במדינת ישראל קיימים מספר רב של חוקים בדיני עבודה, אשר תכליתם להבטיח כי כלל החובות והזכויות הן של העובדים והן של מעסיקיהם מתקיימים במלואם. לעומת זאת, ישנה בורות רבה בקרב ציבור העובדים הכללי, כאשר בורות זו מתבטאת בחוסר הידיעה אודות אשר זכאים להם אותם עובדים.
הדבר נפוץ במיוחד בעבור עובדים מקרב קבוצות מיקוד ייחודיות אשר קיימים חוקים בעניינם, כדוגמת עובדי רשויות מקומיות, כאשר אותה קבוצה זוכה להתייחסות נקודתית מצד המחוקק, אשר תכליתה לעגן את כלל זכויותיהם השונות.
לפיכך, לאור היותה של קבוצה זו משמעותית וגדולה באוכלוסייה, כמו גם כזו אשר אינה בקיאה ומודעת לאשר מגיעה לה, במאמר הקרוב נסקור ונרחיב אודות זכויותיהם של עובדי הרשויות המקומיות.
חוק עובדי רשויות מקומיות
ראשית כל ראוי לציין כי עוד משנת 59' מצא לנכון המחוקק להסדיר ולעגן את כלל זכויותיהן השונות של עובדי הרשויות המקומיות. זאת כאשר אף על אף כי עודכנו מאז הזכויות בתיקון שנעשה בראשית המילניום הנוכחי, נותרה עובדה זו סמויה מעינו של מרבית ציבור עובדי הרשויות המקומיות.
בנוסף לכך, החוק מסדיר את כלל זכויות העובדים בעודו מתייחס לכיצד יש לקבל עובד לעבודה, כמו גם את תנאי ההעסקה, חופשות שנתיות ושבועיות, דמי הבראה, חופשות בגין מחלה הריון ולידה, זמני חג ומועד ועוד.
זאת כמובן בצירוף להתייחסותו של החוק גם לנושאים כדוגמת דמי פיטורין, פיצויים, הטבות והפרשות פנסיוניות וזכאות לתגמולים כדוגמת קרן השתלמות. לכן, אף על פי כי עלול להיווצר הרושם שמדובר בעובדה ידועה, פרטי החוק והזכויות המובאות בו הן גולת הכותרת, ועל פיהן נרחיב.
ימי העבודה במסגרת רשויות מקומיות
בהמשך לכך, נקבע כי משך ההעסקה של עובדים ברשויות המקומיות יהיה בדיוק כפי שנהוג להחיל על עובדי משרדים ממשלתיים. לפיכך, בהסכם העבודה שנחתם באפריל 89', נקבע כי שעות העבודה יהיו 42.5 שעות לשבוע, קרי 184 שעות עבודה מדי חודש.
אופיו ומשכו של יום עבודה
כמו כן, בדומה לכלל העובדים במשק, גם עובדי רשויות מקומיות זכאיים לקבלת הפסקה מוסדרת במהלך היום, כאשר לאור תפקידם אשר לעתים רבות כרוך במגע עם מבקשי שירות כדוגמת תושבים אשר פוקדים את המועצה או העירייה על בסיס זמנם הפנוי, קיים צורך לערוך את הפסקותיהם באופן שונה.
כלומר, לעובד שמועסק במשרה מלאה או חלקית מגיעה הפסקה אחת עבור כל יום אשר נמשכת עד כדי חצי שעה, כאשר אילו מדובר ברשויות אשר מעניקות שירות לקהל הרחב, אזי שרשאית הרשות להפעיל יום עבודה מפוצל, כאשר מדובר ב- 2 פעימות העסקה שמופרדות על ידי חציצה שאורכה כ- 3 שעות.
זאת כאשר לנוכח כך העובד מחויב לפעול במשך יומיים מפוצלים מדי שבוע, כמו גם כי עליו להגיע בכל זאת לסכום שעות עבודה שבועיות – אשר הינו 42.5.
עבודה במסגרת שעות חריגות
זאת ועוד, כי עובד אשר עובד שעות נוספות במסגרת העסקתו ברשות המקומית, זכאי לקבלת תוספת של 125% מן השכר עבור השעתיים הנוספות הראשונות, כמו גם 150% בעבור כל שעה נוספת לאחר מכן.
זאת ועוד, כי כאשר מדובר ביום עבודה אשר הינו יום המנוחה השבועי של העובד, כמו גם כאשר מדובר ביום העצמאות או חג ומועד על פי החגים המצוינים בהתאם לדתו של העובד, אזי שהוא זכאי להעלאת שכרו בעבור שעות העבודה באותו יום בכ- 75%.
בנוסף לכך, כאשר עובד מועסק במסגרת העסקה לילית, אזי שהוא זכאי לפיצוי שגובהו כ- 100% משכרו הרגיל, כמו גם שעת מנוחה בעבור כל שעת העסקה, אותה יוכל לזקוף לזכותו במהלך העסקתו הרגילה.
ימי חג ומועד ייחודים ברשויות המקומיות
זאת ועוד, כי לעובדי הרשויות המקומיות ישנם ימי חג ומועד אשר הינם שונים במקצת מן הנהוג בשאר המשק, זאת כאשר בימים א' וב' של ראש השנה, יום הכיפורים, יום א' של סוכות כמו גם שמיני עצרת, בנוסף לימים א' ו-ז' של פסח, שבועות ועצמאות, עובדי רשויות מקומיות לא עובדים כלל.
כמו כן, ישנם ימי חג ומועד בהם עובדי הרשויות המקומיות עובדים במתכונת מצומצמת, כך קורה כאשר בימי חול המועד, ראשון של חנוכה, חג הפורים וערב יום העצמאות, יום העבודה של עובדי הרשויות המקומיות מסתיים בשעה 1 בצהריים, כאשר אילו מדובר בערב חג של החגים כדלקמן: ראש השנה, סוכות, שמחת תורה, פסח, שישי של פסח ושבועות – אזי שיום העבודה מסתיים מוקדם יותר, ב- 12:00 בצהריים.
היעדרות לנוכח שמחת חתונה
כמו כן, כאשר עובד רשות מקומית מתעתד להתחתן, או כאשר בנו או ביתו מתכוונים להתחתן, זכאי אותו עובד להיעדרות בתשלום ממקום העבודה אשר בהתאמה תהיה 3 ימים או יום אחד, כתלות כמובן בהקשר האירוע.
פיטורי עובד רשות מקומית
בנוסף לכך, עובדים בראשות המקומית ככלל העובדים במשק זכאים לקבל את הודעת הפסקת העסקתם בהתאם לחוק, כאשר אילו העובד פועל ברשות בין שנה אחת עד כדי 5 שנים, הודעת הפיטורים בעניינו מוכרחת להימסר חודש אחד טרם לכן. כאשר אילו מדובר בעובד בעל ותק רב יותר, אזי שהיא תימסרנה חודשיים טרם למועד כניסתן של הפיטורים בפועל.
מנגד, אילו עובד מבקש להתפטר, עליו לקיים את אותו נוהג הפוך, כאשר הוא מודיע בהתאמה חודש או חודשיים טרם תכנונו העתידי להתפטר.
בנוסף לכך, פיטורי העובדים מוכרחים להתקיים בהתאם לתקנות פיטורי עובדים, אשר כרוכים במתן שימוע ובירור לעובד המיועד לפיטורים, כמו גם הזדמנות מצידם לשטוח את טענותיהם ולנסות להתגונן בפני פיטורים אלו.
פיצויי עובדים בעקבות הפסקת עבודה
זאת ועוד, כי אילו עובד פוטר לאחר שצבר 11 חודשי וותק ברשות המקומית, אזי שהוא זכאי לקבלת תשלומי פיצויי פיטורין. זאת כאשר גובה הפיצויים בדומה לשאר המשק הוא כמשכורת אחת עבור כל שנת העסקה רציפה.
כמו כן, עובד אשר התפטר מנסיבות מסוימות ומחזיק בוותק של שנה אחת ברשות, זכאי לקבלת פיצויי פיטורים גם כן, אילו הנסיבות אשר הובילו אותו לקבלת החלטתו להתפטר נוגעים למחלה בה הוא או בן זוגו לקו בה, כמו גם אילו מדובר במחלה של בן משפחה אשר הינו קטין. זאת בנוסף גם לעובדות אשר מתפטרות בתוך שנה מיום לידה, או פיטורים בעקבות תאונה שהוכרה על ידי ועדה רפואית ככזו אשר כרוכה באובדן כושר עבודה.
הטבות ייחודיות לעובדי רשויות מקומיות
עובדי רשויות מקומיות זכאיים לקבלת תשלומים וגמל נוסף בעבור החזרי נסיעות, הוצאות טלפון ביגוד ואש"ל – אכילה שתייה ולינה. בנוסף לכך, אילו עובד משתמש ברכבו הפרטי בכדי להגיע למקום העבודה הוא זכאי להחזר הוצאות רכב, כאשר הסכום שנקבע עבור כך מגיע לכדי 536 ש"ח בעבור 6 ימי עבודה או לחליפין 455 ש"ח בעבור 5 ימי עבודה.
כמו כן, אילו מדובר בעובד אשר נאלץ לעבור למקום מגורים אחר אשר לאור מעברו התייקרה דרמטית עלות הגעתו למקום העבודה, רשאי לדרוש בהתאם הגדלת קצבה רלוונטית בשל הוצאות נסיעה.
זכויות אשר אינן בשימוש
זאת ועוד, כי לאור אופיו של החוק אשר נכרת בתקופה אחרת אשר אינה רלוונטית בהכרח לנהוג כיום, זכאיים עובדי רשויות מקומיות למספר רב של תנאים אשר אינם בשימוש מפאת הלך הרוח הנוכחי.
כלומר, לעובד קיימות זכויות גם בקבלת הוצאות לינה אילו הוא נמצא בתפקיד מחוץ למקום עבודתו למשך 24 שעות אשר במהלכן נאלץ לממן את לינתו, זאת גם בנוסף לקבלת זכאות לביגוד מטעם הרשות המקומית, בעבור כלל נותני השירותים הממשלתיים כדוגמת עובדי הוראה, עובדי מערכות הרפואה, אנשי האקדמיה וטכנאים ומהנדסים של מתקנים מקומיים.
לסיכום – זכויות העובדים ברשויות המקומיות כזכויות אשר לא נעשה בהן שימוש ניכר
כפי שניתן להבחין, המחוקק השתדל עת כינונו של החוק להרחיב את יריעת הגמל והשי אשר זכאיים לה העובדים בהתאם לרוח התקופה דאז, בעודו מכניס רכיבי שכר אשר אינם קיימים במרבית מקומות התעסוקה כיום, כדוגמת דמי לבוש והוצאות לינה.
זאת כאשר כיום מרביתם המוחלט של עובדי הרשויות המקומיות לא עושים שימוש בזכויות אלו הן מפאת היעדר צורך או שמא מפאת היעדר מודעות.
לעומת זאת, הזכויות הרלוונטיות יותר עבור עובדי רשויות מקומיות נוגעות בעיקר לזכויותיהן לגבי חג ומועד, כמו גם העסקה במסגרת שעות לא קונבנציונליות, אשר סביר להניח כי עובדי רשות מקומית יאלצו לפעול במהלכן מעת לעת.
לפיכך, ראוי ויוטב לכולנו כחברה אילו יקפידו עובדי הרשות המקומית לוודא כי הרשות המקומית, כגוף אשר מייצג את שלטון החוק ומהווה סמל שלטוני ומדיני, תעמוד בכלל ההתחייבויות שלה כלפי עובדיה, כמהלך אשר תכליתו העברת מסר לכלל ציבור המעסיקים, כמו גם אשר נדרש על פי חוק למען מימוש זכויותיהם של העובדים באותה רשות.