במדינת ישראל בדומה למדינות מפותחות אחרות בעולם, קיימים דיני העסקה אשר מעגנים ומסדירים את טיב היחסים שבין מועסק למעסיק, כאשר לכל צד ישנן חובות כמו גם זכויות במסגרת ההעסקה. עם זאת, מרביתם של חוקים אלו, אשר המחוקק אף הגדיל לעשות וכינה אותם "חוקי מגן", אינם ידועים לציבור וככאלה לעתים תכופות יחסית ניתן לראות מימוש חלקי אם בכלל של זכויות בסיסיות ואלמנטריות שכאלו, אשר קיימות באותו קובץ חוקים שתכליתו להטיב עם האזרח הקטן.
דוגמה טובה לחוק אשר הינו בבת עינו של כל עובד באשר הוא, אף אם אינו מודע לכך – הוא חוק פיצוי הלנת שכר, אשר קובע כיצד על עובד לנהוג במקרה בו מעסיקו אינו משלם לו את שהוא אמור בזמן אשר נקבע לשם כך מלכתחילה. לפיכך, במאמר הקרוב נדון בהיבטים השונים של פיצוי הלנת שכר, וכיצד ניתן להשיג אותו בדרך היעילה והפשוטה ביותר.
מה היא הלנת שכר?
הלנת שכר היא כאשר עובד אינו מקבל חלק או את כלל השכר אשר מגיע לו מתוקף עבודתו אצל מעסיק, כאשר האחרון מסרב ו/או לא יכול להעמיד לזכותו את התשלום מסיבותיו האישיות. מקור ראשוני להיבטי הלנת שכר הוא עוד בתורה עצמה בספר ויקרא, בו צוין "לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר", כמו גם בספר דברים בו צוין "ביומו תיתן שכרו", אשר כוונתם היא שעל מעסיק לסיים עם חובותיו כלפי עובדיו, בטרם יתפנה לעיסוקיו הפרטיים.
בהתאם לחוק במדינת ישראל, מעסיק אשר לא שילם לעובדיו במסגרת 9 ימים ממועד התשלום המקורי, הוא מלין שכר וככזה הינו חשוף לתביעה משפטית ותשלום פיצויים אשר מעוגן בחוק.
מה מוגדר כשכר?
מתוקף עבודתנו במקום עבודה אנו זכאים לתשלומים רבים אשר לעתים נפוצה הטעות להסתכל עליהם כמקשה אחת. כלומר, גם אם בתלוש השכר מופיע סכום אחיד, הרי שהוא תוצר והרכבתם של מספר תשלומים שונים אשר נעשים בעניינינו, החל מתשלום עבור נסיעות ומזון, ועד כדי הפרשות סוציאליות עבור קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וכדומה.
שכר מולן הוא רק רכיב השכר אשר מוענק לעובד עבור משלח ידו. כלומר, בגין כלל התשלומים הנוספים אשר זוכה להם העובד מתוקף תפקידו, אינם בגדר שכר מולן והפיצוי לא יינתן בגינם בהתאם.
עם זאת, שכר בגין שעות נוספות, פריון עבודה, חגים וכדומה, הינם כרוכים במסגרת פיצוי הלנת שכר ויש לשלם אותם במועד הנקוב מלכתחילה במסגרת חוזה ההעסקה של העובד.
האם פיצוי בגין הלנת שכר יינתן עבור שכר ברוטו או נטו?
ככלל, פיצויי הלנת שכר ייתנו בגין תלוש הברוטו, כאשר כאמור מנוכים ממנו תשלומים נלווים והחזרי הוצאות. עם זאת, במידה והמעסיק יוכיח כי ניכה מתוך השכר ברוטו והעביר לייעודם את כלל הניכויים אשר מותרים לפי החוק, כדוגמת מס הכנסה ו/או ביטוח לאומי, הפיצוי יחושב על פי שכר העבודה נטו, אשר יוותר לאחר חיסור אותם ניכויים.
זאת בנוסף למקרים בהם בחר בית הדין לקבוע כי מתוקף נסיבות אישיות אשר עלולות להתלוות להלנת שכר, כדוגמת קשיים כלכליים מצד המעסיק שלא באשמתו, כי יש לחייבו בגין השכר נטו בלבד, מתוקף שפיטה לכף זכות.
כיצד מחשבים את שוויו של פיצוי הלנת שכר
פיצוי הלנת שכר מחושב לפי בחירה באפשרות הגבוהה מבין האפשרויות הבאות, זאת בכדי להרתיע ולהראות את נכונותו של המחוקק להילחם בתופעה ולהעניש את המעסיקים אשר בוחרים בה כאמצעי לניהול עסק.
בהמשך לכך, האפשרות הראשונה היא כאשר עבור השבוע הראשון ממועד התשלום, יש לגבות 5% ריבית עבור השכר אשר מולן, כאשר החל מסופו של אותו שבוע, ועבור כל שבוע או חלקו של שבוע מאותו רגע ואילך יש להוסיף פיצוי בגובה 10% מהשכר אשר מולן.
בנוסף לכך, ישנה אפשרות נוספת אשר במסגרתה יחושבו הפרשי ההצמדה לתקופה שבין המועד אשר בו היה על המעסיק לשלם את שכר העבודה, עד היום בו שילם בפועל, כאשר ישנה תוספת של 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה עבור כל חודש או חלק ממנו, שבתוך אותה תקופה.
דוגמה לתשלום פיצוי הלנת שכר
לדוגמה, על פי האפשרות הראשונה, עובד אשר זכאי למשכורת חודשית של – 8,000 ש"ח אשר שכרו הולן למשך חודשיים בהן לא קיבל תשלום כלל, זכאי לחישוב פיצוי הלנת שכר לפי 9 שבועות. כאשר בגין השבוע הראשון הוא זכאי ל5% מכלל הברוטו – אזי 400 ש"ח, כמו גם 10% עבור 8 השבועות הנוספים, כלומר – 800 ש"ח לכל שבוע. לפיכך, עבור חודשיים של הלנת שכר יזכה אותו עובד לתשלום של 6,800 ש"ח, אשר הינם 85% ממשכורתו הראשונית.
בנוסף לכל אלו, יש לציין כי כאשר נמצא מעסיק כמלין שכר, על משרד התעסוקה ו/או בית הדין לתעסוקה שמורה הזכות לקנוס אותו מנהלתית באמצעות קנסות אשר גובהן מאמיר לכדי 35,400 ש"ח.
כיצד ניתן לממש את הזכות לקבלת פיצוי הלנת שכר
בכדי לקבל פיצוי עבור הלנת שכר על עובד אשר שכרו הולן להגיש תביע לבית הדין לעבודה במסגרת 60 יום מהיום שבו שולמה לו המשכורת באיחור, כאשר במקרים מיוחדים רשאי בית הדין לאשר גם דיון בנושא אף אם עברו לא יותר מ- 90 יום. בנוסף לכך, במידה וטרם השכר שולם, ניתן להגיש תביעה בנושא במסגרת שנה מהיום בו עליו היה לקבל את התשלום.
אל מי ניתן לפנות בכדי לקבל פיצוי הלנת שכר
הלנת שכר היא נושא אשר נלקח ברצינות רבה וכובד ראש במדינת ישראל, ככזה הוא זוכה להתייחסות ממשרד המשפטים אשר מעניק לטובת עובדים ששכרם הולן סיוע משפטי בשביל הוצאה לפועל של תביעות שכאלו.
בנוסף לכך, נפוצה היא היעזרותם של רבים בסיועם המשפטי של עורכי דין לדיני עבודה, כדמויות אשר מודעות לכלל הזכויות והחובות אשר חלות בהתאם על עובדים ומעסיקים, ידע אשר עובד ששכרו הולן יכול לרתום לזכותו בעודו שואף למילוי מלא של זכויותיו.
לסיכום
כיום בישראל רבים עוסקים במשלח יד זמני אשר מהווה עבורם תחנת ביניים בדרכם הלאה, בין אם מדובר בסטודנטים או צעירים אשר עובדים בעבודות מזדמנות או שמא בעבודה נוספת שרבים נוטלים על עצמם במסגרת משרה חלקית, אשר מתוקף ארעיותה אינם מתעמקים כלל בזכויותיהם הכרוכות באותה עבודה.
מתוקף כך, עובדים רבים אינם מודעים כלל ליכולתם לזכות לפיצויים משמעותיים מאוד, אשר עלולים להוות אחוזון משמעותי משכר הבסיס אשר עבורו הם עובדים כדרך כלל, חוסר ידע אשר בא בעוכרם כאשר פרק הזמן אשר ניתן להם להגשת תביעה בשל פיצוי הלנת שכר פוקע, ועימו גם התקווה לקבל את ששלהם כדין.
לפיכך, אילו נתקלתם במעסיק אשר אינו משלם בזמן ו/או מסרב לשלם לכם את ששלכם כדין, יוטב לכם להיעזר בסיוע משפטי מצד משרד המשפטים ו/או עורך דיני עבודה בכדי להבטיח את מלוא הזכויות כמו גם הכסף אשר מגיע לכם על פי חוק, עבור משלח ידכם.