במדינת ישראל קיים קובץ חוקים אשר תכליתו לעגן ולהסדיר את אופן העסקתם של כלל העובדים במדינה, קובץ חוקים זה אשר מכונה גם כחוקי מגן, אינו ידוע לעתים רבות לציבור הרחב כאשר חוסר ידיעה זה מתבטא באופן ישיר בפגיעה בזכויות העובדים, בין אם נעשית בזדון או בשוגג.
דוגמה לזכות אשר רבים אינם מודעים לה או לאופן בו ניתן לממש אותה היא הזכות לדמי הבראה, אשר עלולים במידה רבה להצטבר לכדי סכומים משמעותיים ובעלי משקל רב, לפיכך – במאמר הקרוב נסקור ונרחיב אודות האופן בו ניתן לדרוש את אותם סכומים, כמו גם כיצד לחשבם.
מה הם דמי הבראה?
דמי הבראה הם סכום כספי אשר משולם לעובד לאחר שהאחרון השלים שנת עבודה מלאה בקרב מעסיקו, כאשר החל מאותו רגע הוא רשאי לקבלם רטרואקטיבית. דמי ההבראה נקראים לעתים גם כ-"השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה ונופש", אף על פי כי אין כל תלות או חובה שהעובד יבלה זמן במוסד הבראה או נופש כלשהם בכדי לקבלם.
מה הוא גובה דמי ההבראה?
גובה דמי ההבראה משתנה בהתאם לתנודות במדד המחירים הכללי לצרכן, כאשר הוא לרוב עולה מדי זמן מה. נכון לכיום, דמי הבראה במגזר הפרטי עומדים על 378 ש"ח ליום, כאשר במגזר הציבורי גובהם הינו 429 ש"ח ליום.
מי זכאי לקבלת דמי הבראה?
בכדי שעובד יהיה זכאי לדמי הבראה, עליו להשלים לפחות שנת עבודה מלאה בקרב מעסיקו, כאשר הדבר תקף גם לגבי עובדים אשר עובדים במשרה חלקית או שעבדו לפרקים אך קיימו יחסי עבודה עם מעסיקם למשך שנה שלמה.
בנוסף לכך, אילו עובד פוטר בניגוד לחוק או שלא בתום לב, כאשר לא עלה בידו להשלים שנת עבודה מלאה – אזי שהוא זכאי גם כן.
כיצד מחושבים דמי הבראה בהתאם לוותק העובד?
סכום דמי ההבראה אשר יש לשלם לעובד, עולים בהתאם לוותק ולפרק הזמן אשר הוא עובד באותו מקום עבודה, רוצה לומר – בעבור שנת העבודה הראשונה זכאי העובד ל- 5 ימי הבראה, כאשר בעבור שנתיים עד 3 שנים הסכום גדל לכדי 6 ימים, כאשר בין 4 שנים ל- 10 שנים באותו מקום עבודה יזכו את אותו עובד ב- 7 ימי הבראה.
בנוסף לכך, אילו עובד הינו בעל ותק של 11 עד 15 שנים באותו מקום עבודה, מספר ימי דמי ההבראה מאמיר לכדי 8 ימים, כמו גם אילו מדובר ב- 16 שנים עד כדי 19 שנים, אז מספר הימים שיחושבו לו יהיה 9, כאשר בעבור כל ותק גבוה מכך זכאי העובד ל- 20 ימי הבראה.
דמי הבראה בעבור עובדים במסגרת חלקי משרה
בנוסף לכך, בעבור עובדים אשר עובדים חצי או שליש משרה, דמי ההבראה יחושבו בהתאם לאחוז היחסי מסך משרה מלאה. כלומר, אילו עובד פועל במסגרת מקום עבודתו ב- 50% מסך כלל המשרה, אזי שדמי ההבראה שיחושבו לו יהיו בהתאם לוותק שצבר בשנים, אך בעבור כל יום הוא יהיה זכאי רק למחצית מן הסכום, כאשר הכלל הנ"ל קיים גם בעבור שליש משרה וכדומה.
דמי הבראה בעבור עובדים שעתיים
כמו כן, שיטת חישוב דומה קיימת גם בעבור עובדים אשר פועלים במסגרת משלח יד שעתי, כאשר החלוקה תתבצע בהתאם לשבוע עבודה מלא, אשר עומד על כ- 42 שעות.
כלומר, יש להכפיל את מספר ימי ההבראה אשר מגיעים לעובד בשל הוותק שצבר, להכפילם בסכום אשר קבוע בהתאם למגזר בו הוא פועל, ולחלק לבסוף את מספר השעות הממוצע שבהן עבד במהלך השנה ב- 42, בכדי להגיע למקדם אשר יקבע לבסוף את גובה הסכום.
לדוגמה, אם עובד בעל ותק של 3 שנים במגזר הציבורי אשר עובד בממוצע שבועי כ- 31.5 שעות, אזי שמגיעים לו דמי הבראה בעבור 6 ימים, כאשר הוא עובד 75% מסך השעות השבועיות, כלומר – 1930 ש"ח.
כיצד ניתן לקבל דמי הבראה?
דמי הבראה ניתן לקבל במסגרת 3 אפיקים שונים, אשר נבדלים זה מזה באופן התשלום כמו גם בדרך בו הוא מועבר.
כלומר, דמי הבראה ניתן לקבל כמענק חד פעמי אשר ניתן אחת לשנה, בתום כל שנת העסקה שלמה, בעוד שמנגד ניתן לקבלם גם כקצבה חודשית, אשר הינה חלוקת הסכום הסופי לכדי 12.
קבלת דמי הבראה באמצעות נופש
זאת ועוד, כי ניתן לקבל דמי הבראה באמצעות מימון נופש אשר ניתן לעובדים מטעם הגוף אשר מעסיק אותם, כתחלופה לתשלום אותו סכום. עם זאת, במקרה בו המעסיק בוחר לממש את חובתו לתשלום דמי הבראה באמצעות מימון נופש, ישנם סייגים ותנאים בכדי להכשיר את המהלך.
רוצה לומר, בשביל שמימון נופש מטעם מעסיק ייחשב כתשלום דמי הבראה, על המעביד לציין ולהודיע מראש ובצורה מפורשת לעובדים כי הנופש המתעתד הוא על חשבון דמי הבראתם ואינו למען מטרות גיבוש, זאת בנוסף גם להבעת הסכמה מצד העובד, בין אם בהצהרתו או באמצעות מעשיו (בעודו מגיע לנופש משיודע) כי הוא חפץ לקבל את דמי הבראתו בדמות נופש.
זאת ועוד, כי מימון נופש מוגדר כהטבה למען צרכי מס, וכפועל יוצא מכך העובדים נאלצים לשלם בעבור אותו נופש מס הכנסה, אשר ינוכה משכרם.
פדיון אוחר של דמי הבראה
עד כה עסקנו בעיקר באופן חישבום של דמי הבראה, כמו גם האופן בו ניתן לקבלם, עם זאת עולה השאלה – כיצד יש לנהוג לאור חוסר מימוש הזכות אשר נבע מחוסר ידיעה אודות זכאותם? לכן, חשוב לציין כי עובד אשר לא קיבל דמי הבראה במהלך עבודתו, יכול לתבוע את אותם סכומים בעבור שנים קודמות אשר לא זכה להם גם אילו אינו עובד עוד במסגרת מקום עבודתו הקודם.
דמי ההבראה יחושבו לפי שווים בעת העסקתו של העובד (לאור תנודות אשר עלולות לחול בהם), כאשר אילו אותו עובד הגיש את תביעתו לבית הדין לענייני עבודה עלולה להיכרך בכך גם תשלום הפרשי הצמדה וריבית.
בעבור עובדים אשר סיימו את עבודתם טרם ל- 8.1.2017, הינם רשאים לקבל דמי הבראה בעבור 2 השנים האחרונות בלבד, לעומת עובדים אשר סיימו את העסקתם מאוחר מאותו תאריך, והינם זכאים לקבל דמי הבראה בעבור 7 שנים שלמות.
זאת ועוד, כי האחרון עומד בעינו גם אילו מדובר בעובד אשר עודנו עובד במקום עבודתו הנוכחי, אשר אילו מעסיקו מסרב לשלם לו דמי הבראה, רשאי אותו עובד להגיש תביעה עבור 7 שנים אחורנית.
פנייה לערכאה משפטית למען קבלתם של דמי הבראה
אילו מעסיק כשל וחטא לתפקידו אשר כורך בתוכו תשלום רציף של דמי הבראה מדי שנה, כמו גם תשלום פדיון דמי הבראה אשר טרם שולמו בעת סיום העסקתו של עובד, העובד רשאי בתורו להגיש כנגד אותו מעסיק תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
במסגרת פניית העובד לבית הדין לעבודה, מומלץ במידה רבה להיעזר בשירותיו של עורך דין לדיני עבודה, בכדי שהאחרון יוכל לוודא כי כלל הזכויות של העובד אשר נפלו בחסר עד כה, ימולאו כהלכה ועל הצד הטוב ביותר.
לסיכום
דמי הבראה מהווים סכום כספי לא מבוטל אשר כלל העובדים זכאים לו מתוקף וותק בלבד. לעומת זאת, רבים העובדים (ובדגש ניכר על הצעירים שבהם) אשר אינם מודעים לזכות זו, וכפועל יוצא של כך גם אינם ממשים אותה בעת פיטורים לא חוקיים, סיום התקשרות עם מעסיק, או אי תשלומם כסדרם כפי שהחוק מחייב.
לפיכך, מומלץ לכל עובד באשר הוא, לוודא כי דמי ההבראה אשר ניתנים לו משולמים כסדרם, כמו גם להגיש את תביעתו בעת הצורך לערכאה המשפטית הרלוונטית, אילו מעסיקו מסרב לשלם בעת הצורך או לשעת פיטורין.