אפליה בעבודה אסורה מכוח חוק שוויון הזדמנויות, וקל וחומר היא אסורה על רקע דעות. אפליה זו הינה מסוכנת ביותר לחברה בכללותה, מכיוון שהיא מותירה רק דעה אחת כדעה השלטת, ומייתרת כל סיכוי לשנות, לשכנע או אפילו לבטא דעה אחרת ושונה מדעתם של מנהלי הארגון.
בכל מקרה של חשש לסיטואציה בה התרחשה אפליה בעבודה על רקע דעות, יש להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה, אשר יוכל לייעץ על המשך הטיפול ואף על ניהול משפט בבית המשפט לעבודה. משפט שכזה, הוא לא תמיד קל להוכחה, מכיוון שפעמים רבות אין תיעוד של הדברים, אשר לא נאמרים בקול רם ובפורומים נרחבים. עם זאת, על קורבן האפליה לא לוותר ולנסות להגיע, בבית המשפט לחקר האמת בה הוא מאמין.
עבירה על חוק שוויון הזדמנויות בגין אפליה בעבודה על רקע דעות
חוק שוויון הזדמנויות אוסר על אפליה מכל סוג שהיא, הן בקבלה לעבודה, במהלכה, והן בסופה של העבודה. בקבלה לעבודה ייאסר על המעסיק לשאול שאלות מסוימות, אשר בדרך כלל הן לא ענייניות או נוגעות לעבודה המדוברת. במובן זה, אסור למעסיק לשאול, למשל, את המועמד לעבודה על השקפותיו הפוליטיות או חוות דעתו בנושאים מדיניים או חברתיים אחרים, אשר אינם קשורים בקשר ישיר לעבודה המתבצעת.
שאלות אלו הן בגדר זכויותיו הפרטיות של העובד, והוא אינו מחויב לענות עליהן. גם במהלך העבודה, כאשר מתגלים חילוקי דעות בין העובד למעסיק, על רקע נושאים שונים, אסור יהיה למעסיק לגלות העדפה זו או אחרת לדעות חלק מהעובדים, באופן שיתבטא בקידום, הפניה להכשרה או קורס מקצועי וכו'.
יש להבין כי מרקם החיים העדין הקיים במקום עבודה, והיחסים המתקיימים בין העובדים לבין עצמם ובין העובדים למעסיק אמורים להיות מקצועיים גרידא, ואין בהם מקום לשיקולים אחרים מלבד זאת.
אפליה בעבודה על רקע דעות באופן ישיר או עקיף
אפליה בעבודה על רקע דעות יכולה להתבצע באופן ישיר, כאשר נראה כי מקבוצה מסוימת או פרט מסוים נחסכות הטבות או לא ניתנות זכויות אשר ניתנות לקבוצות או פרטים אחרים, בסיטואציה דומה. אפליה שכזו יכולה להתבצע גם באופן עקיף, כאשר נדרשת דרישה מסוימת מקבוצה או פרטים, אשר תגרום להוצאתם מהארגון.
דוגמא לכך יכולה להיות כאשר ישנה דרישה ממקום העבודה להצטרף למפלגה מסוימת או ארגון אחר, אשר אינו רלבנטי לעבודה המתבצעת או למקצוע הספציפי. דרישה שכזו, אשר יכולה להוציא קבוצה או פרט שאינו מסכים לכך ממקום העבודה, תיחשב כאפליה על רקע דעות.
מכיוון שמקרה אפליה על רקע דעות, לא ידובר, בדרך כלל, באופן ברור ובהיר, כך שייראה כמו אפליה, עורך דין דיני עבודה יוכל להבחין האם נעשתה אפליה מכוונת והאם יש צורך בהמשך טיפול או הגשת תביעה לבית משפט. יש לזכור כי חוק שוויון הזדמנויות הטיל על המעסיק את חובת ההוכחה, אולם עדיין נדרשות ראיות מצד העובדים על אפליה שנעשתה, לדבריהם.
דוגמאות לדעות אשר עלולות להוביל לאפליה
הדוגמאות השכיחות ביותר, אשר עלולות להוביל לאפליה במקום העבודה על רקע דעות, הן מן הסתם, פוליטיות. דעות פוליטיות-חברתיות-מדיניות נחשבות לדעות נפיצות מאד, אשר גורמות לאמוציות סוערות בקרב המשמיעים אותן ובקרב השומעים, ושעלולות לא להתאים לערכים או לדעות השליטות בדרג ההנהלה של הארגון.
במקרה זה, ייראו המעסיקים בעובד או בקבוצה הפוליטית, אם ישנה כזו, כמתסיסים וכגורמים אשר לא מתאימים לאווירת החברה. דעות פוליטיות שמרניות או דתיות מאד בארגון המחשיב עצמו ליברלי, או לחילופין דעות פתוחות וחופשיות בארגון המחשיב עצמו דתי, שמרני וסגור יאתגרו, בדרך כלל, את ההנהלה וייתפסו כחותרות תחתיה.
עם זאת, גם דעות של פרט, אשר אינו מרוצה מהעבודה, ומעלה טענות מטענות שונות, עלולות להיחשב ולהוביל לאפליה על רקע דעות, כאשר העובד מגלה שקידומו בעבודה מוקפא, או כאשר שכרו נפגע. העובד, אשר חושב כי הוא יכול להביע את דעתו באופן חופשי ובלתי מתפשר למעסיקיו הישירים, עלול להיתקל בסביבה עוינת יותר, אשר אינה מקבלת ביקורת, ואף רואה בו מסית או עובד שלא מועיל עוד לחברה בה הוא עובד.
אפליה בעבודה על רקע דעות המתבטאת במדיה
כיום, כאשר פוסטים רבים מתפרסמים במדיה החברתית, קל יותר לגלות את דעותיו הפרטיות של העובד במגוון נושאים. מעבר לכך, הגבולות בין החיים הפרטיים של העובד, בהם הוא יכול לפעול כרצונו, להתלבש ולבלות את שעות הפנאי שלו כראות עיניו, לבין מקום העבודה, בו הוא חייב לשמור על דעות ואווירה מסוימת- מטשטשים.
לעובדה זו השפעות והשלכות שונות, למשל המעסיק יכול לגלות דברים רבים על המועמד לעבודה ולהפלות אותו על רקע דעותיו, עוד לפני שפגש אותו. כמו כן, הוא יכול לגלות פרטים נוספים על חיי העובד ודעותיו השונות, גם במהלך תקופת עבודתו, ולהשתמש במידע זה ללא רלוונטיות לכישוריו וביצועיו המקצועיים.
יש הטוענים, כי יש להיזהר בהצגת דעות אישיות, כאשר אתה יודע שבמקום העבודה חושבים אחרת, אולם כל הוכחה לאפליה על רקע דעות אלה, תיחשב כעבירה אסורה.
מה יש לעשות במקרה של אפליה בעבודה על רקע דעות?
עובד אשר פוטר שלא כדין, או מרגיש שהוא חווה אפליה על רקע דעות, יכול להגיש תביעה אזרחית כנגד המעסיק. בתביעה זו, יכול העובד לדרוש פיצויים על עוגמת הנפש אשר נלוותה לפיטורין או להפרת החוזה שהתרחשה בין הצדדים. בית המשפט אף יכול להורות על צו מניעה אשר ימנע את פיטוריו של העובד, אם השתכנע כי הייתה בפיטורין משום אפליה על רקע דעותיו.
צעד זה, יהיה פעמים רבות בעייתי, הן מבחינת המעסיק, והן מבחינת העובד. שני הצדדים שנפגעו מההתנהגות והבעת הדעה האחרת, עלולים להרגיש שלא בנוח להמשיך לעבוד זה עם זה ולהתנהג כאילו דבר לא קרה. כך או כך, יש להתייעץ על הנושא עם עורך דין דיני עבודה, אשר מנוסה במקרים אלה. עורך הדין ינסה להוכיח כי לא היו בדעותיו של העובד עילה מספקת לפיטוריו או לאפליה אשר כוונה כנגדו.
לסיכום
חשיפת דעות שונות של פרט מסוים או קבוצת עובדים יכולה לאתגר מאד את הנהלת הארגון, משום שדעות אלו עלולות להימצא כפוגעניות, או שוללות את השקפת דעתם. עם זאת, אפליה בעבודה על רקע דעות נחשבת לעבירה על פי חוק שוויון הזדמנויות, ועלולה לחשוף את המעסיק לתביעה אזרחית, שעונשה הוא קנסות מנהליים ופיצויים משמעותיים.
למרות, שכיום, ההפרדה בין החיים האישיים לחיי העובד המקצועיים הינה מטושטשת ולא ברורה, עקב פרסום פעילויות שנעשות בשעות הפנאי ברשתות החברתיות, יש להבדיל בין השניים. יש לבחון האם הדעות שנחשפו הינן רלוונטיות לעבודה, והאם הן פוגעות באופן ישיר ביכולות העובד או בפעילותו המקצועית במקום העבודה.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.