במדינת ישראל ישנו קובץ חוקים אשר נוגע לחובות וזכויות אשר כורכים ומעגנים את טיב היחסים בין מעסיק למועסק, כלומר עובד, כאשר לכל צד ישנן חובות וזכויות כחלק מהתקשרות עסקית שכזו.
בעוד שחלק מאותן תקנות הינן ידועות לכלל הציבור ומהוות מנת חלקם של רבים, ישנן כאלו אשר הינן אזוטריות וככאלה חומקות מעיניהם של עובדים רבים אשר אינם ממצים את זכויותיהם ולעתים אף מקופחים במידה רבה כתוצאה מהיעדר אכיפה של זכויות אלו.
אחת מאותן זכויות היא הזכאות לדמי חג, אשר מוענקת לכלל העובדים במשק אשר זכאים לה מתוקף הסדר העסקתם, מבלי שום תלות במשלח ידם המקצועי. לפיכך, במאמר הקרוב נסקור את מאפייניהם של דמי חג, כמו גם האופן בו הם מחושבים ונקבעת זכאותם.
מי זכאי לדמי חג?
דמי חג היא זכות אוניברסאלית לכלל ציבור העובדים, עם כי לחלק נכבד ממנו היא איננה מוענקת אוטומטית. אותו חלק הוא אוכלוסיית העובדים אשר אינם חודשיים, כלומר אשר אינם מקבלים משכורת קבועה.
בהמשך לכך, דמי חג מחושבים בהתאם לאופן בו אותו עובד עבד ביחס לחגים אשר חלו באותו חודש. כלומר, בעבור כל יום חג אשר חל באותו חודש, עובד על בסיס שעתי יקבל תשלום מפאת העובדה שלא התאפשר לו לעבוד כתוצאה מהחג.
כמו כן, לעצם העובדה כי על אוכלוסיית עובדים זו לחשב את שכרה בהתאם לימים שעבדו באותו חודש נקודתית חשיבות רבה, שכן לרוב מדובר באוכלוסייה אשר פחות מודעת לזכויותיה, וכפועל יוצא מכך פועלת פחות בכדי למצות אותן. לפיכך, לעתים רבות עובדים על בסיס שעתי אינם כלל מודעים לעובדה כי הם זכאים לקבלת תשלום נוסף בעקבות החגים אשר חלו באותו חודש.
מדוע עובדים חודשיים לא נכללים בחוק
הסיבה לכך היא שעובדים חודשיים אשר משכורתם קבועה ואינה משתנה כתלות בחודש מסוים, מקבלים את דמי החג כרכיב שכר אשר מגולם מלכתחילה במשכורתם החודשית. זאת בניגוד לעובדים אשר אינם חודשיים, כלומר עובדים אשר "מחתימים כרטיס", ובהינתן חודש עתיר חגים כדוגמת חודש תשרי, עלולים למצוא עצמם משתכרים משמעותית פחות כתוצאה ממיעוט ימי עבודה.
תנאים לקבלת דמי חג (עובד שעתי)
בכדי לקבל מן המעסיק תשלום בעבור ימי חג בהם העובד לא יכול לעבוד, על העובד לעמוד ב- 3 תנאים, אשר הינם כדלקמן:
- ותק של 3 חודשים במקום העבודה.
- העובד התעתד לעבוד ביום החג אך נבצר ממנו בשל החג.
- הוא עבד בימים הסמוכים לחג – כלומר לפניו ואחריו, כאשר אילו בשל הסכמת המעסיק מלכתחילה כתוצאה מסידור עבודה או מנוחה שבועית נבצר ממנו לעבוד באחד מאותם ימים, הוא זכאי גם כן.
גובה התשלום בגין דמי חג
לא נקבע גובה התשלום בחוק כנגזרת של ימי החג, אך לרוב מקובל להעניק אותם בדמות אותו שכר שעתי אשר העובד זכאי לו בדרך כלל, כפול מספר השעות אשר הוא עובד בהן בדרך כלל.
כלומר, אילו עובד שעתי משתכר ב- 42 ש"ח לשעה, ויום עבודתו היה בממוצע בשנה האחרונה בדמות משמרת בת 7 שעות, אזי שבגין חג אשר מנע ממנו לעבוד ראוי לשלמו 294 ש"ח עבור יום שכזה, כאשר מנוכים משכרו תוספות כדוגמת שעות נוספות, דמי נסיעה וכדומה.
דמי החג כנגזרת דתו של העובד
במדינת ישראל ההטרוגנית ובעלת הגיוונים הרבים באוכלוסייתה, משתנים במידה רבה ימי החג של העובדים השונים. זאת כאשר בהתאם לדתו של העובד כמו גם לעדה ממנה הוא מגיע בתוך אותה דת, השפעה רבה על הימים אשר הוא מציין ומחשיב לכדי ימי חג.
בהתאם לכך, המחוקק קבע כי לכל עדה יהיו ימים מסוימים אשר ייחשבו בעניינה כימי חג, כאשר ניתן למנות כחריגים מתוך כלל האוכלוסייה היהודית את העדה האתיופית אשר מציינת את חג הסיגד, כמו גם יוצאי ברית המועצות אשר מציינים את חג הנובי גוד, זאת בנוסף כמובן לזכאותם עבור חגים יהודיים ככלל. כאשר ניתן משקל גם בעבור ציון מועדים רלוונטיים עבור מוסלמים נוצרים ודרוזים, אשר מציינים מועדים ייחודים גם כן.
תשלום בגין עבודה במהלך חג
במידה ועובד החליט לעבוד במהלך יום אשר מוגדר בהתאם לקהילתו ו/או דתו ו/או עדתו כיום חג, הוא זכאי להגדלת שכר של 50% בגין משלח ידו באותו יום.
מה צריך לעשות בכדי לממש את זכאותי לדמי חג?
הזכאות לדמי חג היא אוטומטית ואינה ניתנת לוויתור מצד העובד כמו גם למשא ומתן מצד המעסיק, לפיכך – על המעסיק לחשב באופן אוטומטי את דמי החג כחלק משכרו החודשי של אותו עובד, כאשר בדומה לכל משכורת באשר היא, גם דמי החג מחויבים בניכוי מיסים רלוונטיים כמו ביטוח בריאות, ביטוח לאומי ומס הכנסה.
לעומת זאת, בשל הסיבות אשר ציינו מלכתחילה, רבים אינם כלל מודעים להיות של דמי חג רכיב בשכרם החודשי, וכתוצאה מכך אינם כלל חשים בהיעדרם בעת הצורך. לכן, חשוב לציין כי במידה ומעסיק אינו משלם דמי חג אף על פי כי החוק מחייב אותו בכך – אזי שיש בכך חשיפה של אותו מעסיק לכדי תביעה בבית הדין לענייני עבודה.
לסיכום – מודעות ובקרה
כפי שניתן ללמוד מהמצוין לעיל, דמי חג הם בגדר אחד מיני החוקים הרבים אשר מרכיבים את כלל קובץ חוקי המגן אשר נועדו להגן על עובדים במדינת ישראל כמו גם על זכויותיהם במהלך משלח ידם.
עם זאת, לאור היותם מנת חלקם העיקרית של עובדים אשר לעתים מגיעים ממגזרים חלשים יותר, עלולים להיות מעסיקים אשר יבחרו להעלים במודע או שמא אפילו בשוגג את רכיב דמי החג ממשכורת עובדיהם, ובכך יפגעו בזכויותיהם אשר מעוגנות בחוק.
לפיכך, אילו במסגרת מקום עבודתכם נגזלו ממכם דמי החג אשר מגיעים לכם בהתאם לחוק, מומלץ במידה רבה לפנות להתייעצות עם עורך דין בכדי שהאחרון יוכל לבאר ולסייע לכם להשיג צדק בעניינכם, כמו גם ללוותכם במהלך ההליך בכדי להבטיח שהאחרון יעבור על הצד הטוב ביותר.