החל מחודש ינואר 2017, מפקיד המוסד לביטוח לאומי עבור כל ילד 50 ₪ בכל חודש לטובת תוכנית חיסכון. תוכנית החיסכון הזאת נועדה לאפשר לכל ילד שהגיע לגיל 18 שנה אפשרות להתחיל את חייו הבוגרים כאשר לרשותו עומד סכום של כעשרת אלפים ₪, לפי הערכים של ינואר 2017.
תוכנית החיסכון נפתחה למפרע מחודש מאי 2015 והפרשי הסכומים הופקדו לטובת תוכנית החיסכון באופן רטרואקטיבי. מהי בדיוק תכנית חיסכון לכל ילד מטעם המדינה? כיצד מעודדת המדינה השארת הכסף בחשבון החיסכון? מי בוחר את מסלול ההשקעה עבור הילד? מהיכן מגיע התקציב עבור תוכנית החיסכון כאמור? איך יכולים הורים לילדים צעירים להגדיל את סכום החיסכון? בשורות הבאות נרחיב את היריעה בנושא החשוב הזה.
תוכנית חיסכון לכל ילד – מטרה, שיטה ואמצעים
תוכנית חיסכון לכל ילד היא כאמור תוכנית שהמדינה יזמה. התקציב עבור התוכנית הזאת מגיע מתקציב שהוקדש מלכתחילה להעלאת קצבאות הילדים, אבל העלאת הקצבה עוכבה לטובת פתיחת החיסכון. הצעות לתוכנית כזאת הוגשו כבר באמצע העשור הראשון של המאה הנוכחית. אולם לקח יותר מעשר שנים להוציא את התוכנית הזאת לפועל.
להלן הגדרה ממצה של המטרה, השיטה והאמצעים שהוקדשו להוצאת התוכנית מן הכוח אל הפועל:
| מטרת התוכנית | המטרה המוצהרת של יוזמי התוכנית היא להביא לכך שלרשותו של כל ילד, בהגיעו גיל 18, יעמוד סכום כסף שיסייע לו בשלבים ההתחלתיים של החיים. אמנם לא מדובר בסכומים גבוהים, אבל השקעה נכונה של הכספים עשויה להניב פירות נאים. |
| שיטת הפעולה | שיטת הפעולה היא הפקדה אוטומטית של סכום קבוע בכל חודש לתוכנית חיסכון או לקופת גמל. את מידת הסיכון של ההשקעה יבחרו ההורים, והם יוכלו לשנות את הבחירה הזאת מעת לעת. |
| אמצעים | האמצעי לקיומה של התוכנית הוא הפנית סכומי כסף שהמטרה הראשונית שלהם הייתה העלאת קצבאות הילדים, לטובת תוכנית חיסכון לכל ילד. מקור נוסף שעשוי להכפיל בסיכומו של עניין את סכום החיסכון היא האפשרות שניתנה לכל הורה להכפיל את סכום החיסכון, כאשר יתרת הסכום תגיע מחשבון העו"ש של ההורים. בסיכומו של עניין, עשוי להצטבר בתוכנית החיסכון של כל ילד סכום שנע בין 600 ₪ בכל שנה, לסכום של 1,200 ₪, המשקף חיסכון של 100 ₪ בכל חודש. בסיכומו של עניין, הקרן שתצטבר לזכות כל ילד יכולה להגיע לסך של 21,600 ₪ בערכים של 2017 בתום התקופה לקרן הזאת יתווספו רווחי הון או ריבית והצמדה. |
איך מעודדת המדינה את החוסכים להימנע ממשיכת הכסף שנחסך
מדינת ישראל תעניק מענקים שונים לילדים במהלך תקופת החיסכון. עד גיל 13, תוסיף מדינת ישראל לכל חוסך סכום של 510 ₪. שחלק מהסכום יועבר בהגיע הילד לגיל 3 וחלקו בהגיע הילד לגיל בר או בת מצווה. 510 ₪ נוספים יעברו לתוכנית החיסרון בהגיעו לגיל 21 שנה, אם סכום החיסכון לא נמשך עד אז.
לסכום הקרן שיופקד בכל חודש יתווספו מעת לעת רווחים כתוצאה מהשקעת כספי החיסכון בהתאם לאפיק שההורים בחרו עבור הילד שלהם. ואולם הרווחים על הקרן לא יהיו פטורים ממס ודינם כדין רווחי הון בבורסה לניירות ערך. ואולם אם הילד או הילדה יבחרו להימנע ממשיכת הכספים וישאירו אותם בחיסכון עד לגיל הפרישה, יהיו כל רווחי ההון שנצברו פטורים ממס.
בחירת מסלול ההשקעה עבור כל ילד
באופן עקרוני, מדינת ישראל מניחה להורים לבחור את מסלול ההשקעה לילדים שלהם על פי השקפתם וניסיונם. מסלול ההשקעה יכול לכלול השקעות בסיכון גבוה, שעשויות להניב רווחים גדולים. עם זאת בהשקעות כאלה עלולים להיווצר גם הפסדים שיכולים אפילו לפגוע בקרן. מנגד, הורים שמעדיפים השקעה סולידית יכולים לבחור מסלול אחד משלושת המסלולים כדלקמן:
- חיסכון בריבית קבועה לא צמודה: במסלול הזה, שיעור הריבית על החיסכון נקבע מראש והוא איננו משתנה.
- חיסכון בריבית משתנה בהתאם לריבית הפריים: שיעור הריבית השנתית במסלול הזה הוא יחסי לריבית הפריים. המשמעות היא שכשריבית הפריים משתנה, תשתנה גם הריבית על החיסכון במסלול הזה.
- ריבית קבועה צמודה למדד: במסלול הזה הריבית היא קבועה, אבל בנוסף אליה החיסכון גם צמוד למדד.
כל אחד מהמסלולים הללו נחשב למסלול סולידי. באף אחר מהמקרים הקרן לא תיפגע, אלא אם יהפכו הריביות בישראל לשליליות. מנגד, הרווחים על החיסכון לא יהיו גבוהים ולא ישקפו את העליות או את הירידות בשוק ניירות הערך בישראל. עם זאת, ניתן לבחור תוכנית עם נקודת יציאה בכל חמש שנים. נקודת היציאה תאפשר להורים להעביר את כספי החיסכון שנצברו למסלול שונה, כולל מסלול ברמת סיכון מוגברת.
תכנית חיסכון לכל ילד מטעם המדינה – מה קורה כשההורים לא בחרו מסלול השקעה?
המחוקק לקח בחשבון מצב שבו הורים רבים לא יטרחו לבחור מסלול השקעה ייעודי לילדים שלהם. זאת, הן כתוצאה מרשלנות והן כתוצאה מהעדר ידע מספיק או הבנה באשר לחשיבות של בחירת מסלול השקעה ולמשמעות הכספית שיכולה להיות לבחירה הזאת על התוצאה הסופית.
במקרה הזה, תיבחר תוכנית חיסכון או קופת גמל להשקעה מבין הקופות שזכו במכרז מיוחד שהוציאה מדינת ישראל לטובת הנושא. בדרך כלל, המסלול שייבחר יהיה סולידי ורמת הסיכון שתבחר תהיה קטנה.
תכנית חיסכון לכל ילד מטעם המדינה – אילו מסלולי חיסכון עדיפים?
מדינת ישראל לא תתערב כאמור בבחירת מסלול ההשקעה. הורים שיבחרו במסלול סולידי יקטינו את הסיכון להון שנצבר ואיתו גם את פוטנציאל הרווחים שהקרן עשויה להניב. הורים שבחרו במסלול שהסיכון בו גבוה, יעניקו לילדיהם מן הסתם הזדמנות לקבל סכומי כסף גבוהים בתום תקופת החיסכון.
אבל לסיכונים כאלה יש מחיר, והוא פגיעה אפשרית בקרן, במקרה של צבירת הפסדים. ואולם זה המקום לציין כי לאורך שנים, הוכח שנטילת סיכון מחושב בהשקעות בניירות ערך מניבה בסיכומו של עניין רווחים גדולים יותר למשקיע.
מאחר והחוסך איננו משקיע באופן ישיר בניירות ערך אלא ההשקעה מנוהלת באמצעות קופת גמל או תוכנית אחרת, הרי שמדובר בהשקעה מקצועית ומושכלת שלאורך שנים עשויה להניב פירות טובים מאוד.
תכנית חיסכון לכל ילד מטעם המדינה – מתי ניתן למשוך את כספי החיסכון?
כספי החיסכון ניתנים למשיכה כאשר הילד מגיע לגיל 18 שנה. מכאן ניתן ללמוד שאף שאת ההפקה מבצעים ההורים, מי שאמור להנות מהפירות שלה הוא הילד, אשר בהגיעו לגיל 18 הוא כבר נחשב בגיר. במקרים חריגים, ניתן למשוך את הכספים שהצטברו בתוכנית החיסכון לפני גיל 18. בדרך כלל מדובר במקרים של מחלה, חלילה, או מוות של החוסך.
כמובן, את ההחלטה אם למשוך את הכספים או להשאיר אותם בתוכנית החיסכון אמור לקבל כל אחד באופן עצמאי. מי שיבחר להשאיר את הכסף בחיסכון, ייהנה מהפירות שלו לכשימשוך את הכספים. מי שיבחר להשאיר את הכסף בקופת הגמל עד שהוא עצמו יצא לגמלאות, עשוי לגלות שבחשבון שלו נצברו סכומי כסף גבוהים. בנוסף, הריביות והרווחים בכלל יהיו פטורים ממס.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.