כל עובד בישראל שמועסק כשכיר, זכאי לקבל ממעסיקו שכר כחוק, בנוסף לזכויות הסוציאליות שלהן הוא זכאי על פי חוקי העבודה במדינת ישראל. יחד עם זאת, הסכמי עבודה אישיים בין עובדים למעסיקיהם, מאפשרים למעסיק להוסיף לתנאי ההעסקה של העובד גם זכויות סוציאליות מיטיבות, שאותן דיני העבודה אינם מחייבים אותו לספק, והן ניתנות כהטבה מיוחדת לעובד לפי שיקול דעתו ותקציבו של המעסיק הספציפי.
במסגרת המאמר שלהלן נדון בזכויות הסוציאליות להן עובדים בישראל זכאים לפי חוקי העבודה ובזכויות סוציאליות שניתן לקבל בהתאם לרצונם הטוב של מעסיקים. חשוב לקרוא ולהכיר.
הזכויות הסוציאליות הבסיסיות להן עובדים בישראל זכאים לפי חוקי העבודה
להלן מכלול הזכויות הסוציאליות הבסיסיות אשר להן זכאים עובדים שכירים במדינת ישראל מכוח חוקי העבודה:
ימי מחלה
חוק דמי מחלה קובע שעובד זכאי לתשלום של 18 ימי מחלה בשנה, וזאת בכפוף לכך שהשלים שלושה חודשי עבודה אצל מעסיקו הנוכחי. דמי המחלה משולמים לעובד רק החל מהיום השני למחלתו, כאשר עבור יום זה ועבור היום השלישי למחלה, משולמים 50 אחוזים בלבד משכר העובד, ואילו עבור היום הרביעי למחלה ואילך, משולם שכר עבודה יומי מלא.
דמי הבראה
צו ההרחבה בנושא דמי הבראה, קובע שעובד זכאי לקבל תשלום של דמי הבראה ממעסיקו החל מתום שנת העבודה הראשונה שלו תחתיו. תחשיב כמות ימי ההבראה שלהם העובד זכאי מתבצע בכפוף למספר שנות הוותק שלו במקום העבודה הנתון. לצורך העניין: בשנתו הראשונה של העובד אצל מעסיקו, הוא יהיה זכאי לתשלום של 5 ימי הבראה, בשנתו השנייה ל – 6 ימי הבראה, וכו'.
ימי חופשה
חוק חופשה שנתית קובע שעובד זכאי לימי חופשה בתשלום ממעסיקו, שמספרם כפוף למספר שנות עבודתו של העובד אצל מעסיקו הנוכחי, כדלהלן: עבור כל שנה מתוך ארבע שנות העבודה הראשונות של העובד אצל מעסיקו, הוא יהא זכאי ל – 14 ימי חופש קלנדריים, ובעבור השנה החמישית – יהיה זכאי ל – 16 ימי חופש קלנדריים, וכיוצא בזאת.
דמי נסיעות
צו ההרחבה בנושא דמי נסיעות קובע כי עובדים זכאים להחזרי הוצאות נסיעה בעבור כל יום בו השתמשו, או עשויים היו לעשות שימוש באמצעי תחבורה, מלבד הסעות מטעמו של מעסיקם, לשם התניידות למקום עבודתם. תחשיב החזרי הנסיעה מתבצע בהתאם למחירה של כרטיסייה המכסה את כל הנסיעות הנחוצות לעובד, או על פי מחירו של כרטיס חופשי חודשי – לפי הזול משניהם.
תשלום בגין שעות נוספות
חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי עובד יהא זכאי לקבלת תשלום נוסף כנגד שעות עבודה נוספות מעבר לשעות שהחוק מגדיר כהיקף משרה מלאה. זאת כאשר השעתיים הראשונות יזכו את העובד בתשלום שעתי שיחושב כ – 125 אחוזים מן השכר השעתי ה"רגיל" של העובד, והחל מן השעה השלישית – התשלום השעתי יהיה בשיעור של 150 אחוזים.
פיצויי פיטורין
חוק פיצוי פיטורים קובע כי העובד יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורין במידה ופוטר על ידי מעסיקו לאחר שעבד תחתיו לפחות במשך 12 חודשים. סכום פיצויי הפיטורין מחושב בהתאם להיקף שכרו החודשי של העובד במכפלת מספר השנים שהועסק במקום עבודתו ממנו פוטר.
דמי ביטוח לאומי ומס בריאות
עם ניכויי חובה הנכללים במסגרת התנאים הסוציאליים המגיעים לכל עובד במדינת ישראל, ניתן למנות את התשלום עבור מס בריאות ודמי ביטוח לאומי, בהם נוהג המעסיק להשתתף.
הפקדות לחיסכון פנסיוני
כל מעביד נדרש לנכות משכר העובד סך של שישה אחוזים עבור קרן הפנסיה. המעביד חייב להוסיף להפקדה סך של שנים עשר וחצי אחוזים נוספים. ביחד, ההפקדה החודשית משכרו של העובד, תגיע לכדי שמנה עשר וחצי אחוזים (18.5%) מההכנסה החודשית, כולל חלק העובד בתשלום לפנסיה. המעביד חייב להוסיף את חלקו גם לתשלומי הביטוח הרפואי והביטוח הלאומי.
זכויות סוציאליות הנתונות לשיקול דעתו של המעסיק
להלן מספר דוגמאות לזכויות סוציאליות להן זכאים עובדים בישראל בהתאם לרצונם הטוב של מעסיקיהם או הסכמי העסקה קיבוציים המקנים להם תנאים מיטיבים:
תוספת נסיעות, אש"ל ורכב
תוספת נסיעות ותוספת רכב לעובד, נמנות עם התנאים הסוציאליים אשר מעביד מעניק לעובד. יש מעסיקים המציידים את העובד ברכב צמוד, אם הרכב הזה נדרש לעבודה או לחילופין כחלק מההטבות. יש מעבידים המעניקים לעובדים גם את הדלק לנסיעות ואת כל מה שקשור לרכב על חשבונם.
מדובר בהטבה משמעותית מאוד, אשר חוסכת לעובד מאות ואולי אפילו אלפי שקלים בחודש, שהם העלות של הטיפולים ברכב, אחזקת הרכב, הביטוחים לרכב וכל מה שמקיף אותו. עם זאת, התוספות הללו חייבות להיות מגולמות בשכר העובד.
תוספת ביגוד
עובדים שהדבר כלול בהסכם העבודה שלהם, יקבלו מהמעסיק פעם בשנה תוספת עבור ביגוד. מדובר בתפקידים ייצוגיים, שבהם נדרש העובד לביגוד מיוחד, המותאם לו אישית. לרוב, מדובר בעובדים בדרג ניהולי, או כאלה הנמצאים בקו הראשון ובמגע ישיר פרונטלי עם לקוחות.
אנשי מכירות, מנהלי מחלקות, פקידי קבלה, פקידים בבנק ועוד שלל תפקידים, מחייבים מעצם קיומם להעניק לעובדים בהם תוספת ביגוד. החלופה לתוספת הזאת יכולה לבוא בדמות מדים שמקום העבודה רוכש עבור העובדים והם מותאמים במיוחד עבורם.
מתנות לחג
חלק מהמעסיקים במדינת ישראל, נוהגים להעניק מתנות לעובדים שלהם לרגל החגים החשובים ביהדות, שהם ראש השנה וחג הפסח. גובה המתנה משתנה בין מעסיק אחד למשנהו, ואין בדרך כלל קשר בין גובה המתנה לסוג העבודה או לכל דבר אחר פרט לרצון הטוב של המעסיק.
המתנה לחג יכולה להיות מתנה פיזית כדוגמת סירים לבישול, מכונת קפה, או כל אביזר אחר שניתן להעלות על הדעת. אולם אצל מרבית המעסיקים מקובל להעניק לעובדים מתנות לחג באמצעות תווי קנייה או כרטיס מתנה (גיפטקארד), בשווי מאות ולעיתים גם אלפי שקלים, תלוי במעסיק.
עם זאת, הסכום שנמסר לעובדים חייב להיות מגולם בשכרם והעובדים חייבים לשלם עבורם מס הכנסה לפי חוק. כמו כן, חל איסור על המעסיק להתנות את תשלום מתנות החג בדתו של העובד. בהתאם לזאת, גם עובד מוסלמי או נוצר רשאי לקבל מתנות לחגים היהודיים.
קרן השתלמות
במסגרת התנאים הסוציאליים, ניתן למנות גם ניכויים אחרים משכר העובד, שהם בגדר רשות. אחד הניכויים הללו עשוי להתבצע לטובת הפקדה למכשיר חיסכון שנקרא קרן השתלמות. במקרה כזה, העובד משלם את חלקו, והמעביד מוסיף תשלום נוסף לקרן.
עובד שכיר מפקיד 2.5 אחוזים מהשכר ברוטו שלו, ללא תוספות. המעביד מוסיף הפקדה של 7.5 אחוזים, מה שמביא את ההפקדה לקרן ההשתלמות לסך של עשרה אחוזים משכר העובד. ההפקדות לקרן ההשתלמות פטורות ממס, כמו גם רווחי קרן ההשתלמות, מה שהופך את הזכות הזו להטבה משתלמת במיוחד לעובד.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.