כספי פיטורין וכספי פנסיה אותם מעסיקים נדרשים לשלם לעובדיהם, יכולים להגיע לסכומים משמעותיים מאוד. מסיבה זו עולה במקרים מסוימים התהייה: האם ישנם תרחישים שבהם החוק מאפשר לנושים לעקל פיצויי פיטורים וכספי פנסיה של עובד? זוהי הסוגיה שבה נדון בהרחבה במסגרת המאמר הבא.
למה שמישהו ירצה לעקל את פיצויי הפיטורים והפנסיה של העובד?
עובד שחייב כספים לאדם אחר או לגוף כלשהו, ואין בידו להפרע מחובותיו בעזרת נכסיו הנזילים, עלול למצוא את עצמו במצב בו נושיו – קרי, בעלי החוב שלו, בוחנים אפשרויות להיפרע מחובו של החייב באמצעות חסכונותיו.
היות וכאמור, החסכונות הפנסיוניים ובכללם כספי הפיצויים שנצברו לטובת העובד לאורך שנות העסקתו, הם סכומי כסף מכובדים, זהו אחד האפיקים שנושים רבים לוטשים את עיניהם לכיוונם בבואם לנקוט בהליכי הוצאה לפועל מול חייב יחיד.
אילו תשלומים לעובד אינם ניתנים לעיקול על פי חוק?
חוק פיצויי פיטורין אשר נחקק ב – 1963, קובע שאין אפשרות לעקל תשלומים שהעובד זכאי להם כחוק, מהסוגים שלהלן:
- כספים שהופקו בהתאם לסעיפים 20 -21 לחוק פיצויי פיטורין
- סכומי כסף שהופקדו לקופת פיצויים לעובד
- סכומי כסף שהופקדו לחיסכון הפנסיוני של העובד בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין
- סכומי כסף ששולמו לעובד במקום פיצויי פיטורין
מה מהות האיסור על עיקול כספי פיצויים ופנסיה?
הסיבה העיקרית לכך שלא ניתן לעקל בנסיבות "רגילות", כספי פיצויי פיטורים וכספי פנסיה מהסוגים שהוזכרו לעיל, להם זכאי העובד כחוק, הינה שמדובר בתשלומים שנועדו לסייע לעובד לשמור על ביטחון כלכלי ולכלכל אף את בני ביתו.
עם זאת, מרגע שהעובד משך את כספי הפיצויים או הפנסיה שלו, במסגרת קבלת קצבת הפנסיה החודשית עם צאתו לגמלאות או כאשר הותר לו לבצע משיכה של כספי הפיצויים כחוק, עיקול הכספים עשוי להתאפשר בכפוף לקיומן של נסיבות מסוימות, כפי שנסביר בהמשך. הדבר נכון גם בנסיבות של נכות או פטירה, המאפשרות גם הן קבלת קצבה.
באילו תרחישים החוק מאפשר לנושה לעקל פיצויי פיטורים של עובד?
כפי שהסברנו בשורות דלעיל, אותם סכומי כסף שהמעסיק מפקיד מדי חודש בחודשו לקופת גמל לפיצויים עבור העובד או לחילופין – למרכיב הפיצויים המהווה חלק ממכשיר החיסכון הפנסיוני של העובד (קרי: קרן פנסיה, קופת גמל או פוליסת ביטוח מנהלים) – אינם ברי עיקול, עד לשלב בו לעובד מתאפשרת משיכתם של הכספים הללו על פי חוק.
למרות זאת, במקרים שבהם עובד רשאי לקבל את תשלום פיצויי הפיטורין באופן ישיר מן המעסיק שלו, שלא דרך גורם מבטח או גוף פיננסי מנהל כמו קרן הפנסיה, הכספים הללו הינם ברי עיקול, וזאת החל החל ממועד התשלום המתחייב בחוק בכפוף לסיום יחסי עובד מעביד – גם אם הכספים טרם הועברו לחזקת העובד בפועל על ידי המעסיק.
מגבלות על עיקול כספי הפנסיה והפיצויים של העובד
גם בתרחיש שבו מתאפשר עיקול של כספי הפיצויים ו / או כספי הפנסיה שנצברו לזכות אדם במהלך שנות עבודתו, החוק מתיר לנושים לעקל אך ורק את סכום הגמלה החודשית המשולמת לעובד, ולא את הצבירה הכוללת.
חשוב להיות מודעים לכך שגובה הקצבה החודשית אינו תלוי רק בכמות הכסף שנצברה בחיסכון הפנסיוני של העובד, אלא אף בגורמים אחרים כמו מקדם ההמרה לקצבה במכשיר החיסכון של העובד. יתר על כן, החוק אינו מתיר לנושה לבצע עיקול מלא של תשלום הקצבה החודשית, אלא מחייב את הנושים להותיר בידי החייב סכום בסיסי כמוגדר בחוק.
לאילו נושים ניתנת הזכות לעקל את כספי העובד?
ההלכה הפסוקה בישראל מעידה על כך שהנושים היחידים שהחוק מתיר להם לדרוש עיקול של קופת גמל שאינה קצבתית אליה הפקיד מעסיק כספים לטובת העובד, הם אנשים או גופים להם העובד עצמו חייב כספים, היינו – נושים של העובד. זאת בניגוד לנושים של המעסיק, שההתחשבנות שלהם בנוגע לחובות צריכה להתבצע ישירות מול המעסיק ולא מול עובדיו.
אילו כספים אינם מוגנים מפני עיקול כלל?
בניגוד לכספי הפיצויים וכספי הפנסיה של העובד, המוגנים מפני עיקול בתצורה שפירטנו בשורות הקודמות, כאשר מדובר על סכומי כסף שהופקדו למכשיר חיסכון שאינו מכשיר משלם קצבה ובהתאם לזאת – ניתן לפדות אותם במשיכה הונית כסכום חד פעמי בגיל היציאה לגמלאות, החוק מאפשר לעקל אותם בכל שלב.
אמירה זו תקפה גם במידה ומועד המשיכה של הכספים הללו טרם הגיע ואף אם היוון הכספים מחייב את האדם הפודה אותם בתשלום מיסים, בגין המשיכה המוקדמת.
איך מתבצע עיקול כספי החיסכון של העובד בידיו נושיו?
בנסיבות שבהן עיקול כספי החייב מתאפשר על פי חוק, הנושים נדרשים לפעול באמצעות לשכת ההוצאה לפועל או בהוראת בית משפט, על מנת להוציא את הוראת העיקול מן הכוח אל הפועל. עם זאת, יש לתת את הדעת על סעיף 50 א' – 1 בחוק ההוצאה לפועל, אשר מגדיר כי הנושים לא יוכלו לבצע עיקול של כספי חייבים שאינם ברי עיקול לפי כל דין.
בשורה התחתונה
במאמר זה דנו בסוגיה האם ניתן לעקל פיצויי פיטורים וכספי פנסיה של עובד בעל חובות. התשובה לסוגיה מורכבת זו, הינה שמדובר בכספים המוגנים מפני עיקול בידי נושים של המעסיק אך אינם חסינים בפני עיקול המתבצע מטעמם של נושים של העובד עצמו, או אז – עומדת לחסכונות אלו הגנה חלקית בלבד מפני צווי עיקול.
הרציונל העומד בבסיס החקיקה המגנה על כספי החיסכון הפנסיוני והפיצויים של עובד, הינו שמדובר על סכומים שמהווים מעין רשת בטחון עבור כל אדם בישראל. היינו, כספים אלו נועדו לאפשר לאדם להזדקן בכבוד ולדאוג לרווחתם הבסיסית של בני ביתו, ועל כן יש להגן עליהם עד כמה שניתן.
עם זאת, במועד שהחסכונות לגיל פרישה הבשילו לכדי כספים נזילים שהחייב רשאי למשוך ולממש, העיקול שלהם מתאפשר, במידה והוצגו בבית משפט או בהוצאה לפועל צידוקים לכך.
התכנים המובאים להלן אינם בגדר חלופה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מוסמך, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום צורה. במקרים בהם נדרש ליווי משפטי בנושא זכויות מעסיקים, זכויות עובדים או בכל נושא אחר, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מקצועית מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה.