הצעת חוק לתיקון דמי מחלה – בשורה לעובדים?

זכותו של עובד לקבל תשלום ושכר גם בעבור ימים בהם נבצר ממנו לעבוד בשל מצב רפואי, כלומר מחלה, מהווה אחת מזכויות היסוד אשר קיימות לציבור העובדים בעת המודרנית, כפירותיהם של דיני עבודה אשר נכנסו לתוך החברה המערבית לאחר המהפכה התעשייתית אשר הצריכה שינוי כחוט השני בכלל יחסי העבודה בין מעסיק לעובדיו.

כמו כן, מפאת הצורך לעדכן ולשנות חדשות לבקרים את תנאי העסקתם של עובדים כחלק מהתקדמותם של הן החברה והן שוק התעסוקה בישראל, הוגשו ועודן מוגשות בעבור חוק זה מספר רב של הצעות לתיקון החוק והרחבתו, כאשר בהצעות הללו נעסוק ונבחן האם מדובר בבשורה משמעותית לציבור העובדים בישראל.

מה קובע החוק הנוכחי?

בהמשך לכך, החוק הנוכחי אשר קיים בעבור דמי מחלה, הוא חוק דמי מחלה תשל"ו-1976, אשר פועל כעת כמסמך אשר לאורו נקבעת זכאותם של עובדים לימי מחלה, ובהתאם לדמי מחלה אשר הם מקבלים בעבורם, כתלות בוותק ובשכר אשר הם מקבלים בימים כתיקונם.

כמו כן, במסגרת החוק נקבע כי כל עובד צובר 1.5 ימי מחלה בעבור כל חודש אותו השלים בקרב מעסיקו. בנוסף לכך נקבע כי מדובר בימים אשר ניתן לצבור משנה לשנה, כאשר ניתן להגיע לתקרה של עד 90 ימי מחלה בעבור עובד.

זאת ועוד, כי במסגרת החוק נקבע כי עובד זכאי לקבל תמורה בעבור היעדרו מעבודה בשל מחלה החל מהיום ה- 2, כאשר באופן טבעי הדרך בה מתקיים חישוב שכרו של אותו עובדה משתנה גם היא לנוכח היותו עובד שעתי או עובד גלובאלי. כאשר עובד המצוי בימי מחלה אינו בר פיטור כתוצאה מכך, כלומר – לעובד קיימת ההבטחה כי בעודו חולה ואינו כשיר לעבוד, מובטחת לו הכנסתו כל עוד לא תמו לו ימי המחלה שצבר.

 

שינויים כתלות במקום התעסוקה

בנוסף לכך, באופן טבעי קיימים הבדלים בין משלחי יד שונים, כאשר כפי שקיים הבדל בתנאי השכר, קיים הבדל גם בכמות דמי המחלה שקיימים לכל עובד. כלומר, אף על פי כי מדובר בזכות אוניברסלית הקיימת לכלל העובדים השכירים בישראל, ישנם מגזרים אשר בהם ניתנת התייחסות נרחבת ואשר עושה חסד עם העובדים כדוגמת המגזר הציבורי, בו ימי המחלה והאופן בו הם מוסדרים נעשה באופן מקל יותר.

כיצד מחושבים כמות ימי המחלה לטובת העובד במשרה חלקית?

בהמשך לכך, כפי שציינו נהוג להעניק לכל עובד 1.5 ימי מחלה בעבור כל חודש תעסוקה, אם כי מדובר בחלוקה מעט מפורטת יותר בעבור עובדים אשר פועלים במסגרת משרה חלקית, כאשר בעבורם יש למנות את מספר ימי העבודה החודשיים, ולחלק בהם את מספר הימים בפועל בהם עבד אותו עובד במהלך החודש.

כלומר, במקום בו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים, מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד באותו חודש כפול 1.5 ולחלק ל- 21.66 הוא סכום ימי המחלה אשר נצברו לטובת אותו עובד, כאשר כאמור גם לו קיימת הזכות לצבור אותם מחודש לחודש. מנגד, בעבור עובדים אשר פועלים במסגרת 6 ימים בשבוע, יש לחלק את ימי העבודה בפועל ב- 25.

כמו כן, אילו מקום העבודה אשר מעסיק את אותם עובדים במשרה חלקית מקיים מאזן ימי עבודה אחר, בעודו נותן לעובדיו לדוגמה 2.25 ימי מחלה בעבור חודש תעסוקה, אזי שיש לקיים את המכפלה היחסית כאשר במקום 1.5 יוצב המקדם בו עושה שימוש אותו מקום עבודה.

 

תקופות אשר בגינן נצברים ימי מחלה

זאת ועוד, כי שאלה אשר עולה לעתים תכופות בעבור עובדים היא האם תקופות היעדרות מוצדקות נספרות כחלק מחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה, לכן חשוב לבאר כי היעדרות ממקום העבודה בעבור יום מנוחה שבועי ו/או יום חג, כמו גם לאור קיומם של ימי אבלות, או חופשת לידה, כמו גם תקופות אשר נקבעו על ידי שר העבודה כמוצדקות, ייצברו לטובת העובדים כתקופה אשר בגינה הם זכאים לקבל דמי מחלה.

 

האם דמי מחלה נועדו אך ורק לטובת מצבו הרפואי של העובד?

זאת ועוד, כי ישנן נסיבות נוספות אשר לעת קיומן מותרת היעדרותו של עובד ממקום עבודתו בתשלום. מקרים שכאלה נוגעים לעובדים אשר נאלצים להיעדר ממקום עבודתם בשל טיפול בבן משפחה, אשר לנוכח אירוע שכזה רשאי העובד לעשות שימוש בימי המחלה שלו עצמו, אף על פי כי הוא חש בטוב.

כך למעשה נעשו הרחבות אשר מקנות לעובדים בעלי נסיבות חריגות להיעדר ממקום העבודה למען טיפול בבן משפחתם. כך למעשה מותר להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים להיעדר 18 ימים בשנה (36 אילו מדובר בהורה יחדיני) למען טיפול בו.

הדבר דומה גם בעבור מחלת הורה אשר מקנה לעובד 6 ימים בשנה, זאת בנוסף ל- 7 ימים אשר קיימים לעובד בעבור טיפול בבן זוג ו/או הורה אשר תרמו איברים להשתלה, או כאשר בת זוגם נמצאת בהריון. לבסוף, גם בעבור מחלות בן הזוג רשאי העובד להיעדר, כאשר אילו מדובר במחלה סטנדרטית עומדים לזכותו 6 ימים, כאשר אילו מדובר במחלה ממארת אזי שהמספר מוכפל פי 10 לכדי 60 ימים מדי שנה.

כמה בדיוק מקבלים מדמי מחלה – תיקון החוק

כמו כן, אילו עד כה מנינו את מאפייניו הסובבים של חוק דמי מחלה, אלו אשר נוגעים לזכאות ולאופן בה יש לממשה, טרם עסקנו בסוגייה משמעותית לא פחות והינה – סכום דמי המחלה אשר כל עובד יקבל בשל היעדרותו מסיבה מוצדקת שכזו.

לפיכך, יש לציין טרם לכן כי מדובר בנושא אשר העסיק ממשלות רבות בישראל, כאשר דעות רבות ומנוגדות קיימות בעבורו. כמו כן, הצעת החוק אשר נעשתה בעבור הגדלת סכום דמי המחלה דרשה כי יורם הסכום המינימלי אשר מתקיים בעבור כלל עובדי ישראל, קרי אלו אשר אינם פועלים תחת חסותו של הסכם קיבוצי, מ- 37.5% משכרם הקבוע ביום ה- 2-3 של מחלתם, לכדי 50% משכר זה.

בנוסף לכך, אותה הצעה גם מבקשת להעלות את הסכום מיום הרביעי ואילך אשר עומד כיום על 75% ל- 100%, קרי העסקה מלאה.

 

תגובות שוק התעסוקה לחוק – התנגדות מצד המעסיקים

מנגד כמובן קמים מתנגדים רבים מטעם התעשיינים, אשר טוענים כי למעשה מדובר בהגדלת הוצאות המעביד במידה רבה כאשר למעשה לא גדלה תפוקת העובד, כמו גם כי החוק עלול להוות תקדים אשר למעשה מתגמל ודוחף עובדים לניצול שלא לצורך של ימי העסקתם, שכן הם יכולים כעת ליטול חופשה בתשלום כאשר פרט ל- 3 הימים הראשונים אשר בהם יאבדו כ 1.5 ימי עבודה, הם רשאים לצאת לחופשה בתשלום מלא באורך ימי המחלה שנצברו בעבורם.

 

תגובות שוק התעסוקה לחוק – הבטחת הכנסה בעבור עובדים אשר נקלעו לסיטואציה רפואית חריפה

לעומת המעסיקים אשר מטבע הדברים רואים הרחבה זו בעין שלילית, ציבור העובדים דווקא משווע לתיקון שכזה, שכן ביכולתו להבטיח כי עובד שכיר אשר נקלע למצב רפואי חסר תקדים, כאשר עלול קרוב משפחתו מדרגה ראשונה כמו גם הוא עצמו להיקלע לסיטואציה רפואית חריפה, קרי זו אשר מצריכה את היעדרותו הממושכת ממקום העבודה, יוכל אותו עובד לשמור על כושר השתכרותו התקין.

זאת מכיוון שכעת לנוכח התיקון החדש למעשה עובדים לא ייפגעו בשל היעדרותם לנוכח מחלה, כאשר השיקול הכלכלי לא ידחוף עובדים אשר שרויים במצב רפואי שאינו תקין לעבוד ולנסות לפרנס כתוצאה מן החשש הנלווה לפגיעה כלכלית גרידא.

 

הגדלת מרכיבי שכר אחרים – מנגנון עקיפה לתיקון החוק

כמו כן, לנוכח המחלוקת אשר קיימת לנוכח התיקון לחוק, זה אשר למעשה מגדיל ומעניק לעובדים שכר מלא בעת קיומה של מחלה אשר עולה על 3 ימי היעדרות, נוהגים מעסיקים רבים באמצעי אשר למעשה מרוקן את החוק מתוכן.

כלומר, מעסיקים רבים למעשה כורתים עם עובדיהם חוזי העסקה אשר מחדדים ומעניקים משקל רב יותר לתפוקתם והישגיהם במשלח ידם כגורם המשפיע יותר מאשר בעבר על תלוש השכר של עובדים רבים, כאשר לנוכח זאת לעתים נוצר הרושם שמא התיקון בחוק למעשה עיגן ושיעבד את ציבור העובדים במידה רבה יותר מאשר קרה בהיעדרו.

 

לסיכום – תיקון חוק דמי מחלה בעבור עובדים כצעד מבורך אשר יש לבחון שבעתיים

כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, אף על פי כי עצם הרצון לסייע לעובדים אשר נאלצים להיעדר למשך זמן רב ממושך בשל נסיבות רפואיות כשלעצמו הוא מעשה מבורך, יש לבחון לעומק האם לא מדובר למעשה בצעד אשר השיג את ההפך המוחלט, כאשר כתוצאה ממנו כיום עובדים רבים מחויבים למקום עבודתם יותר מאשר בעבר.

זאת כאשר לנוכח השינויים אשר הונהגו בחוק, כעת עובדים מתוגמלים ביחס ישיר לתפוקתם, כאשר לפיכך גם אילו יעדרו ממקום עבודתם בשל מחלה ממושכת שלהם או של קרוב משפחתם, אזי ששכרם יפגע אף אם לא באופן פורמלי, שכן מרכיב משמעותי ממנו הוא פרי עמלם אשר ממנו הם מקבלים אחוזים או סיוע.

אי לכך ובהתאם לזאת, מוקדם עוד לומר האם מדובר בבשורה מהותית לציבור העובדים, כאשר ייתכן ואילו תתבצע בחינה רוחבית אשר בוחנת משווה את גובה יום המחלה לגובה יום שכר ממוצע ב- 3 החודשים האחרונים, בדומה לאשר עושה ביטוח לאומי, יהיה ניתן במידה רבה יותר להכתיר את המלך ככזה אשר מטיב עם ציבור עובדיו.

 

אחרית דבר

בנוסף לכך, לנוכח החשיבות הרבה שקיימת למימוש זכויות עובדים דווקא בעתות בהן הם נדרשות, כלומר כאשר פקד מקרה רפואי חריף אדם או את סביבתו הקרובה, אילו וזכותכם אינה ממומשת כהלכה, כאשר מקום העסקתכם שואף להתנער ממנה או לקיימה באופן חלקי אם בכלל, מומלץ במידה רבה להגיש קובלנה לבית הדין לעבודה ו/או ליחידת התעסוקה הרלוונטית במשרד העבודה, כמו גם להיוועץ עם עורך דין דיני עבודה כדי להבטיח שכלל זכויותיכם השונות יזכו למענה ולמימוש באופן הטוב ביותר.

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.