כאשר אדם עוזב את מקום העבודה הקבוע שלו, הוא חווה לרוב משבר אישי ומצב של לחץ ואי וודאות על רקע השינוי הזה. פיצויי הפיטורין שאותו עובד מקבל בעת עזיבתו, עשויים להקל ולמתן את עוצמת המכה. לפיכך, שלילת פיצויי פיטורין עלולה לפגוע קשות בעובד. חוקי העבודה בישראל ושורה של פסיקות משפטיות, מפחיתים את האפשרויות של מעסיקים לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורים. יתרה מכך, ישנה שורה של מצבים שבהם העובד יקבל את פיצויי הפיטורין שלו, בין אם הוא התפטר ביוזמתו ובין אם פוטר. מהם פיצויי פיטורין? למה בעצם נועדו הפיצויים האלה? מתי רשאי המעביד לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורין? מתי יקבל העובד את הפיצויים בכל מקרה? מדריך.
מה בין פיצויי פיטורין ובין האפשרות למצוא מקום עבודה חדש?
פיצויי פיטורין הם סכום כסף, המגיע לעובד ואמור להיות משולם לו לאחר סיום עבודתו והפסקת יחסי עובד מעביד בינו לבין המעסיק. על פי חוק, המעביד חייב בכל חודש להפקיד, בין השאר, סך של 8.33% מגובה השכר של העובד, לצורך פיצויים. זאת, כחלק מההפקדה של המעביד לצרכי פנסיה. ברגע שמסתיימים יחסי עובד ומעביד, המעביד משחרר את הפיצויים והעובד רשאי למשוך אותם. הפיצויים נועדו, באופן עקרוני, למנוע מהעובד מצב של אי ודאות והיעדר אפשרות להתפרנס, עד למציאת מקום עבודה חדש. מבחינת העובד, שחרור הפיצויים הוא רשות והדבר נתון לשיקול דעתו בלבד.
נסיבות המאפשרות שלילת פיצויי פיטורים על ידי המעביד
באופן עקרוני, החוק כמעט ואיננו מאפשר למעביד לשלול מעובד את פיצויי הפיטורים שלו. אמנם לכאורה, כאשר עובד עוזב מרצונו את מקום העבודה, המעביד רשאי לעשות זאת. למעשה, יש כל כך הרבה מגבלות על המעביד, עד ששלילת הפיצויים מעובד הופכת לבלתי אפשרית למעשה. בסעיף הבא נדון במצב הזה. עם זאת, יש מצבים שבהם המעביד יכול לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורין. להלן חלק מהמצבים המאפשרים זאת:
עובד שנתפס בגניבה
כאשר עובד נתפס בגניבה, המעביד רשאי לבקש מבית המשפט אישור לשלול ממנו את הפיצויים המגיעים לו. ההיגיון הוא שאין לדעת מה חומרת הנזקים שהעובד גרם לאורך השנים, ושלילת הפיצויים נועדה לפצות את המעסיק עבור חלק מהם. גניבה יכולה להיות גניבה ישירה מהמעביד, או גניבה תוך הסתייעות באחר. לדוגמה – נהג חלוקה שאוסף חזרות של סחורות פגומות (שממילא אמורות להיות מושמדות), ומוכר אותן במזומן ובחצי מחיר ללקוחות קיימים. זאת הסיבה שמזה כמה וכמה שנים, ספקים מקפידים לבקש מנהגי החלוקה את החזרות ואת תיעוד ההחזרה ומבצעים השמדה של הסחורות הפגומות בעצמם.
עובד שהעביר סודות מקצועיים למתחרים
למעשה, דינו של מעשה כזה כדין גניבה. זאת, משום שהעברת סודות מקצועיים לעסק מתחרה, בעיקר אם מדובר במוצר ייחודי השיך למעסיק, עלולה לגרום נזק משמעותי למעסיק. שלילת פיצויים, במקרה הזה, היא בהחלט צעד הגיוני.
עובד שגרם לנזקים במזיד
גם כאן, ובהנחה שאכן אפשר להוכיח שהנזקים נעשו במזיד, ניתן בהחלט לבקש מבית המשפט אישור לשלילת פיצויים מהעובד. גרימת נזקים כוללת קשת רחבה של פעולות ולאו דווקא גרימת נזק לרכוש. גרימת נזק יכולה להיות פגיעה מכוונת בלקוחות, במטרה לגרום להם לעבוד לספק אחר. גרימת נזק יכולה להיות גם קשירת קשר להעביר לקוחות קיימים לספק אחר. סוג אחר של נזק יכול להיות שימוש בתוכנה או באפליקציה ייחודית שהעסק פיתח, והעברה שלהם לעסק אחר, בין אם מדובר בעסק מתחרה ובין אם לאו.
על הצורך באישור בית המשפט לשלילת פיצויי פיטורין
למרות האמור לעיל, גם במקרים קיצוניים כפי שתוארו לעיל, המעסיק איננו יכול לבצע שלילת פיצויים על דעת עצמו. לצורך כך, המעסיק חייב לקבל את אישור בית המשפט. בית המשפט מצידו יכול לאשר שלילת כל הפיצויים או שלילת חלקם או מקצתם. עם זאת, המעביד אכן יכול לעכב את מתן האישור לשחרור הפיצויים או להתנגד לשחרור שלהם, מה שימנע את השחרור שלהם מקרן הפנסיה. לפעמים, הקושי הכרוך בשלילת פיצויי פיטורין גורם למעסיק לשלם תחילה פיצויים, אבל במקביל להגיש תביעה משפטית כנגד העובד. במקרים אחרים, המעסיק מחתים את העובד על טופס ויתור על פיצויים, כנגד הימנעות מהגשת תביעה משפטית. בכל מקרה, המעסיק חייב להתייעץ עם עורך דין לפני ביצוע צעד כזה.
מתי מקבל העובד את הפיצויים בכל מקרה?
לכאורה, עובד שהתפטר מעבודתו ביוזמתו, עלול לאבד את הזכות שלו לקבלת פיצויים. למעשה, יש מקרים שבהם העובד יקבל פיצויים גם אם התפטר ביוזמתו. להלן חלק מהמקרים הללו:
עובד שעובר למקום מרוחק
עובד שעזב את העבודה, על מנת לעבור להתגורר במקום המרוחק יותר מארבעים קילומטרים ממקום העבודה. המעבר יכול להתרחש ביוזמת העובד, או מעבר בעקבות בן או בת הזוג, אחרי חתונה.
מעבר לפריפריה או לישוב חקלאי
עובד שעובר לפריפריה ולאזורים שהמדינה הגדירה אותם אזורי עדיפות, או לחילופין ליישוב חקלאי, זכאי לקבל את מלוא הפיצויים שלו. עם זאת, חשוב להזכיר כי מעבר מהפריפריה למרכז, לא בהכרח יזכה את העובד בפיצויים.
הפקדה לפיצויים על פי סעיף 14
מדובר בהעברת הפיצויים לקרן פיצויים או לקופת גמל, שאותם יקבל העובד בכל מקרה, בין אם התפטר או פוטר. מעסיקים רבים בשנים האחרונות, בוחרים להשתמש בשיטה הזאת.
התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא זכויות מעסיקים, זכויות עובדים או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה.