במדינת ישראל ספק אם יש גוף ציבורי אשר מורגש ביתר שאת בקרב ציבור העובדים פרט למס הכנסה, כדוגמת המוסד לביטוח לאומי. זאת מכיוון שמדובר במוסד אשר פרט לגביית תשלום על ידיו מדי כל עובד במדינת ישראל כדרך קבע, מוטלת עליו מלאכת הפיצוי והשיפוי של כלל ציבור העובדים בהינתן קיומם של אירועים חריגים המצריכים סיוע.
כלומר, למרות שרובנו רגילים להסתכל על המוסד לביטוח לאומי כגורם אשר גובה מאיתנו את כספינו מדי חודש בעודנו מפרישים מתלוש השכר סכום כתלות בגודל ההכנסה שקיים לנו, מדובר למעשה בגורם אשר יכול במידה רבה לסייע לאזרח העובד הפשוט לקבל סיוע בלתי מבוטל בעת צורך, כפי שמיד נרחיב במאמר הקרוב.
מיהו הביטוח הלאומי?
בהמשך לכך, הביטוח הלאומי הוא מוסד אשר מסדיר ומבטיח את קיום זכויותיהן הסוציאליות של כלל תושבי ישראל באשר הם בהתאם למגיע להם ואשר נקבע במסגרת החוק. המוסד הינו מוסד אשר פועל מתוקף שלטון החוק אשר הסמיך אותו באופן בלעדי להיות הסמכות אשר על פיה יישק דבר, בעודה בוחנת וקובעת בעניינם של אזרחים רבים.
חוק הביטוח הלאומי נחקק לראשונה עוד ב- 1953, כאשר מדינת ישראל הייתה צעירה ובראשית דרכה, כעדות עומק לחשיבותו של מוסד זה ולתפקידו הקרדינלי אשר הוא ממלא עוד מימיה הראשונים של המדינה.
תכלית החוק היא למעשה להסדיר ולעגן את זכויותיהם של העובדים השונים, כאשר נקבע בו גובה הקצבאות השונות, כמו גם מי זכאי להן ומה עליו להנפיק ולהמציא לטובת המוסד לביטוח לאומי כדי לקבלן.
חוק המוסד לביטוח לאומי כחוק שלעולם משתנה
בהמשך לכך, החוק אשר עוסק בעניינו של המוסד לביטוח לאומי משתנה לעתים רבות ולובש צורות רבות בהתאם לרוח התקופה אשר בה הוא מתקיים, זאת מכיוון שהאופן בו דמי ביטוח לאומי נגבים, כמו גם לשינויים אשר נוהגת הממשלה לקיים בעניין אותן קצבאות ומנגנוני פיצוי, הם הגורמים לעריכתו השכיחה ושינויים רבים החלים בו.
דוגמה בולטת לכך היא החלטה אשר קבעה כי אין עוד על המוסד לביטוח לאומי לשלם את קצבאות הילדים עבור משפחות ברוכות ילדים באופן בו נהג טרם לכן, כאשר מדובר בצעד אשר שינה במידה רבה את שוק התעסוקה בישראל, כעדות נוספת למידת ההשפעה והכוח שקיים להחלטותיו של מוסד זה.
אילו שירותים מעמיד המוסד לביטוח לאומי בעבור ציבור העובדים
כמו כן, הסיבה להפיכתו של מוסד זה לרווח ומוכר כל כך בציבור הרחב, הוא השפעתו הרבה בעיקר על ציבור העובדים לנוכח תפקידו המורגש בחיי העבודה בישראלים. כלומר, בראש ובראשונה יש לציין כי על כל אדם עובד בישראל קיימת החובה לשלם דמי ביטוח לאומי, אשר מהווים הבסיס והקרקע אשר על גביה ניתן למוסד לקיים ולבצע את כלל תשלומיו השונים בעבור כלל הגורמים הרלוונטיים, קרי האזרחים אשר דורשים קצבאות ופיצויים.
דמי אבטלה
לעומת זאת, מבין השירותים אשר ניתנים על ידי המוסד עצמו למען הציבור הרחב ניתן למנות את דמי האבטלה, אשר נוכחותם הורגשה במידה רבה בעיקר לנוכח קיומה של מגפת הקורונה לאחרונה, כאשר קרוב ל- 25% מהציבור הישראלי קיבלו תשלומים מקרב המוסד לביטוח לאומי, בגובה משכורתם הממוצעת ב- 6 חודשי העבודה טרם לכן.
כמו כן, מדובר בזכות אשר למען מימושה מוכרח הדורש לעמוד במספר דרישות מטעם המוסד עצמו, אשר נוגעות למשך תעסוקה וכתנאי בהתייצבותו העקבית בלשכת התעסוקה למען חידוש ומימוש הזכות.
הבטחת הכנסה
בנוסף לכך, היבט נוסף אשר מגלם את האופי הסוציאלי במיוחד שקיים למוסד כדוגמת המוסד לביטוח לאומי, הוא הבטחת דמי הכנסה בעבור כל אשר זכאי להם. כלומר, הבטחת הכנסה היא למעשה תשלום אשר ניתן לכל אזרח שאינו מסוגל לעבוד למען יצירת משכורת עצמאית למען כלכולו.
תנאי לקבלת הקצבה או הכנסה נמוכה במיוחד, כמו גם היעדר היכולת למצוא עבודה על ידי לשכת התעסוקה אשר מאפשרת להם להתרומם מעל תקרת השכר המינימלית שנקבעה בחוק.
לעומת זאת, אוכלוסיות קצה לעתים מקבלות פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה לאור נסיבותיהן הייחודיות, כאשר לנוכח זאת בעלי קצבת נכות, אסירים במהלך עבודות שירות, אימהות לילדים עד גיל שנתיים ומכורים לסמים פטורים לחלוטין מהתייצבות בלשכת התעסוקה למען קבלת הבטחת הכנסה.
פיצוי בשל תאונת עבודה
זאת ועוד, כי גם כאשר עובדים נפצעים במקום הכנסתם ו/או בדרך אליו ו/או בדרך ממנו לביתם, הם זכאים לקבלת תגמול בשל כך. אותו תגמול קרוי גם קצבת אובדן כושר עבודה, כאשר לנוכח אובדן כושר העבודה מתאונה אשר מקורה במקום העבודה עצמו, אותו עובד זכאי לקבל דמי פגיעה ל- 3 חודשים שלמים.
ההגדרה אשר בגינה ניתן לקבל את הפיצוי המוזכר לעיל היא בעבור מחלת מקצוע ו/או תאונת עבודה, בהתאם להגדרתן בחוק הביטוח לאומי. כמו כן, אילו מדובר בתאונה ו/או מחלה אשר בגינה העובד עצמו נפטר, אזי שבני משפחתו זכאים לקבלת הגמול אשר היה מיועד לו עצמו.
תשלום משכורות בעבור עובדים אשר מקום העסקתם פשט רגל
יתרה מכך, הביטוח הלאומי מסייע גם לבעלי עסקים אשר הגיעו לכדי פשיטת רגל, כאשר לנוכח היעדר יכולתם לשלם משכורות כדין לעובדיהם קובע החוק 2 תקנות משמעותיות מאוד בעבור העובד הפשוט.
הראשונה היא קיבועם של עובדים אשר שכרם ו/או זכויותיהם הסוציאליות טרם שולמו במלואן כנושים בעלי זכות קדימה, כאשר לנוכח זאת אף על פי כי מעסיקם עלול להיות שרוי בחובות כלפי גופים אחרים, מוכרח ההון אשר ייגבה ממנו כתוצאה מהליך פשיטת רגל ו/או הליך חדלות פירעון להינתן קודם כל לעובדיהם.
כמו כן, השנייה היא שבמידה ולא עולה בידו של אותו מעסיק לקיים את כלל התחייבויותיו בעבור עובדיו השונים, עובד שכיר זכאי לקבלת פיצוי מהביטוח הלאומי אשר מכיל חלקים ניכרים עד כדי כלל שכר העבודה אשר ניתן לו טרם לכן על ידי מעסיקו, כמו גם תשלום הפרשות סוציאליות ופיצויי פיטורין, עד לתקרה אשר נקבעה בחוק.
לסיכום – המוסד לביטוח לאומי כמוסד אשר תכליתו להסדיר את זכויות העובדים בישראל
כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, עצם כינונו של מוסד כדוגמת המוסד לביטוח לאומי מהווה צעד ועדות משמעותית לאופייה הסוציאלי של מדינת ישראל, אשר שאפה עוד בטרם הוקמה להוות בית הוגן וראוי אשר מקיים חיים אזרחיים תקינים וכחלק מכך גם מנגנון מוסדר מטעם המדינה אשר ייתן מענה וסיוע לעובדים ואזרחים הזקוקים לו.
לפיכך, לא מפתיע לראות כי בדומה למדינות נוספות אשר שואפות לקיים מערכת סוציאלית, שהמוסד לביטוח לאומי מעניק פיצויים וגמלאות בעבור עובדים אשר פוטרו ממקום עבודתם, נפצעו במסגרת משלח ידם, או שמקום עבודתם למעשה חדל מלהתקיים בשל כשלים כלכליים.
לעומת זאת, לעתים בשל היותו של גוף זה כה גדול ורחב ידיים, בעודו נוגע ומשפיע על כל היבטי החברה השונים, כמו גם כלל האוכלוסייה, לעתים עולות תלונות רבות מטיב השירות אשר הוא מציע, כאשר פניות מתארכות וגובות מהציבור מאמץ ניכר למען השגת אשר מגיע להם על פי חוק, ואשר הם ממנים בימים כתיקונם באמצעות הפרשות משכרם.
אחרית דבר
לכן, לעתים עולה הצורך להיעזר בסיוע משפטי חיצוני כדוגמת עורך דין למען השגת מלוא הפיצוי והסיוע מן המוסד לביטוח לאומי, סיוע אשר אילולא אותה הסתייעות חיצונית עלול לא להגיע כלל, או בעצלתיים.
לפיכך, אילו הנכם בראשיתו של הליך אשר מצריך קבלת תגמול מצד הביטוח הלאומי לנוכח פציעה ו/או פיטורין ו/או סגירת מקום עבודתכם הנוכחי בטרם קוימו כלל ההתחייבויות בעבורכם, מומלץ במידה רבה לפנות לסיוע חיצוני כדי להבטיח כי כלל ההליך יעבור על הצד הטוב ביותר.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.