בחקיקה במדינת ישראל, תאונות עבודה נחלקות לשלוש קטגוריות מרכזיות, והן: תאונות עבודה, מחלות מקצוע ומיקרוטראומה. תורת המיקרוטראומה נועדה לתת מענה לאנשים שנפגעו בעבודתם כאשר אופי הפגיעה שספגו אינו נופל תחת ההגדרה החוקית של תאונות עבודה.
במאמר זה נסביר מהי מיקרוטראומה, באיזה אופן ניתן לקבל הכרה בפגיעת עבודה מסוג מיקרוטראומה, ואילו זכויות רפואיות ההכרה בפגיעות מיקרוטראומה מקנה.
מהי מיקרוטראומה וכיצד היא נוגעת לדיני העבודה במדינת ישראל?
דוקטרינת המיקרוטראומה הינה שם כולל לפגיעה מצטברת, שנגרמה לאדם בעקבות כמה מקרים נפרדים של פגיעות זעירות שכל אחת מהן תרמה לגרימת נזק מצטבר לגופו או לנפשו של הנפגע, באופן שהוביל לפגיעה של ממש ביכולתו לעסוק במשלח ידו.
אילו סוגים של פגיעות בעבודה עשויים להיחשב כפגיעה מסוג מיקרוטראומה?
על מנת שפגיעה בעובד תוכר כפגיעת עבודה על פי הלכת המיקרוטראומה, היא נדרשת לעמוד ב- 4 תנאים:
היות הפגיעה תוצר של רצף פגיעות זעירות הקשורות לעבודה:
מיקרוטראומה היא, כאמור, פציעה או פגיעה שנוצרה בעקבות מספר פגיעות זעירות. בהתאם לכך, כאשר עובד מגיש תביעת פיצויים או תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין פגיעה מסוג מיקרוטראומה, עליו להיות מסוגל להוכיח כי כל אחת מן הפגיעות בנפרד היא אירוע שניתן לתחום אותו למועד ולמיקום ספציפי, שניתן לקשר אל מקום העבודה או תנאי העבודה.
לפגיעה יש מרכיב חזרתי:
על מנת להוכיח כי מדובר בפגיעת עבודה מסוג מיקרוטראומה נדרש העובד להוכיח את קיומו של מוטיב חוזר של תאונות עבודה זעירות שהסבו נזק מצטבר לאזור מסוים בגופם או להיבט מסוים בתפקודם הנפשי. לעניין זה, הפסיקה מחייבת את התובע להציג תימוכין לכך שהיתה חזרתיות בסוג הפעולות, התנאים או הנסיבות שהובילו לפגיעה, במסגרת שגרת העבודה של העובד.
כלומר, מהותן של הפגיעות האמורות צריכה להיות זהה וחזרתית לשם ביסוס הטענה כי מדובר בפגיעת מיקרוטראומה. לפיכך, אין די בטענה כי במסגרת העבודה נדרש העובד לביצוע מגוון פעולות מאמצות שהובילו לפציעתו. דוקטרינת המיקרוטראומה מחייבת ספציפיות.
הפגיעות גרמו לעובד נזק ממשי:
כאמור, דוקטרינת המיקרוטראומה מתייחסת לאוסף פציעות זעירות, אשר כל אחת מתוכן גרמה לעובד נזק מינורי שלא בהכרח ניתן היה לאבחן במועד הפגיעה. זאת עד שהעובד הגיע למצב בו סך הפגיעות גרם לו נזק מוחשי וארוך טווח.
בהלכות הפסיקה נקבע כי אין צורך להוכיח שכל פגיעה זעירה גרמה לפציעה קטנה משל עצמה, אולם על מנת לבסס את הטענה שמדובר על פגיעה מסוג מיקרוטראומה, כן נדרשת הוכחה לכך שהפגיעות הקטנות כמכלול, הסבו לעובד נזק של ממש.
הוכחת קשר סיבתי:
על מנת שהמיקרו פגיעות שהעובד ספג יזכו אותו בפיצויים וזכויות רפואיות, מתוקף הלכת המיקרוטראומה, עליו להוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעות הללו לבין הפגיעה הכוללת שפגעה בפרנסתו.
כלומר, נטל ההוכחה לפגיעה מסוג מיקרוטראומה מוטל על כתפיו של התובע. התובע נדרש להציג בפני בית המשפט תשתית ראייתית שתבסס את טיעוניו, על מנת שתביעת הנזיקין שלו תתקבל.
מה מייחד פגיעה מסוג מיקרוטראומה לעומת פגיעות עבודה מסוגים אחרים?
בבית הדין הארצי לעבודה הוגדר המונח 'מיקרוטראומה' באופן זה:
"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא זהות במהותן כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".
הגדרה מורכבת זו, ממחישה את מורכבותו של הנושא – הן בפן הרפואי והן בפן המשפטי. לכן, קשה לצפות מראש באילו מקרים פגיעה בעבודה בהכרח תוכר בתור פגיעה מסוג מיקרוטראומה. מכאן חשיבותה הרבה של הפניה ליעוץ משפטי מקצועי טרם נקיטת הליכים משפטיים הנוגעים לפגיעות כאמור לעיל.
לאילו זכויות רפואיות עשויים להיות זכאים נפגעי מיקרוטראומה?
אדם הטוען שספג פגיעה מסוג מיקרוטראומה בעקבות עבודתו, רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, שתבחן את תביעתו מול ועדה רפואית. במקרים רבים תביעות פיצויים בגין מיקרוטראומה נדחות על הסף במוסד לביטוח לאומי, או אז נדרש התובע להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.
ככל שהמוסד לביטוח לאומי יואיל להכיר בתביעתו של הנפגע בגין מיקרוטראומה, התובע יהיה זכאי לקבלת קצבת נכות מלאה או זמנית, על פי אופי הפגיעה והיקפה.
כיצד ניתן להוכיח כי מדובר בפגיעה מסוג מיקרוטראומה?
כאשר מגישים למוסד לביטוח לאומי תביעה בגין פגיעה מסוג מיקרוטראומה ובכלל, יש לצרף חוות דעת רפואית של מומחה שיוכל לגבות את טענותיו של התובע בממצאים רפואיים רלוונטיים.
חוות הדעת הרפואית נועדה לבסס את קיומו של קשר סיבתי בין הפציעות החזרתיות לבין הנזק שנגרם לכאורה לתובע. אולם לא תמיד קל להוכיח את קיומו של קשר כזה בעזרת הרשומות הרפואיות לבדן.
לכן במידה ונפגעתם בעקבות עבודתכם, מומלץ לפנות להתייעצות מול עורך דין המתמחה בתאונות עבודה. זאת על מנת שתוכלו למצות את זכויותיכם מול המוסד לביטוח לאומי ומול המערכת המשפטית, כדי לקבל את הזכויות הרפואיות והפיצויים להם אתם עשויים להיות זכאים.
התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא תאונות עבודה או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין תאונות עבודה.