עונש משפיל לעובד/ת

למרות המודעות ההולכת וגוברת לנושא זכויות עובדים בישראל, גם במאה העשרים ואחת, השפלת עובדים במקום עבודתם היא עדיין תופעה שרירה וקיימת. מתן עונש משפיל לעובד/ת נחשב כהתעמרות במקום העבודה, וחרף העובד שנושא זה טרם זכה לטיפול נאות במסגרת דיני העבודה בישראל, ישנן מספר פעולות משפטיות שעובד שמעסיקו נהג בו באופן משפיל, רשאי לנקוט. זהו הנושא בו נדון בהרחבה במסגרת המדריך הבא.

כיצד מתייחס החוק בישראל למתן עונש משפיל לעובד/ת?

אף שבמדינת ישראל טרם נחקק חוק ספציפי, האוסר על מעביד להתעמר בעובדיו, ההלכה הפסוקה, מקנה לעובד הגנה הנשענת מיסודה על חוק "כבוד האדם וחירותו". על בסיס פסיקה תקדימית במקרי התעמרות במקום העבודה, חל כיום איסור על מעסיקים להתעמר בעובדיהם, ומנגד – המעסיק נדרש לספק לעובדים שלו סביבת עבודה מכבדת שבה יוכלו לבצע את תפקידם באווירה נינוחה ובלתי עוינת.

 

מהי התעמרות במקום העבודה?

התעמרות במקום העבודה או בשמה הנוסף: התנכלות תעסוקתית, הינה מונח המתייחס להתנהגות משפילה והטרדת עובדים (שאינה פיזית) מצד הממונים עליהם, עמיתיהם בעבודה או מעסיקיהם, שהיא בעלת אופי חוזר ונשנה. ההגדרה של התעמרות במקום העבודה אינה מכסה התרחשויות נקודתיות וחד פעמיות, ונשענת על מוטיב החזרתיות.

כאמור, התעמרות במקום העבודה אינה בהכרח השפלת או הטרדה עובד בידי המעסיק עצמו. גם פגיעה בעובד מצד עמיתיו לקוחותיו הקבועים של הארגון, ספקים שעובדים מול הארגון דרך קבע וכיוצא באלו – יחשבו כהתעמרות במקום העבודה כלל שמדובר על אירוע חוזר ונשנה שעונה על ההגדרה לעיל.

עונש משפיל לעובד ת
עונש משפיל לעובד ת

כיצד התעמרות במקום העבודה באה לידי ביטוי בפועל?

התעמרות במקום העבודה יכולה לבוא לידי ביטוי בתור הרמת קול על העובד, פניה לעובד בשפה שאינה מכבדת, התעלמות מן העובד, הטלת חרמות על העובד, הטלת סנקציות על העובד, ביטויי חוסר שביעות רצון מהעובד החוזרים על עצמם, האשמת העובד על לא עוול בכפו, הפצת רכילות על העובד, חדירה מוגזמת לפרטיותו של העובד, הלבנת פני העובד ברבים, העברת ביקורת לא מידתית על העובד,מתן עונש משפיל לעובד/ת, או משימות הפוגעות בכבודו, וכן הלאה.

 

הגנה על העובד מפני השפלה והתעמרות בסביבת העובד בראי החוק בישראל

מחקרים שנערכו בישראל הוכיחו לא זה מכבר, כי עונשים משפילים לעובד והתעמרות במקום העבודה על שלל ביטוייה, נוטים להותיר בעובדים חותם מתמשך והשפעה מזיקה ביותר על מצבם הנפשי והבריאותי. לאור זאת, בשנת 2015 עבר בקריאה טרומית חוק שנועד להסדיר את ההגנה על העובד מפני התעמרות במקום העבודה, כחלק בלתי נפרד מזכויות העובדים המעוגנות בחקיקה.

בשנת 2019, הונחה על שולחן הדיונים בכנסת הצעת חוק נוספת לעניין זה והיא הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, תש"ף 2019. אולם למרבה הצער, נכון למועד כתיבת שורות אלו, טרם חלה התקדמות ממשית בנושא. עם זאת, עדיין ישנן מספר אפשרויות פעולה עבור עובדים הסובלים מהתנכלות חוזרת בסביבת עבודתם, כפי שנסביר בשורות הבאות.

הושפלת במקום עבודתך? כך תפעל

עובד שנפגע מהשפלה או התעמרות במקום עבודתו, רשאי לנקוט פעולות משפטיות, לרבות פניה לערכאות והגשת תביעה כנגד המעסיק. כמו כן, במידה והעובד שנפגע מהתעמרות בסביבת עבודתו מעוניין להפסיק את עבודתו תחת אותו מעסיק, עומדת לו הזכות להתפטר בעילה של "הרעה בתנאי ההעסקה" – מה ששם אותו במעמד של מתפטר בחזקת מפוטר, המקנה לו זכויות שונות, לרבות הזכות לתשלום פיצויי פיטורין מצד המעסיק (בתנאי שהעובד הועסק אצל מעסיקו במשך שנה ויותר), זכאות לקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, ועוד.

 

מה הטעם בהגשת תביעה בגין עונש משפיל לעובד/ת?

עובד שנפל קורבן להשפלה חוזרת ונשנית במקום עבודתו, רשאי להגיש תביעת נזיקין לבית הדין לעבודה, כנגד מעסיקו. ככל שיעלה בידיו של העובד להוכיח כי מדובר על התעמרות במקום העבודה, בית הדין לעבודה, עשוי לפסוק תשלום פיצויים לעובד מטעם המעסיק, בגין עוגמת נפש והפרת חוזה העסקה (שעניינו שימוש בחוסר תום לב בכוח שחוזה העבודה מקנה למעסיק מול העובד).

למרות האמור לעיל, נכון להיום, עוולת התעמרות במקום העבודה הוכרה במסגרת הפסיקה התקדימית אך ורק בבתי הדין האזוריים לעבודה. בבית הדין הארצי לעבודה טרם ניתנה פסיקה בנושא, ולכן ההכרה בעוולת ההתעמרות עדיין לא מעוגנת באופן רשמי בחקיקה או בהלכה הפסוקה בישראל.

 

מה זה פיצויים על "עוגמת נפש"?

בעגה המשפטית, המונח "עוגמת נפש" בא לתאר נזק אשר נגרם לפרט, שאינו נחשב כנזק כספי או קנייני. נזקי עוגמת נפש עשויים לבוא לידי ביטוי בתור אי שביעות רצון חריפה משירות או טובין שנרכשו, נזק נפשי בעקבות ענישה משפילה במקום העבודה, פגיעה רגשית בעקבות אפליה בעבודה וכיוצא באלו.

בתביעת פיצויים בשל עוגמת נפש שנגרמה לעובד, בתי הדין לעבודה נוהגים לבחון כל מקרה לגופו וביחס לנסיבות המקרה וההוכחות המוצגות לו, שעל בסיסן ניתנת ההכרעה האם מדובר על עוגמת נפש כאמור, או שמא עסקינן בהתנהגות פוגענית אשר כשלעצמה, אינה חמורה במידה שמצדיקה מתן פיצוי לעובד.

 

לאיזה סכום פיצויים על עוגמת נפש לעובד יכולים להגיע?

במקרה בו בית הדין לעבודה אכן מכיר בהתעמרות בעובד כפגיעה המצדיקה תשלום פיצויים מצד המעסיק, סכום הפיצוי נקבע בהתאם לרמתה של הפגיעה, ועשוי להגיע גם לסכומים של עשרות אלפי שקלים.

אולם לעניין זה חשוב לציין כי היות והפסיקה בנושא פיצויים על עוגמת נפש בעבודה, תלויה בשיקול דעתם של בתי הדין לעבודה ולא בחקיקה מוסדרת, מדובר בפיצויים הניתנים לעובדים לעתים רחוקות בלבד, כדוגמת מקרה ידוע של עובדת שנאלצה לשאת עונש משפיל במיוחד של ישיבה ללא תעסוקה במשרד שקוף שלכל יציאה ממנו העובדת נדרשה לבקש אישור מיוחד.

 

בשורה התחתונה

מעסיק שמשפיל את עובדיו או מתעמר בהם דרך קבע, מסכן עצמו בתביעה משפטית ובחובת תשלום פיצויי פיטורין ואף פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לעובד. במידה ואתם סבורים כי מעסיקכם משפיל אתכם באופן חזרתי, מומלץ לפנות להתייעצות מול עורך דין דיני עבודה, ולבדוק מהן האפשרויות העומדות לרשותכם על מנת לשפר את מצבכם ולמצות את זכויותיכם.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.