פרישה וגמלאות – זכויות עובדים הן הזכויות שלנו!

כל אזרח במדינת ישראל זכאי עם הגיעו לגיל הרלוונטי, להפסיק לעבוד לפרנסתו ולצאת לגמלאות. משמעותה של הפרישה לגמלאות הינה שהפורש זכאי לקבל קצבת זקנה המשולמת לו על פי חוק באמצעות המוסד לביטוח לאומי, לצד קצבת הפנסיה שהיקפה נגזר מגובה הסכום אותו הפורש הצליח לצבור בחיסכון הפנסיוני שלו לאורך שנות עבודתו.

פורשים שהחיסכון הפנסיוני שלהם אינו מכיל סכומים משמעותיים או שאינו קיים כלל, זכאים במקרה הצורך לקבל מהביטוח הלאומי קצבת השלמת הכנסה בהתאם לשיעור ההכנסה המשותפת של שני בני הזוג, או גובה הפנסיה של המבוטח היחיד, במידה ואין לו בת או בן זוג. במסגרת מדריך זה נדון בכל ההיבטים של פרישה וגמלאות ובזכויות הגמלאי שחשוב להכירן.

באיזה גיל זכאי עובד בישראל לפרוש לגמלאות?

נכון לרגע כתיבת שורות אלה, גיל הפרישה לגברים במדינת ישראל הוא 67 וגיל הפרישה לנשים בישראל הוא עדיין 62. זאת למרות שכבר זמן רב מדובר על העלאת גיל הפרישה לנשים לגיל 64 באופן הדרגתי, כבר החל מהשנה הנוכחית (2021). יחד עם זאת, אישה החפצה בכך רשאית להמשיך ולעבוד גם כן עד גיל 67, כשבתקופת הביניים, מגיל 62 ועד גיל 67, העובדת תהיה זכאית לקבל גם קצבת ביטוח לאומי, במידה והכנסתה החודשית אינה עולה על סכום מסוים, כפי שקבוע בחוק ומתעדכן מעת לעת.

 

האם אדם שהגיע לגיל הפרישה החוקי רשאי להמשיך לעבוד לפרנסתו?

החוק במדינת ישראל אינו מחייב אף אדם לפרוש לגמלאות. למעשה, ככל שהמעסיק מאפשר זאת, עובד יוכל להמשיך לעבוד אצלו גם לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק. יתרה מכך, ישנם מקומות עבודה  בישראל שאף מעודדים את עובדיהם להמשיך ולעבוד גם לאחר גיל הפרישה החוקי, וזאת מתוך הבנה שלניסיון של עובד ותיק ישנו ערך רב שאף עובד צעיר לא יוכל להתחרות בו.

אולם למרות האמור לעיל, החוק כן מאפשר למעסיקים להוציא עובדים בגיל הפרישה החוקי לגמלאות, גם אם עובדים אלו לא מעוניינים בכך.

למותר לציין בהקשר זה כי לעובדים בשירות המדינה, לא ניתנת אפשרות להיות מועסקים מעבר לגיל הפרישה הקבוע בחוק, מלבד מקרים יוצאי דופן. למרות זאת, אין מניעה כי בעל מקצוע שעבד במשך שנים בשירות המדינה, יעבור למגזר הפרטי, או יפתח קליניקה או משרד ייעוץ משלו.

פרישה וגמלאות - זכויות עובדים הן הזכויות שלנו!
פרישה וגמלאות – זכויות עובדים הן הזכויות שלנו!

על זכותו של הפורש לקבל קצבת זקנה

במדינת ישראל כל עובד וכל מעסיק חייבים להפריש חלק משכר העבודה לטובת תשלומים למוסד לביטוח לאומי. הפרשות אלו מקנות לכל אזרח בישראל רשת ביטחון שתשמש אותו במועד צאתו לגמלאות. כל עובד המגיע לגיל פרישה, זכאי לקבל גמלת זקנה מן המוסד לביטוח לאומי. גמלת הזקנה מכילה קצבה בסיסית, לצד תוספת בהתאם לוותק של המבוטח בביטוח הלאומי. יתרה מכך, מבוטחים שאין להם הכנסה נוספת, זכאים לקבל גם קצבת הבטחת הכנסה בנוסף על גמלת הזקנה הבסיסית.

 

על הזכאות לקצבת פנסיה בגיל הפרישה

קצבת פנסיה היא קצבה שמשולמת לאדם שצבר לאורך שנות עבודתו כספים במכשיר החיסכון הפנסיוני שלו (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים). היקף קצבת הפנסיה נשען באופן עקרוני על ממוצע השכר של העובד לאורך תקופת העסקתו והחיסכון שלו.

לרוב, בכל שנת עבודה צובר העובד בקרן הפנסיה שלו תוספת של שני אחוזים לקצבה העתידית שלו. כך, אחרי 35 שנה ישולמו לו שבעים אחוזים מהשכר הממוצע שלו, ובתנאי שלא פוטר מעולם ושלא משך את כספי הפיצויים. בקרנות הפנסיה החדשות, שכל החוסכים החדשים מופנים רק אליהן.

אפשר להגיע לצבירה של 100 אחוזים ויותר, עבור אדם שעבד חמישים שנה או יותר ללא הפסקה.  היום זה נשמע אולי מופרך, אבל העלייה בתוחלת החיים היא מתמידה ומשמעותית. לכן, מצב שבו אנשים יעבדו חמישים שנה או יותר עשוי להיות די נפוץ. גופים מסוימים מאפשרים צבירה שנתית גבוהה יותר, מה שמאפשר לעובדים בהם להגיע מהר יחסית לפנסיה משמעותית.

עומדים בפני פרישה? היו מודעים ליחסי הגומלין בין קצבת הפנסיה וקצבת הזקנה

אם אדם יצא לגמלאות ומקבל רק פנסיה וקצבת ביטוח לאומי, הוא יקבל את מלוא קצבת הביטוח הלאומי. זאת, משום שהפנסיה לא נלקחת בחשבון בחישוב ההכנסה החודשית של העובד לצורך ביטוח לאומי. אולם מי שהגיע לגיל הפרישה אבל עדיין ממשיך לעבוד, יכול לקבל את קצבת הזקנה רק אם ההכנסה החודשית שלו אינה עולה על הסכום שנקבע לצורך כך על ידי הביטוח הלאומי.

לפיכך עובדים רבים עושים את החישוב הזה, ומגיעים בדיוק לשכר שאינו פוגע בקצבת הזקנה שלהם. ואולם בגיל 70 אין יותר מגבלות על ההכנסה, והמבוטח בביטוח לאומי יקבל את הקצבה בלי קשר לגובה ההכנסה החודשית שלו, אם הוא עדיין עובד ומקבל שכר.

 

האם אוכל לקבל קצבת זקנה ולהמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה לגמלאות?

כאמור לעיל, אפשר לעבוד ולקבל קצבת זקנה, אם השכר מהעבודה איננו עולה על השכר שנקבע לצורך כך מעת לעת. למרבה הצער, רבים מהאזרחים בישראל נאלצים להמשיך לעבוד, משום שלא חסכו בקרן הפנסיה בתקופה שהחיסכון פנסיוני היה עדיין נתון לבחירתם של העובד והמעביד.

נכון להיום, חיסכון פנסיוני הוא בגדר חובה, והתקווה היא שתוך עשור יוכל כל פורש שחסך לפנסיה לקבל גמלת פנסיה משמעותית, בנוסף לקצבת הביטוח הלאומי לה הוא זכאי כחוק.

 

על הזכויות הנוספות שחשוב שכל פורש יכיר לקראת היציאה לגמלאות

בשורות לעיל עסקנו בעיקר בנושאים פיננסיים, שהם הדבר החשוב ביותר שמטריד כל פנסיונר, ובצדק. אולם מעבר לנושא זה ישנן גם זכויות נוספות שכל גמלאי בישראל זכאי להן. על פי רוב, הזכויות האלו מקנות הנחות בתשלומים שונים, באופן שמפחית את ההוצאות הקבועות של הפנסיונר.

עם ההנחות האלה ניתן למנות הנחה על נסיעה בתחבורה ציבורית, הנחה בתשלומים שונים לרשויות המקומיות, ועוד. בנוסף לכך, זכאי כל גמלאי למגוון נרחב של הטבות בתחומים שונים, לרבות האפשרות לרכישת השכלה במסגרות שונות בעלות מינימלית או ללא עלות כלל.

 

כיצד עורך דין דיני עבודה יכול לסייע למיצוי הזכויות בעת הפרישה לגמלאות?

למרות שניתן היה לצפות כי הפרישה לגמלאות תתנהל על מי מנוחות, לעיתים קורה שאנשים נתקלים בבעיות שונות סביב פרישתם לפנסיה. למרבה המזל, על ידי התייעצות עם עורך דין דיני עבודה המתמחה בזכויות פנסיוניות ותכנון פרישה, ניתן להימנע מבעוד מועד ממרבית הבעיות שעשויות להתלוות ליציאה לגמלאות.

עורך דין כאמור לעיל, יכול לסייע לגמלאי לעתיד, בבדיקת החיסכון הפנסיוני שלו, ולייעץ לו כיצד לפעול כדי לממש את זכויותיו במלואן מול מקום העבודה שלו, מול המוסד לביטוח לאומי, מול חברות הביטוח ובתי ההשקעות, וכיוצא באלו. בהצלחה ושיהיה בשעה טובה!

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.