כאשר שואלים עובדים הנמצאים בגיל העבודה, מצביעים כולם על גיל הפרישה כיעד נכסף. אבל בשנים האחרונות מתברר שהמצב איננו כך כלל ועיקר. רבים מהעובדים אינם רואים בגיל הפרישה יעד ושואפים להמשיך לעבוד עד גילאים מתקדמים יותר. מנגד, מעסיקים רבים מעדיפים לסיים את ההעסקה של עובד שהגיע לגיל פרישה ולהחליף אותו בעובד צעיר יותר.
מה עמדת המחוקק כאשר מדובר בעובד שהגיע לגיל פרישה? מה קורה כאשר עובד מפוטר בגיל פרישה? אילו מקרים מיוחדים מאפשרים לאדם לעבוד עוד מספר שנים אחרי גיל הפנסיה? האם ניתן לפעול נגד פיטורים בגיל פרישה? בשורות הבאות נעסוק בנושא חשוב אשר בשנים האחרונות נעשים לא מעט ניסיונות לערוך בו שינויים והתאמות.
מה עמדת המחוקק באשר לגיל הפרישה
גיל הפרישה במדינת ישראל עומד כיום על 67 שנים לגברים ועל 62 לנשים. הגיל הזה נקבע אחרי התנגדות עזה של מגזרים שונים במשק שפעלו דווקא נגד העלאת גיל הפרישה. ואולם הגורם שהכריע באשר לשינויים היה העדר היכולת של קרנות הפנסיה לעמוד לאורך זמן בתשלומים לגמלאים, עקב התארכות תוחלת החיים הכללית של האוכלוסייה. באשר לעמדת המחוקק – הרי שהוא מבדיל בין נשם לבין גברים בעניין זה.
גיל הפרישה – נשים מול גברים
גיל הפרישה לנשים הוא 62. הגיל הזה עתיד לעלות בשנים הקרובות ולהתייצב בהדרגה על גיל 64. עם זאת, אישה שהגיעה לגיל הפרישה החוקי יכולה לבקש להמשיך להיות מועסקת עד גיל 67, שהוא גיל הפרישה הכללי. המשמעות היא שבין הגילאים כאמור לעיל קיימת ועומדת לאישה הזכות לצאת לגמלאות, אבל באותה המידה היא יכולה להחליט להישאר בעבודה עד גיל 67. למעסיק אין זכות לפטר אישה בגילאים הללו ללא הסכמתה.
גיל הפרישה לגברים עומד כיום על 67 שנים. בגיל הזה רשאי המעסיק להוציא את העובד לגמלאות, בין אם אותו עובד מעוניין בכך ובין אם לאו. בשנים האחרונות פנו עובדים שהתנגדו לתוכניות המעסיק להוציא אותם לגמלאות לא אחת לבתי המשפט לבטל את רוע הגזרה. בתי המשפט לא קבעו נחרצות שאין להוציא עובד לגמלאות בניגוד לרצונו.
עם זאת, ביותר ממקרה אחד הם קבעו שיש לשקול מגוון רחב של שיקולים לפני שמוציאים עובד לגמלאות. זאת, גם אם אותו עובד הגיע לגיל הפרישה החוקי.
מקרים מיוחדים בנושא גיל הפרישה מעבודה
יש מקרים שבהם המחוקק העלה את גיל הפרישה המחייב. קבוצת האוכלוסייה העיקרית שבה נוגעים השינויים הללו היא הורים שכולים, שלגביהם נקבע גיל פרישה גבוה יותר.
פיטורים בגיל פרישה והמשמעות שלהם
למרות הניסיונות לשנות את המצב, המחוקק איננו נועל בפני המעסיקים כלל ועיקר את האפשרות לפטר עובד בהגיעו לגיל הפרישה. לכאורה, פיטורים בגיל פרישה נוגדים את החוק שהמטרה שלו למנוע אפליה על רקע מגדר, דת, גזע, מין או גיל.
למעשה, היו מקרים שבהם בית המשפט קבע שהוצאת עובד לגמלאות בגיל הפרישה איננה בגדר אפליה, אם החוק קובע שכל מעסיק יכול להוציא כל עובד לגמלאות בגיל הזה. ועדיין, בית המשפט דוחק פעם אחר פעם במעסיקים לשקול היטב בטרם יחליטו על הוצאת עובד לגמלאות, אם העובד איננו מעוניין בכך.
מה קורה עם עובד שהתחיל לעבוד אחרי גיל הפרישה
החוק בישראל אינו מונע מעובד להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה, או להתחיל במקום עבודה חדש. מבחינת המעסיק – הוא מקבל עובד מנוסה ואיכותי מצד אחד, אבל עם פחות התחייבויות לעובד הזה מצד שני. ההתחייבויות נוגעות להפקדה לקרנות הפנסיה או לפיצויים, לעובד שכבר נמצא בפנסיה ומקבל גם קצבה.
היקף המשרה שעובד כזה יכול לעבוד הוא מצומצם, פשוט כיוון ששכר גבוה מדיי פוגע בזכות של העובד לקבל קצבת ביטוח לאומי. הדבר נכון לגברים ולנשים, ומתבטל רק בהגיעם לגיל 70 שנה. לגבי נשים – עד גיל 67, זכותן לצבור בקרנות הפנסיה וקיימת ועומדת להן הזכות לקבל פיצויי פיטורין מהמעביד עד גיל זה.
לגבי גברים – אם המעסיק מעוניין, הוא ימשיך להפקיד עבורם בקרן הפנסיה. אחרת, העובד יוכל להיות מועסק ללא הפרשה לקרנות הפנסיה.
האם ניתן לפעול נגד פיטורים של עובד אחרי גיל הפרישה
על פי החוק הקיים, פיטורים של עובד בגיל פרישה אינם עילה לתביעה נגד המעסיק. עם זאת, יש מקרים שבהם ניתן בכל זאת להמשיך את ההעסקה:
- הורים שכולים: כבר הוזכרה לעיל העובדה שהורים שכולים זכאים להמשיך לעבוד עוד מספר שנים אחרי גיל הפרישה.
- הסכמי עבודה קיבוציים: אם בהסכם קיבוצי נקבע כי פרישה מאוחר יותר מגיל הפרישה החוקי.
- הסכם אישי בין המעסיק לבין העובד: יש מקרים שבהם המעסיק מגיע להסכמה עם העובד על העלאת גיל הפרישה באופן ספציפי עבורו. בהסכם כזה ניתן גם לקבוע את התנאים לכך, כולל המשך הפקדה לקרנות הפנסיה וההשתלמות של העובד.
היתרונות והחסרונות בהמשך עבודה אחרי גיל הפרישה
כשבוחנים את נושא ההעסקה אחרי גיל הפרישה, מגלים שלהעסקה כאמור יש יתרונות וחסרונות ובכללם:
- היתרונות של העסקה אחרי גיל הפרישה: היתרונות למעסיק הם ברורים – המעסיק מקבל עובד מנוסה ומיומן, עם הרבה שנים של ניסיון. אף שהדבר אינו נכון לגבי כל תחום, הרי שיש תחומים שהערך של הניסיון הזה לא יסולא בפז. בתחום הרפואי והמשפטי הדבר בולט, כמו גם בתחום המדעי והפיננסי. היתרונות לעובד טמונים בהמשך שגרת החיים והאינטראקציה עם אנשים, שעלולה להיפגע עם היציאה לפנסיה.
- החסרונות של העסקה אחרי גיל הפרישה: החיסרון היקרי של העסקה אחרי גיל הפרישה נוגע לשני תחומים: הראשון – שכר גבוה מדי גורם להפחתה בקצבת הזקנה. החיסרון השני הוא המיסוי הגבוה על ההכנסה הנוספת. זאת, בעיקר אם לאותו פנסיונר יש כבר פנסיה חייבת במס. עם זאת, יש עדיין פנסיונרים שאין להם כל הכנסה מעבר לקצבת הביטוח הלאומי. עבור אנשים כאלה, עבודה אחרי הפרישה היא למעשה קרש הצלה.
עורך דין ופיטורים של עובד בגיל פרישה
יש מקרים שבהם ניתן להגיש תביעה כנגד מעסיק על פיטורין שלא כחוק גם אחרי גיל הפרישה. לגבי נשים הדבר ברור – כל עוד האישה לא הגיעה לגיל 67, לא ניתן לפטר אותה. היציאה של האישה לפנסיה תלויה לחלוטין בהחלטה שלה. בנוסף, אישה שהיא אם שכולה יכולה להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה, ועד גיל 70.
באשר לגברים – האפשרות לתביעה קיימת להם אם הם פוטרו בניגוד להסכם קיבוצי או אישי המאפשר להם להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה. מה שמעניק רוח גבית למגמה הזאת, היא הנטייה ההולכת וגוברת בכל רחבי העולם לבטל את גיל הפרישה ולהותיר את היציאה לגמלאות להחלטה עצמאית של הגמלאי. אין לדעת מה ילד יום, אבל סביר להניח שהעלייה המתמדת והעקבית בתוחלת החיים תביא גם לשינויים בתחום זה.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.