פשיטת רגל ופירוק העסק שבו מועסק העובד עלולות להכניס את העובד למשבר פיננסי אמיתי. חוק ביטוח זכויות עובדים נועד לדאוג לזכויות העובד, במקרה שבו המעסיק נכנס למצב של חדלות פירעון וזכויות העובדים נפגעו. אילו זכויות של עובדים עלולות להיפגע אם וכאשר המעסיק נקלע לפשיטת רגל או פירוק? מהו חוק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל או פירוק? מי אחראי למתן פתרון לעובדים שאכן נפגעו כתוצאה מחדלות הפירעון של העסק? מה מעמדם של העובדים כאשר העסק נכנס להליך של פירוק או פשיטת רגל? מה יכולים העובדים לעשות כשברור שהמצב של העסק רק הולך ומחמיר? האם כדאי לעובד להתפטר עם מינוי מפרק זמני לעסק? בהמשך המאמר נעסוק בסוגיות הללו בהרחבה.
פירוק חברה או פשיטת רגל
מי שמתעניין בתחום או מי שיצא לו להתמודד עם חדלות פירעון של מעסיק או לקוח, נתקל קרוב לוודאי בשני המושגים – פשיטת רגל או פירוק חברה. למען הסר ספק – שני המושגים מדברים על חדלות פירעון של מעסיק, לקוח ולעיתים גם ספק או אדם פרטי. ההבדל בין המושגים הוא סמנטי בלבד.
מי שהוא עוסק מורשה או אדם פרטי והוא מגיע לחדלות פירעון. נכנס להליכים שבסיומם הוא יוכרז פושט רגל. אחרי מיצוי ההליך, פושט הרגל יקבל הפטר משאר החובות. פירוק חברה לעומת זאת מתייחס לעסק המוגדר חברה. עסק כזה לא יוכל להיות פושט רגל אלא להתפרק. המפרק מוכר את נכסי העסק ודואג להחזיר לנושים חלק גדול ככל האפשר מהחוב, על פי סדר החשיבות שלהם. בסיום התהליך חדלה החברה לפעול.
אילו זכויות של עובדים עלולות להיפגע בפשיטת רגל או פירוק העסק
הזכויות העיקריות של העובדים אשר עלולות להיפגע במצב כזה הן בעיקר זכויות כספיות. במרבית המקרים, עסק כזה מפסיק לשלם משכורות ובמידה רבה הופך את העובדים לבני ערובה של העסק. אם הם יקומו ויעזבו, העובדים עלולים להיחשב למתפטרים מה שעלול למנוע מהם את הפיצויים. מנגד, אם הם ממשיכים לעבוד הם עלולים שלא לקבל את השכר המגיע להם.
בנוסף לשכר השוטף שלא משולם לעובדים, קורה לא אחת שבעל העסק מפסיק גם את ההפקדות לקרנות הפנסיה וקרנות השתלמות. כמו כן, מצטברים ימי חופשה של העובד, שגם תמורתם לא משולמת. כתוצאה, לא רק ההכנסה השוטפת של העובד נפגעת אלא גם ההפרשות לפנסיה. ככל שהעובד צעיר יותר, כך הפגיעה בו משמעותית יותר בטווח הארוך.
מה זה חוק ביטוח זכויות עובדים ומה המשמעות שלו
חוק ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל או פירוק שומר למעשה על הזכויות של עובדים שנקלעו שלא בטובתם למצב שבו המעסיק שלהם פשט רגל או החברה שבה הם מועסקים נכנסה להליכי פירוק. על פי החוק, כל עובד המועסק אצל מעסיק כזה וזכאי לזכויות פיננסיות כגון פיצויי פיטורין וכן הפרשות לקרן הפנסיה, אמור לקבל פיצוי שיכסה את מרבית החובות הללו.
בנוסף, אם לא שולמו לעובד משכורות שוטפות, גם אלה ישולמו על ידי הגורם המבטח, שהוא הביטוח הלאומי. כוונת המחוקק בחוק הזה היא למנוע מצב שבו פשיטת רגל של מעסיק או פירוק העסק ימוטט את העובד מבחינה כלכלית ויפגע בעתיד הפנסיוני שלו.
מי אחראי לתת פתרון לעובדים שהזכויות שלהם נפגעו
מי שאחראי למתן פתרון הולם הוא כאמור המוסד לביטוח לאומי. כשמו כן הוא, המוסד לביטוח לאומי אמור לבטח את כל אזרחי המדינה ותושביה מפני מצבי קיצון. פשיטת רגל או פירוק חברה בהחלט נמנים עם המצבים הללו. ואכן, עובדים שלא קיבלו שכר או לא הופקדו עבורם כספים בקרנות הפנסיה, זכאים לקבל את הכספים הללו מהמוסד לביטוח לאומי.
אמנם הכיסוי של המוסד לביטוח לאומי הוא מוגבל, אבל מרבית המבוטחים, בדגש על אלה שהשכר שלהם נמצא בסביבות השכר הממוצע במשק או פחות, עשויים לצאת נשכרים ולקבל בדרך הזאת את חלק הארי של הזכויות המגיעות להם.
מהו מעמדם של העובדים בעסק שנכנס להליכי פירוק או פשיטת רגל
כאשר עסק נכנס להליך פשיטת רגל או פירוק, העובדים הופכים לנושים של העסק. למעשה, למעט נושים מובטחים מעמדם של העובדים הוא החזק ביותר. הוא עדיף על המעמד של כל נושה אחר שאינו מובטח.
חוק ביטוח זכויות עובדים לעובדים בעסק כאשר קיים צו פירוק זמני
כאשר בית המשפט מוציא צו פירוק זמני, הוא ממנה לעסק מפרק זמני. המפרק הזה הופך למוציא ולמביא בעסק ולמנהל שלו בפועל. עם זאת, מצבם של העובדים ביחס לעסק נשאר כשהיה. צו הפירוק הזמני אינו בשום פנים בבחינת פיטורין, ויחסי עובד מעביד נמשכים.
עם זאת, למפרק הזמני יש סמכויות רבות, ובין השאר הוא יכול להחליט על שינויים ארגוניים או שינויי תפקיד לעובדים. המפרק הזמני יכול גם להחליט על קיצוץ בהיקף המשרה של עובד וכאמור על שינויים בהגדרת התפקיד שלו. מנגד, עובד שנפגע מהשינויים הללו יכול להתפטר בדין מפוטר ולקבל את כל התנאים כאלו פוטר.
חוק ביטוח זכויות עובדים לעובדים בעסק עם צו פירוק קבוע
ביום שבו הופך צו הפירוק הזמני לצו קבוע, נחשבים כל העובדים בעסק כאלו פוטרו. התאריך הקובע לפיטורין הינו תאריך ההוצאה של הצו הקבוע. גם אם המפרק מחליט להשאיר עובדים במקום העבודה, הרי שהם נחשבים כעובדים חדשים. לרוב, מדובר בעובדים שמבצעים עבודות חיוניות בדרך לסגירה סופית של העסק – גביית חובות אחרונים או הכנת הציוד והמכשור בעסק למכירה או להעברה לבעלים חדשים.
מה יכולים עובדים לעשות כשמצב העסק מחמיר
הסוגייה הזאת מחזירה אותנו שלב אחד אחורנית, למצב שבו העסק נמצא בקשיים ועדיין איש לא הגיש בקשה לפירוק. אם העובדים מרגישים שהעסק במצב בעייתי ואם לא משולמות להם משכורות בזמן ולא מועברים כספים לתנאים סוציאליים, כי אז יכולה נציגות העובדים להגיש בשמם בקשה לפירוק החברה.
במצב הזה, וכל עוד לא הוגשו בקשות של נושים אחרים, המפרק חייב בראש ובראשונה לדאוג לזכויות של העובדים. מדובר בצעד אמיץ מאד ולא תמיד העובדים נחושים מספיק לבצע אותו. עם זאת, מדובר בדרך היחידה לדאוג למלוא הזכויות של העובדים לפני שהעסק מתפרק.
האם כדאי להתפטר כשממונה מפרק זמני אצל המעסיק?
למעשה, התפטרות ועזיבת מקום העבודה באופן יזום בעת הזאת עלולה להתגלות כטעות חמורה. ראשית, מפרק זמני איננו מפרק קבוע ולכן יחסי עובד מעביד לא נקטעים. התפטרות עובד עשויה לנשל אותו מהזכות שלו לפיצויים. ואולם אם המפרק הזמני מרע את תנאי השכר או ההעסקה של עובד, כי אז עומדת לו זכותו להתפטר בדין מפוטר.
לרוב, כאשר ממונה מפרק זמני, עדיין קיים סיכוי לא קטן שבאמצעות בניית תוכנית עסקית והתנהלות נכונה, יוכל המפרק הזמני לחלץ את העסק מפירוק. מכל האמור לעיל אפשר להבין כי דווקא מינוי מפרק זמני הוא העת הכי פחות מתאימה להתפטרות, ויש להניח למפרק לעבוד ולהמשיך להפעיל את העסק.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.