מעת לעת מתפרסמות בכלי התקשורת הודעות על הסכמים קיבוציים שנחתמו בין ארגוני העובדים לבין נציגי המעסיקים. בנוסף, ולרוב בסמיכות למועד חתימת הסכם קיבוצי, מתפרסמים גם צווי הרחבה להסכמים הללו.
מהם הסכמי עבודה קיבוציים? מיהם הצדדים בחתימת הסכמים מהסוג הזה? במה עוסקים הסכמי העבודה הקיבוציים? מה דינו של עובד שחתום על חוזה אישי? מהם צווי הרחבה ומה ההבדל בינם לבין הסכמים קיבוציים? מה התפקיד של עורכי דין ומשפטנים בתהליך המשא ומתן ובניסוח הסופי של ההסכמים? בשורות הבאות נצלול לעולם הרחב והמעניין של הסכמי העבודה, שההשפעה שלהם על עולם העבודה היא משמעותית.
מהם הסכמי עבודה קיבוציים
הסכם קיבוצי הוא הסכם שנחתם בין אחד מארגוני העובדים היציגים לבין המעסיק או ארגון מעסיקים. ההסכם מנסח את התנאים המוסכמים על כל הצדדים בנושאי העבודה והוא תקף לתקופה מוגדרת מראש. בדרך כלל, הדבר העיקרי שהעובדים זוכרים בנוגע להסכם עבודה הוא תוספות השכר שהוא מגלם למעשה, הסכמים קיבוציים עוסקים במגוון רחב של נושאים הקשורים באופי העבודה ונוגעים לענף הספציפי שבו עוסק ההסכם.
הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה – מושגי יסוד
להלן כמה מושגים שעשויים לתרום להבנת הנושא המורכב של הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה:
ארגון עובדים יציג |
ארגון עובדים יציג הוא ארגון שבו חברים לפחות שליש מכלל העובדים במקום עבודה ספציפי או בתחום פעילות כללי. ברגע שהמצב הזה אכן מתקיים, מי שמייצג את העובדים באותו מקום עבודה הוא ארגון העובדים. עם זאת, בתחום עיסוק שבו העובדים פרושים במקומות רבים, ארגון העובדים היציג הוא הארגון שבו חברים שליש מכלל העובדים בתחום. דוגמה טובה לכך היא ענף המלונאות, שבו לכאורה מיוצגים כלל העובדים ע"י ההסתדרות הכללית. המשמעות היא שהסכם קיבוצי שייחתם יחול גם על עובדים במלון של 30 חדרים, שיש בו 10 עובדים שלא שמעו מעולם על ההסתדרות. |
מעסיק או ארגון מעסיקים |
הסכם קיבוצי יכול להיחתם עם מעסיק יחיד – לדוגמה חברת חשמל או תעשייה אווירית. אבל הוא יכול להיחתם עם ארגון מעסיקים. אם נחזור לתחום המלונאות, הרי שההסכם נתחם בין התאחדות המלונות לבין ההסתדרות. כל מלון הוא אוטונומי, אבל הסכם העבודה חל על כולם. |
תנאי ההסכם |
הסכם קיבוצי חייב להיות בתנאים שווים או טובים יותר מאלה שמצוינים בחוקי העבודה בישראל. שום הסכם קיבוצי איננו יכול לגרום לעובדים לוותר על זכויות שהחוק מקנה להם כמו פנסיה, תגמול על שעות נוספות, הבראה או מספר שעות עבודה שבועי מרבי. |
זכות ההתאגדות של עובדים היא זכות בסיסית שאין לאף מעביד הזכות לפגוע בה או למנוע אותה מהעובדים. הסכם עבודה הוא הביטוי המעשי של היכולת של העובדים לעשות שימוש ביכולת ההתאגדות שלהם, במטרה להשיג הטבות שכר ושיפור בתנאי העבודה.
מיהם הצדדים בהסכמים קיבוציים ומה מידת התקפות של ההסכמים
בדרך כלל ההסכם נחתם בין ארגון העובדים היציג בענף ספציפי לבין מעסיק או ארגון מעסיקים כפי שפורט לעיל. עובדים במקומות עבודה גדולים רשאים להתאגד בנפרד ולנהל משא ומתן נפרד עם ההנהלה במקום העבודה שלהם. כאמור לעיל, במקרה שמדובר במספר גדול של עובדים הפזורים באזורים שונים, ההסכם נחתם בין הארגון היציג ששליש או יותר מהעובדים חברים בו, לבין ארגון המעסיקים.
למען הסר ספק – הסכמים קיבוציים תקפים גם אם כל העובדים במקום מסוים לא התפקדו לארגון היציג שלהם והמעסיק חייב לשלם את שכרם בהתאם לקבוע בהסכם. בנוסף, המעסיק רשאי לשפר באופן יזום את התנאים או השכר של העובדים מעבר למה שמצוין בהסכם, אבל אסור לו להפחית מהם.
במה עוסקים הסכמי עבודה קיבוציים ובכלל
הסכמי עבודה קיבוציים עוסקים במגוון נושאים שכל אחד מהם קשור בתחום הספציפי שאליו מתייחס ההסכם. ברור מאליו שחלק משמעותי מתייחס לתוספות השכר, אבל יש חשיבות גם לחלקים נוספים בהסכם.
להלן רשימה קצרה של נושאים אפשריים בהם יעסוק הסכם עבודה:
- תוספות שכר: תוספות השכר הן גולת הכותרת של המשא ומתן. התוספות יכולות להיות לכלל העובדים או תוספות דיפרנציאליות לפי ותק.
- שעות עבודה: הוספה או הפחתה של שעות עבודה שבועיות או חודשיות, ובתנאי שהתוצאה הסופית לא תהיה פחות טובה מזאת שנקבעה בחוק. החל מאפריל 2018, מדובר בסך של 42 שעות שבועיות בסך הכל.
- תנאי עבודה: אש"ל, נסיעות, תוספות חג או שעות נוספות, ובתנאי שלא יפחתו ממה שנקבע בחוק.
- הפסקות: הסדרת ההפסקות בשעות העבודה.
- נושאים כלליים: דיון בבעיות כלליות וקביעת הסדרים פרטניים לענף הספציפי.
חמשת הנושאים לעיל הם רק מקצת הנושאים אשר הסכמי עבודה נוגעים בהם. מטבע הדברים, התחומים עשויים להשתנות. סביר מאד להניח שמגפת הקורונה תגרום לשינויים משמעותיים בתחומים שונים, והשינויים הללו יבואו לידי ביטוי בהסכמי העבודה שייחתמו בעתיד.
הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה מול חתימה על חוזה אישי והמשמעות שלה
אם העובד והמעסיק מחליטים לחתום על חוזה אישי, החוזה הזה מחריג את העובד מהסכם העבודה ומטבלת השכר שנקבעה בו, אם נקבעה.
עם זאת, חשוב לדעת:
- תנאי עבודה בחוזה אישי אינם יכולים לפחות מאלה שאותם מכתיב החוק.
- אין לוותר בתוקף ההסכם על תנאי העובד ושכר בסיסיים – חופשות, פנסיה, דמי מחלה וימי הבראה.
- אין אפשרות להעסיק עובד, גם אם הוא חתום על חוזה אישי, מעבר למכסת שעות העבודה היומיות, השבועיות או החודשיות המרבית המותרת על פי חוק.
- אפשר לקבוע שכר גלובלי, אבל אסור שהשכר הבסיסי יהיה נמוך משכר המינימום.
על צווי הרחבה והמשמעות שלהם
כאשר נחתמים הסכמי עבודה, הם נחתמים בין נציגי העובדים ונציגי המעסיקים. עם זאת, שר העבודה והרווחה רשאי להוציא צווי הרחבה אשר יחילו את ההסכם גם על קבוצת עובדים או סקטורים שלמים שלא נכללו בו מלכתחילה. הדוגמה הטובה ביותר של השנים האחרונות היא הסכם העבודה בענף המלונאות, שצו הרחבה החיל אותו על עובדי השמירה והאבטחה.
הדבר שיפר את תנאי העבודה של אלפים רבים של מאבטחים, שעד אז לא נכללו בהסכם עבודה כלשהו והועסקו לפי תנאי העבדה המינימליים שהחוק מתיר.
מה תפקידו של עורך דין דיני עבודה בדרך להסכם העסקה?
התפקיד של עורכי דין נגזר מהאינטרסים של הצד במשא ומתן שאותו הם מייצגים. בדרך כלל, אחרי שסוכמו התנאים הכללים של ההסכם בין נציגי העובדים לנציגי המעסיקים, ההסכם עובר לעורכי הדין, שמנסחים אותו וסוגרים את כל הקצוות. אחרי שעורכי הדין של שני הצדדים מגיעים לתוצאה מוסכמת, עובר ההסכם לאישור סופי של הצדדים ולחתימה.
משא ומתן על הסכם קיבוצי הוא מסובך וככל שהסקטור שבו מדובר מבוזר יותר, כך האינטרסים של המעסיקים עצמם עשויים להיות שונים ואפילו מנוגדים לא רק בינם לבין העובדים, אלא בינם לבין עצמם. ניהול מושכל של המו"מ והתאמת ההסכם לאינטרס המשותף של העובדים והמעסיקים עשוי להניב הסכם שכל הצדדים יפיקו ממנו תועלת מרובה.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.