בעלי מוגבלויות, הן מבחינה פיזית והן מבחינה קוגנטיבית בחברה הישראלית, מופלים על רקע יומיומי. האפליה לא מתרחשת רק בשוק העבודה, אלא למעשה הנגשת השירותים והתשתיות השונות הינו נושא שלא מטופל כמעט כלל במדינת ישראל.
יש להפסיק להגביל את המוגבלים מבחינה תעסוקתית, ולתת להם את מירב האפשרויות וההזדמנויות שניתן. כל בעל מוגבלות, יכול, רוצה וחייב למצוא לעצמו תעסוקה המתאימה למידותיו, וכל אפליה שנעשית על ידי מעסיקים פוטנציאלים נחשבת כעבירה.
במידה וישנו חשש שנעשתה אפליה במקום העבודה, על רקע מוגבלות כלשהן של העובד, יש לפנות לעורך דין דיני עבודה, אשר יוכל להמליץ על המשך טיפול, יכוון לגופים בעלי כוח רב או ינהל את התיק בבית הדין לעבודה. כך או כך, על בעלי המוגבלויות להילחם על זכותם ולא לוותר, גם כאשר נראה כי אפסה התקווה.
מה אומר החוק על העסקת בעלי מוגבלויות?
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אינו חוק אשר יכול לסייע לבעלי מוגבלויות. הסיבה לכך היא שהוא אוסר, אמנם, על אפליה, ומחייב את המעסיקים לפעול למען שוויון בין העובדים, אולם הוא אינו מחייב אותם, מלכתחילה, לקבל מספר מסוים של עובדים בעלי מוגבלויות. לכן, החוק עלול להיות לא רלוונטי עבור עובדים רבים, אשר אינם מצליחים לפתוח את דלתות שוק העבודה.
בשנת 2014, חתם נפתלי בנט, אשר תיפקד אז כשר הכלכלה, על צו הרחבה, המורה על חברה המעסיקה מעל 100 עובדים, מהמגזר הפרטי, להעסיק 3% מכוח העבודה, עובדים שיהיו בעלי מוגבלויות. במגזר הציבורי, הצו מורה על העסקת כ- 5% מכוח העבודה.
עם זאת, למרות שצו ההרחבה תקף, מעטים מאד מקומות העבודה אשר באמת פועלים על פיו, והאכיפה, ברמה החברתית מדינית, לא קיימת. להפסיק להגביל את המוגבלים, איננה משמשת רק בתור סיסמא, אלא לנוכח התמונה המתבהרת בישראל, היא חייבת להתקיים ולשנות את המציאות.
מי הם בעלי המוגבלויות?
כאשר מדברים על בעלי מוגבלויות, הכוונה היא לכל מוגבלות שהאדם חווה ברמה הפיסית או הנפשית. המגבלות הנפשיות עלולות לכלול מגוון מחלות נפש (לדוגמא מאניה דיפרסיה, דיכאון) אשר תקפות לפרקי זמן מוגבלים וקצובים, או לחילופין עובדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, עובדים בעלי לקויות למידה שונות ועוד.
מוגבלות פיסית עלולה לכלול כל פגיעה פיסית אשר למשל מביאה את העובד להתנייד ולהסתייע בכיסא גלגלים, אולם עלולה לכלול גם עיוורון, בעיות שמיעה ועוד. דרגת המוגבלות יכולה לנוע ממצב קל ועד לדרגת חומרה קשה יותר. פעמים רבות, המוגבלות הפיסית או הנפשית, מתרחשת או מתפרצת במהלך תקופת העבודה, ואז העובדים הללו עלולים לסבול מאפליה שתתבטא בפיטורין.
נגד פיטורין שלא כדין, יש מה לעשות מבחינה חוקית ומשפטית, ולכן יש להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה, אשר יוכל להבין את המקרה וללוות אותו עד לקבלת הגובה המקסימלי של הפיצויים המגיעים ואף צו מניעה אשר ימנע מהמעסיק את הפיטורין הלא חוקיים.
אפליית עובדים בעלי מוגבלות באופן ישיר או עקיף
אפליית עובדים בעלי מוגבלות יכולה להיות אפליה ישירה, כאשר המעסיק ניזון מדעות קדומות וסטריאוטיפיות על בעל המוגבלות, המוביל לדעה על אי יכולתם להתמודד ולהיות חלק משוק העבודה. אולם, האפליה יכולה להתרחש ולהתבטא, גם באופן עקיף, כאשר תנאי העבודה או מקום העבודה מתוכנן כך שבעלי מוגבלות אף לא יכולים להגיע אליו.
נגישות ומחשבה על בעלי מוגבלות מתבטאת באספקטים רבים, החל משלב תכנון מקום המשרדים (למשל הכוללים מדרגות רבות ללא יכולת להסתייע במעלית או מעלון), וכלה בתיכנון אתר החברה או המערכות הממוחשבות, אשר לא לוקחות בחשבון כי ישנם אנשים רבים אשר מעוניינים להשתמש בהן, עם מוגבלויות שונות (למשל שימוש בצבעים מסוימים או אותיות קטנות).
כל מקרה של אפליה חייב להיות מטופל ומיוצג על ידי עורך דין דיני עבודה, אולם בראש ובראשונה הוא חייב להיפתר ברמה המדינית, ובהעלאת המודעות לבעיה.
להפסיק להגביל את המוגבלים – היתרון הכלכלי
הבעיה החברתית בחוסר תעסוקתם של בעלי מוגבלויות היא ברורה. העובדים, מחד, עלולים לאבד הערכה עצמית, אמון במערכת ושלל רגשות הקשורות למיצוי אישי ולמטרה לשמה קמים בבוקר. אך, למעשה, החברה כולה מאבדת את ערכה ומוסריותה, כאשר בעלי מוגבלויות לא מקבלים שוויון העדפות בקבלה לעבודה.
אנשים, אשר אינם רואים את החריגים בחברה ואת הצורך לסייע להם מבחינה נפשית וכלכלית, עלולים לאבד את יכולת האמפתיה שלהם ואת יכולתם לקדם חברה שוויונית וטובה יותר. מעבר לכל אלה, מבחינה כלכלית, מפסידה החברה שוב. כרבע מכלל העובדים במשק, הם בעלי מוגבלות זו או אחרת.
מבחינת בעלי המוגבלויות, ללא עבודה או תעסוקה, הם עלולים להישאר בתחתית הסולם מבחינה כלכלית, ולהסתפק רק בקצבה הממשלתית הנמוכה אותה הם מקבלים. מבחינת המעסיקים, הם מאבדים כוח עבודה טוב ואיכותי, אשר לא יכול להתגלות, אם לא נותנים לו להתנסות ולנסות את יכולותיו.
ייצוג עובדים בעלי מוגבלויות ברמה הפרטית והציבורית
עובדים בעלי מוגבלויות, בדומה לעובדים אחרים, יכולים לפנות לעורך דין דיני עבודה, כאשר הם מרגישים כי נעשתה אפליה כלשהי, והם מעוניינים להילחם על זכויותיהם. עם זאת, ולמרות שעורך דין דיני עבודה, יכול לסייע רבות, קיימים גופים רבים בפניהם הם יכולים לשטוח את תלונותיהם, השייכים למשרד הכלכלה או משרד העבודה.
ההבדל הוא, שפעמים רבות, גופים אלה ואחרים, יסייעו לבעלי המוגבלות בחינם, בעוד שייצוג עורך דין יעשה כייצוג פרטי. עם זאת, אין ספק כי קיים צורך דחוף בייצוג ממשלתי של עובדים בעלי מוגבלות, כדי שלא יהיו "אנשים שקופים", אלא יוכלו להתקדם בדרכם המקצועית והאישית, ככל שניתן.
כמו כן, נדרשים תקציבים ממשלתיים, בכדי שמעסיקים יוכלו לקלוט עובדים בעלי מוגבלות, שיעבדו עבורם לאורך זמן. לשם כך, יש צורך בסיוע וליווי צמוד של המעסיקים בכדי ללמד אותם את מאפייני המוגבלות, ודרכים להתמודדות.
לסיכום
להפסיק להגביל את המוגבלים אינה רק סיסמא, אלא קריאה לשנות את העולם והחברה בה אנו חיים. מלבד אפליה מתקנת, יש ליצור משרות באופן מיוחד לבעלי מוגבלויות, ולעודד את המעסיקים להעסיק אותם, לא רק מכוח החוק, אלא מכוח הרצון, על ידי העלאת המודעות לבעיות הנרחבות שמצב של חוסר תעסוקה עלול לגרום.
בעלי מוגבלות, מבחינה פיסית או נפשית, עלולים, ללא תעסוקה, להישאר בתחתית הסולם מבחינה כלכלית, ולהסתפק רק בגמלה הזעומה שהם מקבלים מהמדינה. אולם יתרה מכך, לשימור שלומם הנפשי והפיסי, בדומה לצורכיהם של שאר חלקי האוכלוסייה, הם מחויבים לעבוד בעבודה אשר תיתן להם אופק כלכלי ונפשי, ומטרה לקום בבוקר.
עורך דין דיני עבודה יכול לפעול, לייעץ ולהוביל כל מקרה בו התגלתה אפליה על רקע מוגבלות, אולם יהיה זה תפקידה של המדינה להעלות את מספר בעלי המוגבלות המועסקים ואת המשרות שיכולות להיפתח בפניהם.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.