים מלתבוע את המעסיק.

רק עם סיום העבודה, הם פונים לבקש סעד משפטי אצל עורך דין מיומן, שיכול לסייע להם להגיש תביעה נגד המעסיק ולקבל ממנו את כל מה שמגיע להם. עם זאת, יש הבדל בין התחושה הסובייקטיבית לבין המציאות ולא תמיד התחושה מוצדקת. כך או אחרת, שווה לבדוק את הנושא ולפנות לעורך דין המתמחה בדיני עבודה.

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

שכר שלא שולם על תקופת הכשרה בבר

אחרי תקופת הקורונה הארוכה כל כך, החיים שלנו מתחילים לחזור להיות כפי שהיו: המסעדות חוזרות, הברים חוזרים, הקניונים נפתחים מחדש, ושגרת העבודה והלימודים של רובנו

תלוש שכר אלקטרוני – מה זה?

כל אדם בישראל המצוי בגיל העבודה החוקי ומועסק בתור שכיר, פוגש על בסיס קבוע בתלושי שכר (בהינתן והוא מועסק באופן חוקי, כמובן). כחלק ממסגרת ההעסקה

האם עמלות הן חלק מהשכר הקובע

ישנם מקצועות ומשרות בהם העובדים עובדים על עמלות, באופן שמבטא את הערך המוסף שהם מביאים לרווחת הארגון או מקום העבודה. בדרך כלל, העובדים אשר עובדים

ארנסט-גדייב-עורך-דין-דיני-עבודה
עו”ד דיני עבודה - ארנסט גדייב

משרד עו"ד ארנסט גדייב מתעסק בדיני עבודה ומייצג בהצלחה מאות עובדים ומעסיקים עד למיצוי זכויותיהם.

צריכים סיוע וליווי משפטי?