סעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים

חוק פיצויי פיטורים מכיל סעיפים רבים שככל שהם קטנים ומנוסחים בקצרה, כך השפעתם על ההתנהלות בין העובדים למעסיקים רבה יותר. אחד הסעיפים הללו הוא סעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים, המופיע תחת השם סעיף "פיצויים ותגמולים". הסעיף הזה מנוסח בצורה ממצה, וכולל פחות מארבעים מילים. עם זאת, המשמעויות שלו רבות מאוד. מהו בעצם סעיף 14 לעניין פיצויי פיטורים ומה המשמעות שלו? על איזו בעיה בא הסעיף הזה לענות? אילו מעסיקים מעדיפים לבצע את ההפקדה לפיצויים על פי סעיף 14 כאמור? מה קורה כאשר המעסיק חייב להשלים את הפיצויים המגיעים לעובד? מדובר בסוגיה מעניינת שכדאי להכיר ובה נדון בהרחבה במאמר הבא.

מה זה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ומה המשמעות שלו?

הנוסח המלא של סעיף 14 בחוק פיצויי פיטורין הוא כדלקמן: 

"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר."  

המשמעות המעשית של הסעיף כאמור לעיל, היא שהמעסיק מפקיד את תשלומי הפיצויים שנועדו לעובד בקופת תגמולים או בקרן פנסיה, לטובת העובד. למעשה, מה שהסעיף הזה אומר הוא שהכספים הצבורים שייכים לעובד, בלי כל קשר לנסיבות העזיבה שלו את מקום העבודה. אף שלא נאמר כך במפורש בסעיף הזה עצמו, חשוב להזכיר שהנסיבות שאכן מזכות את המעסיק באפשרות להתנגד למשיכת הכספים על ידי העובד, הן אם העובד פוטר על רקע מעשים פליליים, ובהם גניבה ממעסיק. שורה של פסקי דין אכן התקבלה לפי אמת המידה הזאת. 

 

לאיזו בעיה מציע סעיף 14 בחוק פיצויי פיטורין מענה?

עד לפני קצת יותר מעשור, העובדה שעובד צובר ותק אצל מעביד היתה לה משמעות כפולה. מצד אחד, העובד צובר יותר זכויות. עם הזכויות הללו ניתן למנות יותר ימי הבראה, יותר ימי חופשה בחודש ובמקומות עבודה מאוגדים – גם תוספת ותק שעתית. מנגד, המעביד שמר לעצמו את הזכות למנוע מהעובד את הפיצויים שלו, אם אותו עובד יתפטר מיוזמתו. כיוון שהפיצויים נשמרו אצל המעסיק בקרן מיוחדת, הרי שמבחינתו מניעת פיצויים מעובד יצרה אצלו רווח ברור ומיידי. כתוצאה מכל אלה, ככל שהעובד היה וותיק יותר, כך היו הוא והמעביד אחוזים זה בזה באחיזה כמעט בלתי ניתנת להתרה. המעסיק לא פיטר את העובד, כי חס על פיצויים שהיה צריך לשלם. העובד לא התפטר, כי גם הוא רצה את הפיצויים.

סעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים
סעיף 14 בחוק פיצויי פיטורים

במקרה של מעביד שפיטר את העובד, הוא נפטר מעובד בעייתי. מצד שני, הוא איבד סכום כסף גדול, ששולם לעובד כפיצוי ונגרע מהקרן שהמעסיק יצר (או אמור היה ליצור) לצורך הפיצויים.

במקרה של עובד שהתפטר מיוזמתו, מצד אחד, העובד עזב מקום עבודה בעייתי. מצד שני, הוא ויתר על סכום כסף משמעותי שנמנע ממנו עקב ההתפטרות. למרבה הצער, המצב הזה השפיע לרעה על עובדים יותר מאשר על מעסיקים, וגרם לא אחת לעובדים להישאר במקום עבודה שאותו לא סבלו, במשך שנים ארוכות.  

סעיף 14 פתר את הבעיה, משום שהוציא מלכתחילה את העוקץ מהקשר שבין עזיבה יזומה של העובד לבין אי תשלום פיצויים.

מתי מעסיק מפקיד את חלק הפיצויים על פי סעיף 14?

בדרך כלל, מעסיק שיש לו עניין להעסיק עובד בלי קשר לפיצויים, ובלי שהעובד יישאר במקום העבודה רק בגלל החשש לאבד את פיצויי הפיטורים שלו, יפקיד את הפיצויים בקופת גמל או בקרן פיצויים. זאת, תוך מתן אפשרות העומדת בפני העובד לקבל את הפיצויים כמעט בכל מצב. בנוסף, הסכמי עבודה בין מעסיקים לעובדים עשויים לכלול את הסעיף הזה, ולבטל בעצם את הקשר הקיים בין פיטורים, התפטרות ותשלום פיצויים לעובד. ממילא, יש עסקים שגם בלי הסתייעות בסעיף הזה הנהיגו מסורת של אי מניעת הפיצויים מעובדים שהתפטרו מיוזמתם. 

 

מתי בכל זאת תשלום פיצויי פיטורין לעובד ימנע ממנו?

כבר הוזכר לעיל שיש אפשרות למנוע את תשלום הפיצויים לעובד, במצבים הבאים:

 

גניבה ממעביד

כאשר עובד נאשם בגניבה והאשמה הוכחה, רשאי המעביד למנוע את תשלום הפיצויים לעובד. אם מתנהל משפט, המעביד רשאי להתנגד לתשלום הפיצויים לעובד, עד שיתבררו התוצאות.

 

גרימת נזק למעביד

גניבת סודות מסחריים, רשימת לקוחות וכיוצא באלה, עשוי גם היא להוות עילה למניעת פיצויים ולתביעה כנגד העובד.  

 

למעט מקרים חריגים מהסוג הזה, סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מבטיח למעשה לעובד את מלוא הפיצויים שלו, ומשחרר אותו ממחויבות למעביד המבוססת כל סוג מסוים של כפייה. העובד יכול להיות בטוח שהמעסיק מחזיק אותו, פשוט כי הוא עושה את העבודה. המעביד יכול להיות בטוח שהעובד נשאר, פשוט כי טוב לו והוא מרגיש מספיק מחויבות למקום העבודה, שתמנע את העזיבה שלו.

 

השלמת פיצויי פיטורים לעובד בתום תקופת העבודה

בתום תקופת ההעסקה של העובד מחויב המעביד להשלים את סכום הפיצויים המגיע לעובד. ההשלמה היא בגובה ההפרש בין הסכומים הקיימים בחלק הפיצויים של המעביד, לבין הפיצויים בפועל שהעובד שפוטר אמור לקבל – מספר השנים כפול השכר הקובע. בין אם הפיצויים הופקדו בהתאם לסעיף 14 ובין אם לאו, את ההשלמה המעסיק חייב להעביר לעובד יחד עם המשכורת האחרונה שלו.

 

התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא זכויות מעסיקים, זכויות עובדים או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה.