התפטרות ופיטורים של עובד ממקום עבודתו רחוקים מלהיות אירוע זניח. כאשר עובד עוזב את העבודה הקבועה שלו, יש לכך השלכות מרחיקות לכת, הן עבור העובד עצמו והן עבור המעסיק. לכן בכל החלטה שנוגעת לסיום יחסי עובד מעביד יש לפעול באופן הוגן, מכבד וחוקי כלפי הצד השני.
החוק בישראל מחייב את הצד שיוזם את סיום יחסי ההעסקה – בין אם הצד שיוזם אותו הוא המעסיק ובין אם מדובר בהחלטה שמגיעה מצד העובד עצמו, במתן הודעה מוקדמת כמכתב שנמסר לצד השני. זאת על מנת לאפשר לו להיערך מבעוד מועד לשינוי ביחסי העבודה ולמצוא פתרון חלופי. בשורות הבאות נציג שאלות נפוצות שעולות לעתים קרובות בנושא הודעה מוקדמת, ואת המענה שדיני העבודה מספקים לגביהן.
מהי חובת הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות ועל מי היא חלה?
בכל מקרה שבו עובד מסיים את עבודתו תחת מעבידו – בין אם זה קורה ביוזמתו שלו ובין אם ביוזמת המעביד, חוקי העבודה בישראל קובעים שהצד היוזם את הפרידה (קרי, ההתפטרות או הפיטורין), חייב להודיע מראש לצד השני, על ההחלטה לסיים את יחסי העבודה. חובה זו נשענת על חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, והיא חלה הן על עובדים והן על מעבידים בישראל.
האם עובד שהתפטר או פוטר חייב להמשיך לעבוד אצל המעסיק במשך תקופת ההודעה המוקדמת?
לאחר שמעסיק מפטר עובד או שהעובד מתפטר ביוזמתו שלו, הוא נדרש להמשיך ולעבוד אצל מעסיקו במשך תקופת ההודעה המוקדמת.
יחד עם זאת, בנסיבות של פיטורים או התפטרות יזומה, מעסיקים רבים דווקא מעדיפים לסיים את ההעסקה בפועל באופן מיידי, ולשלם לעובד "חלף הודעה מוקדמת", שהוא סכום כספי שווה ערך למשכורת שהייתה משולמת לעובד תמורת תקופת ההודעה המוקדמת אם המעסיק היה מאפשר לו להמשיך בעבודתו במהלכה.
מה ההיגיון מאחורי חובת הודעה מוקדמת לפיטורין והתפטרות?
ההיגיון בבסיסה של חובת הודעה מוקדמת לפני פיטורים והתפטרות, הוא די פשוט: המחוקק במדינת ישראל מעוניין לקדם יחסי העסקה שיהיו הוגנים כלפי שני הצדדים בעסקה. אך הגיוני לצפות שהוגנות ביחסי עובד מעביד תבוא לכלל ביטוי גם כשיחסי העבודה בין הצדדים עומדים לבוא על סיומם, ותתבטא במתן שהות לצד שלא בחר לסיים את ההעסקה, להתכונן לשינוי הצפוי.
במקרה של המעסיק זה עשוי לבוא לידי ביטוי כגיוס ממלא מקום שיחליף את העובד המתפטר, ובמקרה של עובד שעומד בפני פיטורין – כחיפוש עבודה חדשה.
כיצד הוותק של העובד בעבודתו משפיע על משך תקופת ההודעה המוקדמת?
ככל שתקופת ההעסקה של עובד אצל מעבידו הייתה ממושכת יותר, כך נדרשת על פי חוק תקופה ארוכה יותר של הודעה מוקדמת לפני הפיטורין או ההתפטרות. כמות ימי ההודעה המוקדמת תלויה לא רק בוותק של העובד במקום עבודתו, אלא גם במתכונת ההעסקה שלו – קרי: עובד בשכר שעתי, עובד בשכר שבועי, עובד בשכר יומי או עובד בשכר חודשי (התחשיב המדויק לכל סוג של עובד יפורט בשורות הבאות).
יוצאי הדופן בהקשר זה הם מקרים שבהם העובד מפוטר מעבודתו עקב ביצוע עבירה פלילית כנגד המעסיק. במצבים כאלו רצוי שהמעסיק ידאג להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה בכדי להבין אילו אפשרויות פעולה זמינות לו באשר להמשך ההתנהלות עם העובד.
איך מחשבים את כמות ימי ההודעה המוקדמת לפני פיטורים?
עבור עובד שמקבל שכר חודשי, המעסיק חייב במתן הודעה מוקדמת על פי התחשיב שלהלן:
- עובד שפוטר לפני שמלאו 6 חודשים להעסקתו – יקבלו ממעסיקו הודעה מוקדמת של יום עבור כל חודש שעבד אצל מעסיקו.
- עובד שפוטר החל מהחודש השביעי ועד תום 12 חודשים להעסקתו – יקבל ממעסיקו הודעה מוקדמת של 6 ימים בתוספת יומיים וחצי עבור כל חודש נוסף שעבד אצל מעסיקו.
- עובד שפוטר כעבור יותר משנה להעסקתו – יקבל ממעסיקו 30 ימי הודעה מוקדמת.
לעומת זאת, עבור עובד שמקבל שכר שעתי, יומי או שבועי, המעסיק חייב במתן הודעה מוקדמת על פי התחשיב הבא:
- עובד המפוטר לפני שמלאו 12 חודשים להעסקתו – יקבלו ממעסיקו הודעה מוקדמת של יום עבור כל חודש שעבד אצל מעסיקו.
- עובד המפוטר החל מהשנה השנייה להעסקתו – יקבל ממעסיקו הודעה מוקדמת של 14 ימים בתוספת יום עבור כל שני חודשי עבודה נוספים שעבד אצל מעסיקו.
- עובד המפוטר כעבור עד שלוש שנים להעסקתו – יקבל ממעסיקו 21 ימי הודעה מוקדמת בתוספת יום עבור כל שני חודשי עבודה נוספים שעבד אצל מעסיקו.
- עובד המפוטר לאחר יותר משלוש שנים להעסקתו – יקבל ממעסיקו 30 ימי הודעה מוקדמת.
איך מחשבים את כמות ימי ההודעה המוקדמת לפני התפטרות?
עובד שמקבל שכר חודשי חייב במתן הודעה מוקדמת למעסיק על פי התחשיב שלהלן:
- עובד שמתפטר בחצי השנה הראשונה להעסקתו – חייב ביום הודעה מוקדמת למעסיק, עבור כל חודש שעבד אצלו.
- עובד שמתפטר החל מהחודש השביעי להעסקתו ועד 12 חודשים מתחילת העסקתו – חייב בשישה ימי הודעה מוקדמת למעסיק, בתוספת יומיים וחצי עבור כל חודש שעבד אצלו.
- עובד שמתפטר לאחר שמלאו 12 חודשים להעסקתו – חייב ב – 30 ימי הודעה מוקדמת למעסיקו.
מנגד, עובד שמקבל שכר שעתי / יומי / שבועי, חייב במתן הודעה מוקדמת למעסיק על פי התחשיב שלהלן:
- עובד שמתפטר לפני שמלאו 12 חודשים להעסקתו – חייב ביום הודעה מוקדמת למעסיק, עבור כל חודש שעבד אצלו.
- עובד שמתפטר החל מהשנה השנייה להעסקתו – חייב ב – 14 ימי הודעה מוקדמת למעסיק, בתוספת יום עבור כל חודשיים שעבד אצלו בשנה האמורה.
- עובד שמתפטר החל מהשנה השלישית להעסקתו – חייב ב – 21 ימי הודעה מוקדמת למעסיק, בתוספת יום עבור כל חודשיים שעבד אצלו בשנה האמורה.
- עובד שמתפטר החל מהשנה הרביעית להעסקתו – חייב ב – 30 ימי הודעה מוקדמת למעסיקו.
כיצד נספרים ימי הודעה מוקדמת בעצם?
כאשר עסקינן בתקופת הודעה מוקדמת להתפטרות ופיטורים, הספירה מתבצעת לפי ימים קלנדריים, ללא כל קשר למסגרת ההעסקה השבועית של העובד. באופן זה למשל, אדם שעובד רק פעם אחת בשבוע וזכאי לקבלת 6 ימי הודעה מוקדמת טרום פיטוריו, יקבל 6 ימים קלנדריים בלבד של הודעה מוקדמת.
האם חובת מתן הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות תקפה לכל העובדים השכירים במשק?
התשובה לשאלה זו היא שלילית. קיימים ענפי עבודה ספציפיים במדינת ישראל, אשר חלים עליהם כללים אחרים מאלו שנקבעו בחוק הודעה מוקדמת לפיטורין והתפטרות, התשס"א – 2001.
לצורך העניין, על לדוגמא: סוהרים בשירות בתי הסוהר (השב"ס) ועל שוטרים במשטרת ישראל, חלה חובת מתן וקבלת הודעה מוקדמת בת שלושה חודשים. גם עובדי משרד החינוך ובכללם מורים ומורות, מטופלים במסגרת חקיקה נפרדת אשר לפיה חובת הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות מחייבת הן את העובד והן את מעסיקו להודיע על כל שינוי ביחסי עובד מעביד באמצעות הודעה מוקדמת שתימסר לא יאוחר מה – 31 למאי באותה השנה.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.