חיינו בלתי צפויים ומלאי תהפוכות אשר עלולות לפקוד אותנו בכל רגע נתון, תהפוכות אשר לעתים עלולות במידה רבה לשנות את אורח חיינו מאותה נקודה ואילך. כמו כן, לעתים אותן תהפוכות מתגלמות כתאונות אשר מותירות אותנו במצב של לקות ו/או נכות מסוימת, בין אם זמנית או קבועה, בין אם חמורה או קלה.
בהמשך לכך, כאשר אותן תאונות מתרחשות במקום העבודה שלנו, אשר רוחב יריעת האחריות של אותו מקום רחבה בהרבה מאשר רוב ציבור העובדים נוטה לשער, אנו זכאים לפיצויים משמעותיים בשל זאת. פיצויים אשר לעתים שכיחות מדי, העובד הממוצע אינו מודע לקיומם כמו גם לאופן להשגתם כאשר הוא נתקל במקרה של תאונת עבודה. לפיכך, במאמר הקרוב נדון בהרחבה בזכויות העובד במקרה של תאונת עבודה, כמו גם כיצד לממש את המרב ממנה.
מה היא תאונת עבודה?
על פי הגדרותיו של המוסד לביטוח לאומי תאונת עבודה היא תאונה אשר אירעה לעובד במהלך, או עקב ביצוע משלח ידו, או כאשר פעל מטעם מעסיקו, כאשר אילו מדובר בעובד עצמאי, אזי שתאונת עבודה מוגדרת רק כתאונה אשר ארעה במהלך או עקב עיסוקו.
עם זאת, אף על פי כי נדמה שהאופן האמורפי בו מוצגת תאונת העבודה עלול להותיר מקרים רבים ככאלו אשר נופלים בין הכיסאות, ההפך הוא הנכון. זאת מכיוון שישנם כיסויים נרחבים ומפורטים לאשר מוגדר תאונת עבודה, כיסויים אשר עובדים רבים כלל לא מודעים להם וכפועל יוצא מכך מפספסים את מימוש זכויותיהם.
מקרים ודוגמאות לשכיחותה של תאונת עבודה
לדוגמה, עובד אשר נקלע לתאונת דרכים בדרכו אל ו/או מהעבודה, מוגדר כנפגע תאונת עבודה. בדומה לו גם עובד אשר נאלץ להתאשפז מסיבה כלשהי במסגרת אירוע אשר התרחש בעודו פיזית במקום העבודה, בין אם האירוע הזה כרוך בנפילה וחבלה, או שמא בהיחשפות לחומר מסוכן.
בנוסף לכך, כל אשר קורה במסגרת ההפסקות אשר מעוגנות כחלק מתנאי העסקתו של העובד, חל גם הוא כתאונת עבודה. כלומר, אילו עובד ניצל את הפסקת הצהריים אשר ניתנה לו בכדי ללכת לאכול במסעדה ממול, שם נפגע ממנורה שנפלה עליו וכי הדבר התגלגל לכדי אשפוז – אזי שגם כאן מדובר במקרה של תאונת עבודה.
מחלת מקצוע כתאונת עבודה
בנוסף למפגעים פיזיים ונקודתיים אשר קל להבחין בתחילתם ובעת בה הנזק הוחל על העובד, קיימת גם הכרה מצד המוסד לביטוח לאומי במחלות מקצועיות, כלומר מחלות אשר העובד לקה בהן מתוקף עבודתו, כמפגע שמסווג גם הוא כתאונת עבודה.
דוגמה למפגעים שכאלו הן ביצוע שכיח ותכוף של פעולה אשר כשלעצמה אין בה נזק משמעותי, אך הישנותה למשך פרק זמן ממושך גרמה לנזק. דוגמה שכזו ניתן למצוא כאשר נהג משאית אשר נאלץ לנסוע לעתים תכופות לאורך כביש אשר משתרך אל מול זריחה ו/או שקיעה, נחשף למשך פרקי זמן ארוכים מאוד לנזקי השמש.
נזקים אשר חשיפה ארעית ורגעית להם אינה עילה למפגע, אך אילו יחלה אותו נהג במחלות עור עתידיות אשר נגרמות כתוצאה מחשיפה לשמש, אזי שישנה עילה להכרה בו כנפגע תאונת עבודה מתוקף עיסוקו.
החרגות אשר פוסלות תאונה כתאונת עבודה
מנגד, לא כל אשר קורה לאדם בעודו בעבודה מוכר כמקרה של תאונת עבודה. כלומר, כאשר העובד בוחר מיוזמתו שלו לבצע שינוי או סטייה ממסלולו לצרכים אישיים, שינוי אשר במהלכו הוא נפגע או נחבל, אין בכך מפגע של תאונת עבודה.
לדוגמה, אילו עובד אשר נוסע הביתה מעבודתו בוחר לבצע עצירה מסוימת שאינה חלק ממסלולו הקבוע (לצורך העניין – איסוף ילדים מבית הספר מוכרת כעצירה חיונית), עצירה אשר במהלכה הוא נפגע כתוצאה מתאונת דרכים או כל שהיא – אין בכך עילה לתביעה על רקע תאונת עבודה.
רשלנות כגורם לתאונת עבודה
בהמשך לכך, אילו עובד נוהג באופן רשלני אשר מגביר במידה רבה את הסבירות לפציעתו וכי הוא האשם העיקרי בפציעתו, בעודו מדלג או נוהג באופן שסותר את הערות הבטיחות – גם אז לא מדובר במקרה של תאונת עבודה.
סיוע משפטי בהינתן מחלוקת
כמו כן, ראוי לציין כי לעתים ישנה מחלוקת סביב רמת האשמה של כלל הגורמים בנסיבות התאונה, מחלוקת אשר נפתרת במסגרת דיון אצל ערכאה משפטית כדוגמת בית משפט לענייני עבודה. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להיעזרות בסיועו של עורך דין לדיני עבודה כגורם אשר יכול לסייע לכל נפגע לממש את מלוא זכויותיו אל מול מעסיקיו וחברות הביטוח כמו גם המוסד לביטוח לאומי.
השלכות התאונה כגורם אשר קובע את גובה הפיצוי
כאשר אדם נפגע במהלך עבודתו באירוע אשר מוכר כתאונת עבודה, הוא זכאי לתגמול ופיצוי בהתאם לרמת הפגיעה בו והשלכותיה. כלומר, אילו בעקבות תאונת עבודה אדם איבד את יכולתו להתפרנס כתוצאה מנכות תמידית, הוא במידה רבה זכאי לקבלת קצבה קבועה כמו גם הכרה מוסדית בנכותו אשר מגולמת לאחר מכן גם בתשלומים קבועים.
מנגד, אילו הוא חווה פציעה נקודתית אשר בגינה היה זקוק לטיפול רפואי, אזי שבגין הטיפול הזה הוא זכאי גם כן למימונו החלקי עד המלא.
כמו כן, ראוי לציין כי התשלומים אשר יהיה זכאי להם העובד אינם דמי מחלה מטעם המעסיק, אלא דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, זאת בנוסף לכך שכאשר עובד מקבל תשלומים בגין דמי פגיעה, המעסיק לא רשאי לנכות את ימי המחלה שמגיעים לו על פי חוק בשל כך.
דמי הפגיעה בעקבות תאונת עבודה
ראשיתו של הליך מימוש הזכויות מתחיל בהגשת תביעה לדמי פגיעה עבור נפגע עבודה, דמי הפגיעה מחשובים לפי 75% מהכנסת העובד אשר לפיה נגבו ממנו דמי ביטוח לאומי ב- 3 חודשים הקודמים לחודש שבו נפגע.
כמו כן, אילו העובד לא קיבל שכר מלא במסגרת אותו פרק זמן, מפאת חופשה, מחלה, השתלמות וכדומה, הוא רשאי להגיש בקשה להחרגת אותם פרקי זמן בהם לא עבד במשרה מלאה, כאשר הוא ממציא סימוכין והסברים לסיבות לכך.
בנוסף לכך, דמי הפגיעה אינם יכולים לעלות על 33,240 ש"ח לחודש, כמו גם אינם יכולים להימשך למעבר ל- 13 שבועות, כאשר התשלום מחושב עבור כל יום שבו העובד אינו מסוגל לעבוד כתוצאה מאותה פגיעה. דמי הפגיעה מחויבים בכלל המיסים השונים אשר תלוש משכורת מחויב בהם, כגון מס בריאות, מס הכנסה, ודמי ביטוח לאומי.
זאת ועוד, כי במידה ולעובד נגרם אי כושר עבודה חלקי, כלומר כזה אשר צמצם את שעות עבודתו בשל היותו נזקק לקבלת טיפול רפואי או מנוחה מוגדרת, הוא זכאי לקבלת מימון חלקי בהתאם לחלק היחסי אשר אבד לו כתוצאה מהפגיעה.
המשך התהליך במקרה של פגיעה חמורה יותר
משקיבל העובד את דמי הפגיעה בעקבות פציעתו, במידה ונגרם לו נזק לצמיתות או נזק אשר מצדיק קבלת אחוזי נכות, הוא רשאי להגיש תביעה לגמלת נכות קבועה. כאשר בקשתו תועבר לבחינה על ידי המוסד לביטוח לאומי אשר יערוך לעובד ועדה רפואית בה תקבע גם דרגת נכותו.
משנקבעה דרגת הנכות, תקבע בהתאם גובה הקצבה הרלוונטית, כאשר המוסד לביטוח לאומי רשאי כמובן להשיב שולל את העובד בתואנה כי אשר נגרם לו אינו מצדיק הצמדת תווית נכות לצמיתות.
כמו כן ובהמשך לכך, רשאי העובד להטיל ערר על שנקבע בעניינו אילו הוא סבור כי נפל בהחלטה פגם, ערעור אשר מומלץ לגבות בחוות דעת רפואיות ו/או משפטיות בכדי להעניק לו נפח ומשקל.
לסיכום
במסגרת משלח ידנו אנו לעתים חשופים לסיכונים ומפגעים אשר איננו כלל מודעים להימצאותם תחת אחריות מקום העבודה, בין אם מדובר באחריות ישירה מול המעסיק או שמא דווקא במפגע שכרוך בפיצוי מצד המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, מדובר בסכומים נכבדים ומשמעותיים אשר עלולים במידה רבה לסייע לאדם שנבצר ממנו בעל כורכו לפעול במסגרת משלח ידו, ולפרנס את עצמו או את בני ביתו.
לפיכך, אילו אתם או מי מבני משפחתכם נקלעתם לתאונה אשר נכללת בקטגוריה הרחבה של תאונת עבודה, מומלץ לפעול למיצוי מלא של זכויותיכם, כאשר לרוב נבון לעשות זאת במסגרת סיוע חיצוני כדוגמת איש מקצוע משפטי כגון עורך דין לדיני עבודה, בכדי להבטיח כי כלל ההליך יתבצע על הצד הטוב ביותר.