פגיעה נפשית בשל אירועים תוך כדי העבודה

במידה ונפגעת נפשית מאירועים שהתרחשו במסגרת עבודתך או בסביבת העבודה שלך ייתכן בהחלט כי אתה זכאי לקבלת פיצויים בגין פגיעת עבודה. במאמר זה נדון במושג פגיעת עבודה בהתאם לחוקי הביטוח הלאומי במדינת ישראל, ונסקור את הפעולות הנדרשות להוכחת פגיעה מסוג זה וקבלת הפיצוי הראוי.

מהי פגיעת עבודה כהגדרתה בחוקי הביטוח הלאומי?

בחוקי הביטוח הלאומי במדינת ישראל, פגיעת עבודה מוגדרת בתור אחת מבין 3 סוגי בעיות רפואיות, העלולות להתפתח בעקבות עבודתו של אדם ו / או במהלכה:

  1. תאונת עבודה – פגיעה שקרתה בעקבות אירוע חד פעמי או בלתי צפוי.
  2. מחלת מקצוע – מחלה שהופיעה כתוצר של תנאי העבודה של העובד.
  3. מיקרוטראומה – בעיה רפואית שהתפתחה בעקבות שרשרת פגיעות קטנות, שהתקיימו במשך תקופה, כשכל פגיעה לבדה הובילה לנזק מינורי יחסית, אולם מכלול הפגיעות גם יחד, גרמו לעובד נזק של ממש.

 

מן הראוי לציין כי החלק הארי של פגיעות העבודה המשתייכות לקטגוריות שצוינו לעיל,הן למעשה פגיעות גופניות. למרות זאת, הפסיקה מוכיחה כי ישנם גם תרחישים שבהם פגיעה נפשית שאדם חווה במסגרת עבודתו או בעקבותיה, עשויה לזכות גם היא להכרה בתור תאונת עבודה, המזכה את העובד בפיצויים ומכלול הזכויות הרפואיות הנלוות לכך.

 

באילו תנאים פגיעה נפשית בשל אירועים שאירעו בעבודה תוכר כתאונת עבודה?

על מנת שפגיעה נפשית בעבודה תוכר כתאונת עבודה, יש צורך להוכיח כי הפגיעה הנפשית שחווה העובד נגרמה בעקבות התרחשויות חריגות ויוצאות דופן שאירעו בסביבת העבודה שלו או במסגרת עבודתו. כלומר, העובד שמעוניין לקבל הכרה בפגיעה הנפשית שספג בתור תאונת עבודה, יידרש להוכיח שנתקיים קשר סיבתי בין אירוע ספציפי ויוצא דופן שאירע במהלך עבודתו לבין המצוקה הנפשית אליה נקלע.

פגיעה נפשית בשל אירועים תוך כדי העבודה
פגיעה נפשית בשל אירועים תוך כדי העבודה

מתי פגיעה נפשית בשל אירועים שאירעו בעבודה אינה מוכרת כתאונת עבודה?

במצבים שבהם המצוקה הנפשית של העובד נגרמה כתוצר ישיר או עקיף של משלח ידו, כאשר אופי העיסוק כרוך בחשיפה למצבי לחץ המהווים חלק בלתי נפרד משגרת העבודה או ממהותה, בתי המשפט בישראל אינם נוטים להכיר בפגיעות נפשיות של עובדים כתאונת עבודה הנובעת ממיקרוטראומה (חשיפה מצטברת לגורמי סיכון או עומס).

מסיבה זו, במקרה בו אדם לקה בדיכאון בעקבות אירוע יוצא דופן במקום עבודתו, ייתכן והוא יוכר בתור נפגע תאונת עבודה. מנגד, היה והעובד לקה בדיכאון בעקבות חשיפה מתמשכת ללחצים במקום העבודה, או בשל אי ודאות במישור הכלכלי, סביר להניח שבית המשפט לא יכיר בו כנפגע עבודה.

 

כיצד ניתן להוכיח קשר סיבתי בין פגיעה נפשית לבין תנאי ההעסקה?

כדי שניתן יהיה להוכיח כי בין הפגיעה הנפשית שחווה התובע לבין אירוע יוצא דופן שהתרחש במסגרת עבודתו, קיים קשר סיבתי עובדתי – יש צורך להוכיח שהאירוע המדובר היה תחום לאזור וזמן ספציפיים, ולהיות בעל מאפיינים שסביר להניח שטמון בהם פוטנציאל לגרימת עקה לעובד והותרת חותם עליו. לשם כך, תיבחן בראש ובראשונה השפעת האירוע הסובייקטיבית על העובד, לנוכח הנסיבות שהובילו אליו.

היות ובתי המשפט אינם יכולים לרדת לחקר נפשו של התובע כדי להבין האם הטענה לפגיעה הנפשית שנגרמה לו היא מידתית ו"מצדיקה" פיצוי – נדרש התובע לספק לערכאה המשפטית שדנה בעניינו ראיות אובייקטיביות, שיאפשרו לו לבסס את טענותיו.

חשוב לציין כי מבחינת החוק בישראל, אין די בעצם קיומן של עדויות לתחושת לחץ מתמשכת אצל אדם לאורך תקופה ספציפית, כדי לשלול את הצורך לבחון את האפשרות להתרחשותו של אירוע יוצא דופן שאירע לטענת העובד במסגרת תקופה זו במקום עבודתו, והוביל לטענתו לפגיעה הנפשית שהוא תובע בגינה.

על חשיבותה של חוות דעת רפואית לביסוס הטענה לפגיעה נפשית בשל אירועים במקום העבודה

כאשר בית המשפט ניגש לבחון את קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין המצב הנפשי של פלוני לבין אירוע יוצא דופן שהתרחש לכאורה במסגרת עבודתו, הוא יעשה כן בהתבסס על התשתית הראייתית שתונח לפניו ולא רק על טיעוניו של התובע, שהם מטבע הדברים סובייקטיביים. לכן, הצגת חוות דעת רפואית הקושרת בין נסיבות המקרה לבין הפגיע הנפשית לה טוען העובד, היא חיונית ביותר להוכחת צדקתו.

 

מה עליי לעשות כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בי כנפגע עבודה על רקע פגיעה נפשית בעבודה?

כדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בך כנפגע תאונת עבודה על רקע הפגיעה הנפשית בשל אירועים שאירעו בעבודתך, יש להקפיד על ביצוע הפעולות שלהלן:

  • שמירת רשומות רפואיות המאמתות את התרחשותו של אירוע התמוטטות נפשית (אחד לפחות) שחווית בעבודה – באם חווית אירוע כזה.
  • איסוף שמות של עדים ממקום העבודה שיוכלו לאמת את הגרסה שלך לאירועי יום ההתמוטטות
  • פניה לקבלת חוות דעת רפואית ממומחה בתחום בריאות הנפש – כגון פסיכיאטר שיוכל להעיד כי הינך סובל/ת מפגיעה נפשית.
  • ריכוז עדויות מפורטות בכתב של קולגות במקום העבודה שיוכלו להעיד על המתחים הנלווים לסביבת העבודה או לאופי העבודה.
  • תיעוד מלא של מכלול הנסיבות שקדמו לאירוע הקריסה הנפשית שלך בעבודה.
  • התייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין דיני עבודה והצגת המסמכים שנאספו בהתאם להנחיות לעיל.

 

נפגעת נפשית בעקבות עבודתך? כך עליך לפעול

במידה ואתה סבור כי נפגעת נפשית ממתחים בלתי סבירים ולחצים שהופעלו עליך במקום העבודה שלך או במסגרת העבודה, מומלץ להיוועץ בעורך דין דיני עבודה המתמחה בהגשת תביעות פיצויים בגין תאונות עבודה. עו"ד תאונות עבודה מיומן, יוכל לבחון את השתלשלות האירועים שהובילה למצב זה ולייעץ לך כיצד להתנהל מול המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח של המעסיק כדי למצות את הזכויות הרפואיות שלך.

התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא תאונות עבודה או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין תאונות עבודה.