פיצויי פיטורין הם בין המונחים היותר שכיחים בשוק העבודה. כאשר יחסי עובד ומעביד מגיעים לסיומם, נסיבות מסוימות כגון פיטורין שבוצעו ביוזמת המעסיק, לאחר שהעובד הועסק תחתיו לאורך שנה ויותר, עשויות לזכות את העובד בתשלום פיצויי פיטורים. לעתים קבלת פיצויי פיטורין מתאפשרת גם כאשר העובד מתפטר מעבודתו ביוזמתו הוא. אולם לעתים מתברר בדיעבד כי המעסיק שילם לעובד שפוטר או התפטר פיצויים בסכום גבוה מזה שאמור היה לשלם לו. מצב זה ידוע בתור "תשלום פיצויים ביתר" ובמקרה כזה – המעסיק עשוי להיות רשאי לפנות לעובד בבקשה להשבת פיצויי פיטורים. למרבה הצער, במקרים רבים, דרישה זו מעוררת מחלוקת בין העובד לבין מעסיקו לשעבר, שאף מגיעה אף לפתחו של בית המשפט. כיצד, אם כן, מתבצעת השבת פיצויי פיטורים ששולמו לעובד זה מכבר, ובאילו נסיבות היא מתאפשרת? על כך במדריך שלפניכם.
באילו נסיבות עולה הצורך בהשבת פיצויי פיטורין?
ישנם מקרים שבהם מעסיקים משלמים לעובד שעזב את עובדתו אצלם פיצויי פיטורים בשיעור מוגדל, מעבר למה שמתחייב על פי חוק. לרוב מצבים כאלו מתרחשים בעקבות טעויות חישוב ואחרות. כאשר המעסיק מגלה את הטעות שעשה, הוא עשוי להיות מעוניין להשיב לידיו את הסכום העודף ששולם במסגרת פיצויי הפיטורים לעובד לשעבר. אולם האם החוק מאפשר זאת בכלל? על שאלה זו ננסה לענות בשורות הבאות.
האם החוק תומך בכך?
ההלכה הפסוקה במדינת ישראל מעידה על נטייתם של בתי הדין לעבודה לפסוק בנושא השבת פיצויי פיטורים לטובת מעסיקים. זאת מתוקף חוק "עשיית עושר ולא במשפט" שנחקק בשנת 79' אשר לפיו אדם שקיבל לידיו נכס, טובת הנאה או שירות מבלי שהיה זכאי להם על פי דין, מחויב להשיבם לבעליהם המקוריים, אלא אם נקבע בבית המשפט כי הגורם המזכה אינו מפסיד או נפגע מעצם זכייתו של הנהנה בנכס / בתשלום / בטובת ההנאה. זאת על משקל "זה נהנה – וזה אינו חסר".
מה משמעותו של חוק עשיית עושר ולא במשפט לעניין השבת פיצויי פיטורין?
בשפה פשוטה, פירוש החוק הינו כי אם קיבלתם לידיכם דבר שאינכם זכאים לקבלו כחוק, אתם מחויבים להשיבו לבעליו המקוריים, אלא אם מדובר על דבר מה שאינו חסר לבעליו, או כשמתקיימות נסיבות אשר הופכות את השבתו לבלתי מוצדקת. מאחר ובמקרה של תשלום פיצויים ביתר, מדובר על תשלום כספי ולא על נכס או טובת הנאה מסוג אחר, בית הדין לעבודה קבע שאין אפשרות להעניק לעובד שקיבל תשלום פיצויים עודף פטור מהשבת פיצויי הפיטורים למעסיקו לשעבר.
זאת מאחר וקשה לטעון שכסף ששולם לעובד לא יחסר למעביד. בהתאם לזאת, תביעת מעסיק להשבת פיצויי פיטורים ששולמו לעובד תידחה בבית המשפט רק בהינתן ראיות ספציפיות המוכיחות כי השבת פיצויי הפיטורים למעביד אינה מוצדקת תחת הנסיבות הקיימות.
השבת פיצויים לאחר שהעובד עשה שימוש בכספי הפיטורים
בבית הדין לעבודה נקבע כי יש לבצע הבחנה בין מצב שבו כספי הפיצויים ששולמו ביתר כבר נוצלו בידי העובד טרום קבלת התביעה להשבת פיצויי פיטורים, לבין מצב שבו העובד קיבל לידיו את הדרישה להשיב למעסיקו את כספי הפיצויים ובחר לבזבז אותם בכל זאת. במקרה שבו הכספים בוזבזו לפני שהעובד נתבקש להשיב את פיצויי הפיטורין – לרוב ימנע בית הדין מלחייב את העובד להשיב את הכספים למעסיקו, בעוד שבמקרה שבו העובד ידע שעליו להשיב את הכספים, הוא יחוייב לבצע השבת פיצויי פיטורים כחוק.
פירוש הדבר הינו שלמועד בו נודע לעובד על הדרישה להשבת פיצויי פיטורים ישנה חשיבות לעניין הפסיקה של בתי המשפט בנושא. לכן אם המעסיק הביא לידיעתכם את העובדה ששולמו לכם פיצויי פיטורים עודפים, מוטב להניח את הסכום העודף בצד ולהימנע מהשימוש בו, עד שתתברר הסוגיה בעניינכם, בין אם באמצעות הפניה לערכאות משפטיות ובאין אם באמצעים אחרים.
השבת פיצויי פיטורין בנסיבות בהן שלילתם מוצדקת בחוק
במסגרת סעיפים 16 ו -17 בחוק פיצויי פיטורין מוגדרות נסיבות המאפשרות למעסיק לשלול באופן חלקי או מלא את תשלום פיצויי הפיטורים של עובד, על בסיס קיומם של הסכמים קיבוציים או פסקי דין. בדרך כלל שלילת פיצויי פיטורים תתאפשר בכפוף לנסיבות יוצאות דופן כגון פגיעה של העובד במעסיק במסגרת עבירות משמעת חמורות, הפרת אמון, מעילה, גניבה מהמעסיק וכיוצא באלו.
ככל שהעבירה נתגלתה במהלך קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים, למעסיק שמורה הזכות לפטר את העובד הבעייתי, ולשלול את זכאותו לתשלום פיצויי הפיטורין. אולם מה קורה במצב שבו תשלומי הפיטורין כבר שולמו לעובד שפוטר בנסיבות הנ"ל – בין שהתשלום התבצע בשגגה ובין שדבר העבירה שהעובד ביצע נתגלה למעסיק בדיעבד, אחרי שהפיצויים כבר שולמו? גם כאן, ההלכה הפסוקה קובעת שהמעביד יהא רשאי לדרוש מהעובד שישיב לו את פיצויי הפיטורין שקיבל.
השבת פיצויי פיטורין בנסיבות של הפרת התחייבות לשמירה על סודיות או אי תחרות
במסגרת הסכמי העבודה עליהם חותמים עובדים רבים במשק הישראלי, קיימת דרישה לחתימה על סעיפי שמירה על סודיות ואי תחרות מצד העובד כלפי המעביד, למשך תקופת זמן מוגדרת (לרוב בין 6 חודשים ועד שנה) לאחר תום יחסי ההעסקה בין הצדדים. ישנם גם עובדים שחותמים על דרישה זו דווקא במסגרת הסכמי הפרישה שלהם, ערב עזיבתם את מקום עבודתם, או אז מותנית קבלת כספי הפיצויים / מענק הפרישה לעובד בחתימה על ההסכם.
במצב כזה עולה השאלה: מה יהא על פיצויי הפיטורים ששולמו לעובד אשר לא עמד בהתחייבותו להמנע מתחרות כלפי מעסיקו לשעבר, או לשמירה על סודיות בעניינו? לעניין זה, קבע בית הדין לעבודה שבמידה והעובד ידע על קיומה של התניה לקבלת פיצויי הפיטורים בכפוף לשמירה על התחייבויות אלו, ובחר להפר אותן בכל זאת, העובד יחוייב לפעול להשבת פיצויי הפיטורים למעסיקו.
התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא זכויות מעסיקים, זכויות עובדים או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה.