כאשר עובד עוזב את מקום העבודה הוא זכאי, במרבית המקרים, לפיצויים מהמעסיק. ככל שהוותק שלו אצל המעסיק הוא משמעותי יותר, כך הפיצויים שהעובד זכאי להם יהיו גבוהים יותר. החל משנת 2008, מעסיקים חייבים להפקיד את סכום הפיצויים לקרן הפנסיה של העובד, לטובת רכיב פיצויים. מה קורה כאשר הקרן צוברת רווחים גם על רכיב הפיצויים? האם הרווחים שנצברו בקרן באמצעות הפיצויים שייכים לעובד או למעביד? ומה קורה בכספים שהופקדו לפי סעיף 14 לחוק פיצויי הפיטורין? מה קורה אם מתברר שקרן הפנסיה הפסידה ולא הרוויחה? בשורות הבאות נעסוק בסוגיות הללו ונבהיר את החשיבות שלהן לעניין חישוב פיצויי פיטורים.
מהי המשמעות של צבירת רווחים על חשבון הפיצויים?
לאורך שנים שמרו מעסיקים את פיצויי הפיטורים של עובדים בקרן נפרדת, שנוהלה בידיהם ונשמרה אצלם. במשך עשרות שנים, הקרן הזאת לא הושקעה בכלל, ולפיכך לא היו שינויים בסכומי הפיצויים ובסכומים הצבורים בה. במהלך העשורים האחרונים המצב השתנה. ראשית, מאז 2008 המעסיקים מחויבים להפקיד את הפיצויים של העובדים לקרן הפנסיה, על חשבון רכיב הפיצויים. שנית, קרן הפנסיה עצמה משקיעה את מלוא הסכום הצבור לזכות העובד בשוק ההון, כאשר העובד בוחר את מידת הסיכון הכרוך בהשקעה. כתוצאה, נוצר מצב שבו גם חלק הפיצויים בקופת החיסכון הפנסיוני נושא למעשה רווחים. מעסיקים רבים מעוניינים להתחשב ברווחים הללו, כשהם מחשבים את הפרשי הפיצויים שהם ישלמו לעובד.
למי שייכים הרווחים שנצברו על חשבון רכיב הפיצויים?
על פי חוק, פיצויי פיטורים צריכים להיות סך של 8.33% לחודש, שהם למעשה משכורת אחת בכל שנה. המשכורת הקובעת לצורך העניין היא המשכורת הנוכחית של העובד. המשמעות היא שעובד שעבד 20 שנה, יקבל עשרים משכורות חודשיות כפיצויים. זאת, בלי כל קשר למשכורות שהיו לו לאורך השנים. אם המעסיק הפקיד משנת 2008 כספים לטובת רכיב הפיצויים, הרי שהוא יצטרך להשלים את סכום הפיצויים לסכום שווה ערך לעשרים משכורות חודשיות. עם זאת, אם ההפקדות בוצעו שלא על פי סעיף 14, המשמעות היא שהרווחים שנצברו על חשבון הפיצויים עדיין שייכים למעסיק. כלומר, המעסיק רשאי להפחית את הרווחים שנצברו מתשלום הפיצויים שהוא חייב להשלים לעובד.
מה קורה במקרים שבהם היו בקרן הפנסיה הפסדים?
מצב שבו קרן הפנסיה הפסידה הוא מצב מצער עבור כל הצדדים. עם זאת, בהינתן מצב כזה, שהתקווה היא שהוא לא יתרחש לעולם, באותה המידה שהרווחים שייכים למעסיק הרי שגם ההפסדים שייכים לו. מבחינת העובד, הפיצויים חייבים, בסיכומו של עניין להסתכם בערך כספי של עשרים חודשי עבודה. בגלל שמעסיקים רבים מבינים את משמעות העניין, ובגלל שבניגוד למה שהיה נהג, קרנות הפנסיה אכן מושקעות בבורסה, הולך וגדל מספר העובדים המעדיפים הפקדות על פי סעיף 14, כפי שיוסבר להלן.
על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים והרלוונטיות שלו לחישוב פיצויי פיטורים
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין, מעניק אפשרות למעסיק להפקיד את הפיצויים המגיעים לעובד לקופת פיצויים או קופת תגמולים. במקרה הזה, הפיצויים או התגמולים הללו שייכים לעובד. זאת, בין אם עזב את מקום העבודה ביוזמתו ובין אם פוטר על ידי המעסיק. לפיכך, פיצויי פיטורין שהצטברו בקופת הפיצויים או התגמולים שייכים בכל מקרה לעובד, כולל הרווחים הצבורים בהם. במקרה הזה, אם המעסיק חייב להפקיד הפרשי פיצויים לטובת העובד, הוא לא יוכל להתחשב ברווחים הצבורים בקרן על מנת להפחית את ההפרשות שלו. במידה רבה, סעיף 14 והפקדות לרכיב הפיצויים על פי הסעיף הזה, משחררים את שני הצדדים, הן את העובד והן את המעביד, מהתלות ההדדית.
איך מתבצע חישוב פיצויי פיטורים?
פיצויי פיטורין הנצברים לזכותו של עובד, הם בגובה של משכורת חודש עבור כל שנת עבודה. החל משנת 2008, חייבים המעסיקים להפקיד גם את הספי הפיצויים ולא לשמור אותם אצלם, כפי שהיה נהוג עד אז. לפיכך, בכל חודש אמור המעסיק להפקיד 8.33% משכר העובד, לטובת קופת הפיצויים. 8.33% מהווה 1/12 מהשכר החודשי של העובד. זאת, בנוסף להפקדה של 10.17% לטובת קרן הפנסיה, ולהפקדה של 6% של העובד, גם כן לטובת קרן הפנסיה. כשעובד עוזב את מקום העבודה, הוא זכאי לקבל את כל הפיצויים שנצברו לזכותו. בסך הכל יופקד בכל חודש לזכות העובד סכום שווה ערך לכמעט רבע משכורת חודשית (24.5% מהשכר), לצרכי פנסיה.
התאמת פיצויי הפיטורים לשכר הקובע של העובד
פיצויי הפיטורין מחושבים לפי השכר הקובע של העובד ביום שבו הוא פוטר. לפיכך, אם במהלך השנים הופקדו כספים לקרן הפנסיה של העובד לפי שכר נמוך ובמשך השנים העובד קיבל העלאות שכר, יהיה המעביד חייב להשלים את סכום הפיצויים שכבר קיים. ההשלמה תהיה לסכום הכולל של השכר החודשי הקובע כפול מספר שנות העבודה של העובד. כבר דובר לעיל על ההבדל בין הפקדות לפי סעיף 14 והפקדות אחרות. אולם כאן המקום להדגיש שוב, שבכל מקרה, המעסיק חייב על פי חוק, להשלים את סכומי הפיצויים ולהתאים אותם לשכר הקובע של העובד נכון ליום עזיבתו את עבודתו. השכר הקובע לצורך העניין כולל את כל רכיבי השכר המחושבים לעובד לצורך הפיצויים.
התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא זכויות מעסיקים, זכויות עובדים או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה.