משבר הקורונה זעזע במידה רבה את הכלכלה הישראלית, כאשר הוא זכה לסופרלטיבים וכותרות ידועות לשמצה, כאשר הוגדר כמשבר הכלכלי הגדול ביותר שפקד את מדינת ישראל מאז היוסדה.
זאת מכיוון שבמסגרתו מקומות עבודה רבים נסגרו עקב השבתתן הגורפת של תעשיות שלמות במשק הישראלי והעולמי בכלל, כאשר ישנן תעשיות ומגזרים אשר עד עצם כתיבת שורות אלו לא הצליחו להתרומם מאשר הונחת עליהן, בעוד נאסר עליהן מטעמי בריאות הציבור לפעול ולהתפרנס.
לאור זאת, מקום העבודה של רבים נסגר או נאלץ לפשוט רגל כאשר הם מותירים לפעמים עשרות אם לא מאות עובדים אשר עתה נותרו ללא מטה לחם או מקור פרנסה, כאשר לפעמים סגירת מקום העבודה נעשית בעיצומו של הליך משפטי אל מול אותם מקומות עבודה, או כאשר האחרון לא מילא את כלל התחייבויותיו אל מול עובדיו אשר תחזקו אותו למשך כל אותם שנים.
לפיכך, במאמר הקרוב נסקור את אשר כדאי ואפשר לעשות אל מול מקום עבודה בעוד העובד הפשוט שואף למיצוי זכויותיו המלא.
כיצד לפעול אל מול מעסיק אשר אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי עובדיו:
במידה ומעסיקכם אינו מסוגל עוד לשלם לכם את ששלכם כדין, כדוגמת משכורת ו/או הפרשות סוציאליות אשר סוכמו עימו מבעוד מועד, חשוב בראש ובראשונה לפנות לעבר הערכאה המשפטית הרלוונטית, קרי בית המשפט, בכדי שהאחרון ימציא למעסיק צו פשיטת רגל או צו פרוק כנגדו.
כמו כן, בכדי להפוך את ההליך למהיר ואפקטיבי ככל הניתן, מומלץ במידה רבה להגיש פנייה זו באמצעות איגוד כלל העובדים תחת עורך דין לענייני עבודה אשר יגיש את הטענה לבית המשפט בעבורם. כאשר המניע לאותה תביעה נגזר בשל החשש אשר בין אם התממש או בין אם עתיד להתממש, כי המעסיק לא יעמוד בחובותיו כלפיהם.
מה הוא הליך הפרוק?
במסגרת הליך הפרוק למעשה הערכאה השיפוטית מכירה וקובעת כי המעסיק אינו יכול לעמוד בחובותיו כלפי הנושים השונים, אשר עלולים להיות ספקים וגופים עסקיים עימם עבד, כמו גם עובדיו אשר להם חייב שכר או הטבות.
יתרה מכך, כאשר במסגרת הליך פרוק ישנם עובדים אשר טרם זכו לקבלת חלקם, הם מוגדרים כנושים בעלי עדיפות, כלומר ככאלו אשר יש להשיב להם בראש ובראשונה את שכרם, בטרם ידון בית המשפט בהחזרת ההון אשר חייב המעסיק לגורמים אחרים כדוגמת בנקים.
הגדרה זו אינה חומקת מעינו של הנאמן ו/או המפרק אשר הוסמך לשם כך מטעם בית המשפט בכדי לעשות סדר בעניינו הכלכליים של הגוף אשר מפורק ו/או האדם אשר פושט רגל / פצח בהליך חדלות פירעון, היות ולא מדובר בעניין אשר נתון לפרשנות, כיוון שהחוק מחייב את הנאמן לדאוג בראש ובראשונה לעניינם של עובדים אשר טרם מולאו זכויותיהם.
ביטוח לאומי כמשענת עבור עובדים אשר נעשה עוול בעניינם
כאשר החברה אשר עתידה להתפרק אינה בעלת נכסים מספקים בכדי לשלם לכלל הנושים את שמגיע להם, בדגש ניכר על עובדי החברה אשר טרם זכו לקבלת משכורות ו/או זכויות סוציאליות אשר נלוות לאותו שכר, ביטוח לאומי משמש תפקיד קרדינלי בווידוא כי אותם עובדים יקבלו מענה כלשהו.
מה ביטוח לאומי מכסה?
כלומר, כאשר המצוין לעיל מתרחש, ביטוח לאומי משלם לעובדים משכורות ופיצויים אשר מגיעים להם כחוק בגין משכורות שטרם שולמו על ידי המעסיק בתקופת זמן אשר אינה עולה על שנה אחת לאחור.
כלומר, אילו מעסיק פשט את הרגל וכעת לא עולה ביכולתו לשלם בעבור משכורות אשר הוא חב לעובדיו, ביטוח לאומי ישלם עבורו את שכר הבסיס, דמי נסיעה, מענקים, פרמיות, תוספות שעוגנו טרם לכן בחוזה ותוספות מקצועיות, כמו גם שעות נוספות.
בנוסף לכך, עניינים אשר נוגעים לפדיון ימי חופשה, דמי הבראה שטרם שולמו, הפרשי שכר עבור שנתם האחרונה בעבודה, יחושבו בהתאם להיקף שעות העבודה אשר היה כרוך במשרה, כאשר אינו יכול להיות נמוך יותר משכר מינימום בעבור חודש עבודה.
מה ביטוח לאומי אינו מכסה?
ביטוח לאומי אינו מפצה עובדים בגין הוצאות אשר קשורות להוצאות רכב, אש"ל, פדיון ימי מחלה אשר העובד טרם עשה בהם שימוש, הוצאות שירותים נלווים כדוגמת טלפון וכדומה, כמו גם כל אשר לא מוגדר כחוב שכר עבודה לפי חוק הגנת השכר.
הפרשות כחלק מתנאים סוציאליים
בנוסף לכך, במידה והמעסיק לא הפריש סכומים לקופת הגמל, רשאי עובד לתבוע את הסכומים אשר המעסיק היה מחויב להפריש אל הקופה ולא עשה זאת, כאשר הזכאות לתשלום היא בעבור שנת העבודה האחרונה.
כמו כן, במידה ומדובר בצרת רבים, אזי שמומלץ במידה רבה לאגד את העובדים יחדיו בכדי להגיש פנייה לעבר קופת הגמל, כאשר האחרונה תבצע תביעה מרוכזת בשמם של אותם עובדים למוסד לביטוח לאומי בדרישת סכום בגובה הסכומים אשר היו אמורים להיות מופרשים לאורך כל תקופת העסקתם.
מסמכים רלוונטיים בעת גיבוש התביעה
כאשר עובדים מבקשים לעשות צדק בעניינם לאור פשיטת רגל של מעסיקם הקודם, עליהם להגיש את כלל המסמכים הרלוונטיים לידי המפרק ו/או הנאמן אשר מונה על ידי בית המשפט להתעסק באותו פירוק ו/או פשיטת רגל.
לעתים הגשת המסמכים לידי הנאמן נעשית במרוכז, בעוד שלפעמים מדובר בהגשה אינדיבידואלית של כל עובד עבור עצמו, לפיכך כל עובד מוכרח לוודא כי המסמכים הרלוונטיים בעניינו יוגשו כהלכה בכדי לוודא שהמוסד לביטוח לאומי ידון בעניינו ויוודא כי הוא יקבל גמול עבור זכויותיו אשר לא מומשו.
המסמכים אשר יש לצרף לטופס התביעה מכילים תלושי משכורת אחרונים ממקום העבודה בטרם פשט רגל (לפחות 3 תלושים אחרונים), זאת בנוסף לצירוף מסמך אשר מציין מתי החלה ההתקשרות המקצועית בין המעסיק לעובד בכדי לקבוע את אומדן הפיצויים.
בנוסף לכך, לבסוף יש לצרף גם מסמך אשר מציין מה גובה סכום פיצויי הפיטורים שעומדים לזכות העובד בקופת הגמל בתאריך תום ההתקשרות, קרי הפסקת העבודה, בצירוף לאסמכתאות וסימוכין כי העובד עבר לעורך כלל התקופה, כמו גם טפסי 106.
כיצד יש לנהוג במידה ועובד נפטר בטרם ההליך הסתיים
במידה ועובד נפטר במהלך ההליך לדרישת מלוא זכויותיו, אזי שכלל אשר היה מגיע לו מועבר לשאריו וליורשיו, כנכסים אשר הינם זכאים להם ככל דבר ועניין.
הטלת ערר על החלטת המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון את התביעה ולסרב לשלמה ו/או לאשרר חלק ממנה בלבד, בעודו מסרב לשלם את מלוא הפיצוי והגמל אשר העובדים דורשים.
לאור זאת רשאים העובדים באמצעות עורך דין לענייני עבודה להגיש קובלנה לידי ערכאה שיפוטית כדוגמת בית המשפט לענייני עבודה, בכדי שהאחרון יבחן האם ישנו צורך מצד המוסד לביטוח לאומי לקחת אחריות אודות המקרה.
לסיכום
אילו גם אתם נאלצם לחזות במראה הקשה אשר נלווה לצפייה במקום העבודה נסגר בעקבות משבר הקורונה, מומלץ במידה רבה להיעזר בשירותים משפטיים מצד עורך דין לענייני עבודה בכדי לוודא כי כלל הזכויות אשר מגיעות לכם מתוקף החוק יתקיימו יעמדו לזכותכם.
זאת לאור היותו של הליך זה לעתים סבוך ובעל פנים רבות, אשר במידה ואינן נעשות כהלכה עלולות להותיר דווקא את העובדים אשר זקוקים לאותו פיצוי יותר מכל, חסרי מענה או במענה לוקה בחסר.