תביעה לתשלום שכר עבודה – המדריך לעובד/ת

תשלום שכר עבודה לעובד/ת הוא בין הנושאים היותר מדוברים בהקשר של יחסי עובד ומעביד בישראל ובכלל. במקרים שבהם מבוצעת הלנת שכר עולה הצורך להגיש תביעה לתשלום שכר עבודה. אולם לפני שניגשים לבית המשפט, חשוב לעצור רגע ולהבין אילו רכיבים מהווים חלק משכר העבודה ומהן זכויות העובד בהקשר זה. לשם כך בדיוק נכתב המדריך שלפניכם. שלא תצטרכו!

אילו רכיבים כלולים בשכר עבודה לעובד/ת?

בדרך כלל, שכר עבודה לעובד הוא השכר השעתי, היומי או החודשי אשר המעסיק משלם לעובד עבור העבודה שלו. במרבית המקרים, גם כאשר נקבע עבוד העובד שכר חודשי קבוע, השכר הזה מתורגם לשעות עבודה. זאת, על מנת לאפשר למעסיק להתאים את החלק היחסי של השכר שאכן מגיע לעובד, למספר שעות הנוכחות של העובד במקום העבודה.

על פי החוק במדינת ישראל, מספר שעות העבודה הרגילות לא יעלה על 42 שעות בשבוע, שהן בערך 182 שעות בחודש עבודה. כל מה שמעבר לשעות האלה, נחשב שעות נוספות. בענפים שונים נקבעו בהסכמי עבודה שעות אחרות. כך למשל בענף המלונאות עובדים שיש להם קביעות צריכים לעבוד 176 שעות בלבד, כלומר 40 שעות בשבוע נטו, לא כולל הפסקות.

יש מקרים שבהם קובע המעסיק לעובד שכר קבוע (גלובלי), בלי כל קשר לשעות העבודה שלו בפועל. למרות שהדבר נשמע מפתה, האמת היא שדווקא סוג כזה של עבודה מזמין בעצם הרבה שעות נוספות. לכן מצא המחוקק לנכון לקבוע מספר מרבי של שעות עבודה ביום, גם עבור שכר גלובלי.

 

אילו רכיבי שכר עבודה ניתן לתבוע במסגרת תביעה לתשלום שכר עבודה?

בדרך כלל, עובדים קבועים במקומות העבודה שלהם, מקבלים מהמעביד שכר גם עבור ימי חג, בהם העסק לא היה פעיל. במדינת ישראל יש מספר ימים שהוגדרו מראש כחגים, ובהם ישולם שכרו של כל עובד קבוע, גם אם לא עבד בימים האלה. מנגד, עובד שעבד בימי חג, זכאי לתמורה מיוחדת עבור העבודה.

הסכמי עבודה ענפיים מעניקים לעובד ביום חג, מעבר לשכר מוגדל לשעה, גם יום חופש נוסף שמתווסף לימי החופשה שלו. זה המקום לציין כי עובד שעתי איננו זכאי לתגמול עבור ימי חג ומועד שבמהלכם הוא לא עבד. בנוסף קיים גם מרכיב של שעות עבודה בשבתות ובחגים. על פי החוק במדינת ישראל, עבודה בחגים ושבתות אמורה לזכות את העובד בתוספת של חמישים אחוז.

עובד ששכרו 30 ₪ לשעה, יקבל 45 ₪ אם יעבוד בחג. הסכמי עבודה פרטניים, עשויים לזכות את העובדים בתוספת גדולה יותר, וכן ביום חופש שיתווסף לסך ימי החופשה המגיעים לעובד על פי חוק.

תביעה לתשלום שכר עבודה - המדריך לעובד ת
תביעה לתשלום שכר עבודה – המדריך לעובד ת

העובד רשאי גם להגיש תביעה לתשלום ימי חופש, דמי הבראה וימי מחלה

מעבר לתשלום עבור שעות העבודה, המחוקק מחייב את המעסיק לשלם לעובד גם דמי הבראה וגם ימי חופשה. זאת, בנפרד ובלי קשר לתשלום השכר החודשי של העובד. הסכמי עבודה ענפיים יכולים לשפר את מספר ימי ההבראה השנתיים הנצברים ואת מספר ימי החופשה השנתיים המגיעים לכל עובד על פי הוותק שלו בעבודה.

בנוסף, בכל חודש יצטברו לזכות העובד ימי מחלה, שאותם יוכל לנצל בתשלום ובהתאם לעמידה בדרישות החוק, במקרה של מחלה. ימי החופשה וימי ההבראה שייכים לעובד, והמעסיק חייב לשלם לו את תמורתם במקרה של הפסקת ההעסקה. ימי המחלה, לעומת זאת, אינם משולמים לעובד. רק במספר מצומצם של מקומות עבודה, ובהסכמי עבודה ייחודיים, יכול עובד לפדות גם את ימי המחלה שלו.

 

האם עובד רשאי להגיש תביעה לתשלום שכר עבודה תמורת שעות נוספות?

המחוקק מכיר בעובדה שעבודה מעבר למספר שעות ביום, שזה אומר בדרך כלל שמונה שעות, שווה יותר. לפיכך המחוקק מתיר למעסיק להעסיק עובד יותר שעות מהרגיל, בתנאי שהתשלום לשעה יהיה גבוה יותר. ככל שמספר השעות הנוספות היומי גבוה יותר, כך תוספת עבור שעות נוספות היא גבוהה יותר.

עם זאת, במקרים חריגים ובענפים שכמות העבודה ולחץ העבודה בהם משתנה בצורה קיצונית, המחוקק מתיר להעסיק את העובד יותר שעות מספר ימים בחודש, ולתת לו מנוחה בימים שבהם העבודה חלשה יותר. ואולם שיטת ההעסקה הזאת מאפיינת נכון להיום רק מגזרים מסוימים. מכל מקום, גם במקרים הללו, כל שעה שהיא מעבר למספר הקסם של 42 שעות בשבוע, תיחשב שעה נוספת עם כל המשתמע מכך.

תביעה לתשלום החזר נסיעות וארוחות – קביל או לא?

המעסיק חייב לממן עבור העובד את התשלום עבור הנסיעות למקום העבודה ובחזרה. עם זאת, התשלום עבור נסיעות חייב במס, כמו כל רכיב אחר בשכר. בניגוד לנסיעות, אין חובה למעסיק לממן את הארוחות של העובד. יש מקומות שמתוקף הסכמי העבודה בהם, מפעילים חדר אוכל המספק ארוחות לעובדים.

במקומות אחרים, המעביד מחויב לתת לעובד הפסקה ומקום מנוחה, אבל לא ארוחה. ואולם מעסיקים המממנים ארוחות לעובדים, רשאים לגבות עבורן מהשכר של העובדים השתתפות עצמית וכן את המע"מ עבור הארוחות.

 

תביעה לתשלום שכר עבודה מגישים רק באמצעות עורך דין דיני עבודה

לא אחת קורה שעובדים במקום עבודה מרגישים מקופחים, לעיתים קרובות בצדק. לעתים, ישנם מעבידים הנמנעים מלשלם לעובדים את מלוא השכר, בתואנות שונות. בנוסף, לא אחת קורה שעובד המגיע לעבודה נשלח הביתה, כי אין מספיק עבודה.

במקרים אחרים, מעסיק מתחכם ומשנה את הרכב ההורדות הקבועות מהשכר תוך כדי ההתנהלות השוטפת, נמנעים עובדים רבים מלתבוע את המעסיק. רק עם סיום העבודה, הם פונים לבקש סעד משפטי אצל עורך דין מיומן, שיכול לסייע להם להגיש תביעה נגד המעסיק ולקבל ממנו את כל מה שמגיע להם.

עם זאת, יש הבדל בין התחושה הסובייקטיבית לבין המציאות ולא תמיד התחושה מוצדקת. כך או אחרת, שווה לבדוק את הנושא ולפנות לעורך דין המתמחה בדיני עבודה.

 

אילו מסמכים דרושים כדי להגיש תביעה לתשלום שכר עבודה?

על מנת שאפשר יהיה לפנות להגשת תביעה באמצעות עורך דין, חייב העובד לשמור כל מסמך שנמצא ברשותו, לרבות: תלושי שכר, תלושים המפרטים את שעות העבודה, בקשת מיוחדות של המעסיק מהעובדים וכל מסמך אחר שמגיע לידיו. לא אחת מתברר שמעסיק כלל את הבונוס החודשי שהגיע לעובד בשכר שלו.

לעובד הדבר נראה סביר, אבל המעסיק מבחינתו חסך לעצמו הפרשות לפנסיה, לביטוח לאומי ולביטוח רפואי עבור העובד. לאורך שנים, מדובר בחיסכון של אלפי שקלים, ולעיתים עשרות אלפים.

 

רוצים לממש את זכויותיכם מול המעסיק? עורך דין דיני עבודה הוא הכתובת

עורך דין מיומן הבקיא ברזי דיני העבודה בישראל, יכול לחשוף טריקים מלוכלכים של מעסיקים ולהשיב לעובד סכומי כסף נכבדים שמגיעים לו. אבל גם המעסיק, מצידו רשאי בהחלט להיעזר בשירותיו של עורך דין דיני עבודה, שייעץ לו מראש מה אפשר ומה אי אפשר לעשות ואיך להימנע מתביעות מיותרות ומתשלומי קנסות גבוהים לרשויות.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.