כשמתגלע סכסוך עבודה במקום עבודה מאורגן, הוא עלול לגרום להפסדים לכל הצדדים. העובדים מפסידים שעות וימי עבודה בעקבות עיצומים, שביתות או אספות הסברה ואילו המעסיק מפסיד את ההכנסות שהיו יכולות להתקבל אילו העסקים היו מתנהלים כרגיל.
למרות הטרמינולוגיה הלוחמנית שכל הצדדים עושים בה שימוש מעת לעת, האמת היא שכל הצדדים מעוניינים לחזור לשגרה מהר ככל שניתן. מהו בעצם סכסוך עבודה? מהם הפתרונות האפשריים לסכסוך מהסוג הזה? מה זה בעצם גישור ומה המטרה שלו? מה תפקידו של עורך דין בתהליך? בשורות להלן נרחיב את היריעה בנושא הגישור והיתרונות שלו על פני כל דרך אחרת לפתרון סכסוכי עבודה.
יחסי עובד מעביד והמשמעות שלהם
יחסי עובד מעביד הם יחסים מורכבים ולכאורה אינם שוויוניים. מצד אחד ניצב המעביד, המעוניין להפיק את המקסימום מהיכולת של כל עובד בנפרד ושל כלל העובדים כאחד. מצידו השני של המתרס נמצאים העובדים, שכולם כאחד וכל אחד בנפרד מעוניינים להפיק את מקסימום השכר וההטבות האפשריים תמורת הזמן והידע המקצועי שהם משקיעים בעבודה.
החוקים שעליהם מבוססים יחסי עובד מעביד בישראל הם דיני העבודה. מדובר בכלל החוקים והדינים, שהמטרה שלהם היא להסדיר את כל הנושא של יחסי עובד מעביד. דיני העבודה מגדירים בצורה וברורה את חובותיהם וזכויותיהם של כל הצדדים. בנוסף, דיני עבודה עוסקים ביחסים שבין ארגוני עובדים למעבידים, וכן החובות והזכויות הנגזרות מהם לכל הצדדים.
מה זה בעצם סכסוך עבודה
היחסים בין עובדים למעסיקים מתנהלים לרוב על מי מנוחות וכל אחד מהצדדים יודע את החובות שלו לצד השני ואת הזכויות שלו. העובדים מבינים ומוקירים את המחויבות שלהם למקום העבודה. מנגד, המעסיקים מכירים בערכם של העובדים ובעובדה שהעובדים הם המנוע של העסק, שבלעדיו הוא לא יוכל למלא את המוטל עליו – שזה אומר לייצר הכנסות ממכירת מוצרים או שירותים.
שני הצדדים קשורים ביניהם בהסכם המפרט את תנאי העבודה והשכר. סכסוך עבודה מתרחש כאשר מי מהצדדים מפר את ההתחייבויות שלו לצד השני. עילה נוספת להתפתחות סכסוך עבודה הוא דרישה מצד העובדים לשיפור תנאי העבודה, תוספת שכר או הגדלת מספר העובדים.
הפתרונות האפשריים לסכסוך עבודה
כשמתמתח סכסוך עבודה, הוא נסב לרוב סביב נושא השכר או תנאי העבודה. רק במקרים בודדים עלול להתפתח סכסוך עבודה בגלל גורמים אחרים – הרעת תנאים או ניסיון של המעסיק לקבל עובדים חדשים בתנאי שכר ירודים. זאת, במטרה לנסות ולדחוק את רגליהם של עובדים ותיקים שעלות ההעסקה שלהם גבוהה. בכל אחד מהמקרים, שני הצדדים מעוניינים להגיע לפתרון למרות שהדברים לא תמיד נאמרים בצורה ברורה.
יש למעשה שלוש דרכים אפשריות לסיים סכסוך עבודה:
- יישום הסכם עבודה: מדובר ביישום הלכה למעשה של הסכם חתום, שמסיבות כאלה ואחרות המעסיק מעכב או מונע את היישום שלו. לפעמים זה נובע ממצב בעייתי של המעסיק ולפעמים, אף שמדובר במקרים נדירים, בכוונה תחילה של המעסיק ליצור מהומה, בתקווה להביא לשינויים בהסכם.
- פתרון משפטי: דרך נוספת לפתרון של סכסוך עבודה היא הדרך המשפטי. מה שזה אומר בפועל הוא שאחד הצדדים מגיש לצד השני רשימת תביעות, כאשר האמצעי לכפות את היישום של התביעות הללו הוא בית המשפט. בית המשפט מקיים דיונים בנושא עד שהוא מגיע לפסק דין הקובע את מידת הצדק של כל אחד מהצדדים ואת הדרך ליישום של פסק הדין הלכה למעשה. אף שהשופט או השופטים היושבים בדין עושים כל שביכולתם לחרוץ משפט צדק, הרי שבכל מקרה התוצאה הסופית היא החלטה של השופט, שמטבע הדברים יכולה להיות לטובת צד זה או אחר בסכסוך. טבעם של סכסוכים כאלה שהם מסתיימים לרוב כששני הצדדים לא מרוצים.
- הידברות בין הצדדים: לפעמים, שני הצדדים בסכסוך מעדיפים את ההידברות על פני כל אמצעי אחר לפתרון בעיות הנוגעות ליחסי עבודה. במקרים הנדירים אלה, הדיון בין הצדדים מתרחש ללא תיווך. אבל ברוב המכריע של המקרים, נדרש תיווך בין שני הצדדים, במטרה להנחות אותם לעבר פתרון שיכול להועיל לכל הצדדים. התיווך הזה הוא בעצם גישור, ובו נעסוק בסעיף הבא.
מה זה בעצם גישור דיני עבודה ומה המטרה שלו
גישור הוא, כאמור, ניסיון להגיע לפתרון שיהיה מוסכם על שני הצדדים. זאת, בתיווך של מגשר ששני הצדדים מסכימים שהוא המתאים מבחינתם לנהל את התהליך. תפקיד המגשר הוא לקרב בין הצדדים, להסיר מוקשים וחסמים ולייצר מצב שיאפשר לצדדים להגיע להסכם ללא צורך בהליך משפטי.
לפעמים הצדדים עצמם בוחרים לנסות תהליך כזה במטרה להפיק ממנו את המיטב. זה המקום לציין שאין זמן מוגדר שבמהלכו אפשר לפנות להליך גישור. בכל שלב ובכל זמן יכולים הצדדים בסכסוך להחליט לפנות להליך גישור ולהעדיף אותו על פני הליך משפטי.
דוגמא להתנהלות של הליך גישור
אף שהליך גישור איננו מחייב, הרי שבמרבית המקרים מתנהלים הליכי גישור על פי דפוס קבוע. להלן השלבים האפשריים בהליך גישור:
- בחירת המגשר: שני הצדדים מסכימים על מגשר שינסה לסלול את הדרך להסכמה. המגשר יכול להיות איש מקצוע מהתחום, איש ציבור או שופט בדימוס שכל הצדדים מכבדים ומעריכים את דעותיו ואת מעשיו.
- שמיעת כל אחד מהצדדים: בשלב ראשון, המגשר מזמן אליו את כל אחד מהצדדים בנפרד. זאת, בעיקר על מנת לשמוע את הדעות של הצדדים ואת ההעדפות של כל אחד מהם בכל מה שקשור באופי הפתרון.
- גיבוש הצעה ראשונית: המגשר מגבש הצעה ראשונית לפתרון, אחרי שהוא שמע את כל הצדדים. לפעמים, על מנת לגבש את ההצעה, עשוי המגשר להזמין אליו את כל הצדדים או נציגים נבחרים שלהם. זאת, על מנת לערוך סיעור מוחות. בשלב הזה פחות או יותר, המגשר מגבש הערכה ראשונית של ההסדר העתידי.
- משא ומתן: בשלב הזה, המגשר מנסה לכנס את כל הצדדים לפתרון
- השגת הפתרון: מרגע שהושג פתרון, הצדדים פונים לבית המשפט בבקשה להפוך את הפתרון לפסק דין מחייב.
מה התפקיד של עורך דין בתהליך של גישור דיני עבודה
התפקיד של עורך דין דיני עבודה בתהליך תלוי בצד שאותו הוא מייצג. עם זאת, עורך הדין חייב לוודא ששום סעיף בהסכם אינו מהווה הפרה של החוק. אחד הדברים שחוקי העבודה במדינת ישראל קובעים, הוא תנאי מינימום להעסקה. הסכם שהושג בעקבות גישור, כמו גם פסק דין של שופט, אינו יכול לרדת אל מתחת לתנאים שנקבעו בחוק.
בנוסף, עורך דין דיני עבודה חייב לוודא שהאינטרסים של הלקוחות שלו נשמרים. מדובר בדרך כלל בהסכמים המשפיעים על מספר גדול של עובדים, וכל טעות עלולה להשפיע על כולם. עורך דין דיני עבודה הוא המצפן. לא תמיד הוא זה שמנהל את המשא ומתן. עם זאת, הוא קובע את גבולות הגזרה ומעניק ייעוץ משפטי רלבנטי בדרך להשגת הסכם באמצעות גישור.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.