מגבלת השעות הנוספות – מגבלה יומית ושבועית

משרות רבות מחייבות תוספת של שעות עבודה, במטרה להגיע לתפוקה המצופה מן העובדים במצבים שונים. יחד עם זאת,חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951 מגדיר מספר הוראות שנועדו להגן על עובדים שכירים, ולשם כך – קובעות מגבלת שעות נוספות שהיא מגבלה יומית ושבועית של כמות השעות הנוספות המקסימליות שמעסיקים רשאים לדרוש מעובדיהם לעבוד. מגבלת השעות הנוספות מוגדרת בחוק גם כמגבלה יומית וגם כמגבלה שבועית וחודשית, בכדי לכסות את מכלול האפשרויות, ולהגן על העובדים מפני ניצול עד כמה שניתן.

מגבלת השעות הנוספות – איך מחשבים את המגבלה היומית והשבועית?

חוק שעות עבודה ומנוחה, קובע כי יום עבודה ימשך 8 שעות וכי שבוע עבודה נמשך 45 שעות. אולם החל משנת 2018, צומצם שבוע העבודה לכדי 42 שעות. מעסיקים מחויבים לשלם גמול עבור שעות נוספות שעובדיהם מועסקים בהן מעבר לכמות שעות זו.

חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר שעל המעסיק חלב חובת תשלום של גמול שעות נוספות, שמשמעותו הינה כי בשעתיים הראשונות לשעות הנוספות, העובד יהא זכאי לתשלום של 125% משכרו, והחל מן השעה השלישית הוא יהיה זכאי לתשלום של 150% משכרו.

היות ויום העבודה כולל 8 שעות, החל מן השעה התשיעית ועד לשעה האחת עשרה בעבודתו היומית של העובד, הוא יהיה זכאי לתשלום של 125% משכרו, והחל מהשעה ה – 11, הוא יהא זכאי לתשלום של 150% משכרו. מאליו מובן כי חישוב זה משתנה כשמדובר בעובד שמועסק במשך 5 ימים בשבוע בלבד, כך שמניין השעות הנוספות מתחיל רק החל מהשעה התשיעית להעסקת העובד ביום העבודה הנתון.

 

מה ההיגיון העומד מאחורי מגבלת השעות הנוספות?

חוק שעות עבודה ומנוחה מנסה להגן על העובד מפני ניצול של המעסיק, אשר עלול לדרוש שעות עבודה מרובות. גם אם שעות אלו נעשות בתמורה לשכר, החוק לא מנסה להשיג תוספת למשכורת, אלא לשמור על בריאותו הנפשית והפיזית של העובד.

שחיקה בעבודה, אשר הינה תופעה מוכרת בעולם המודרני, נגרמת, בין היתר מהעסקה לאורך שעות עבודה ארוכות, חוסר מנוחה ומטלות בלתי נגמרות. החוק מנסה למנוע תופעה זו, על ידי כך שהוא גורם למעסיק לשקול מספר פעמים את מחויבות השעות הנוספות לעבודה הנעשית ואת הצדקתן הכלכלית.

כך על המעסיק לחשב את גמול השעות הנוספות באופן יומי, ולא רק מצטבר, כאשר בכל יום יודע העובד בדיוק את מספר שעות העבודה שעבד, וכמות השעות הנוספות שבוצעו.

מגבלת השעות הנוספות – הקשיים בחישוב גמול השעות הנוספות

כאשר חישוב השעות הנוספות אינו בעייתי וברור לשני הצדדים, אזי הגמול מובטח. אולם ישנן בעיות ומחלוקות אשר עלולות לצוץ בעת חישוב השעות הנוספות, ולשם כך נדרש החוק ובית המשפט. מכיוון שהחוק החליט על חישוב שעות נוספות על פי שני תעריפים, עלולים מעסיקים לחשב את שעות העבודה באופן אשר יפחית מהסכום המצטבר של העובד, אשר למעשה יקבל פחות מהמגיע לו.

כלל האצבע אומר שיש לחשב את השעות הנוספות באופן יומי, ובגמר השבוע, אם עבד העובד יותר מהמכסה המותרת, יש לשלם לו שעות נוספות. כמו כן, לא ניתן לקזז חוסר שעות ביום מסוים עם שעות נוספות ביום אחר, כך למשל אם עבד העובד ביום אחד 10 שעות וביום שאחריו 6 שעות, יפחית המעסיק מתשלום היום הקצר, וישלם שעות נוספות על היום הארוך.

בכל מקרה שישנו חשש כי לא שולמו כראוי השעות הנוספות, כמשתמע מהחוק, יש לפנות לעורך דין דיני עבודה, שיוכל להשיג לעובד את המגיע לו. יש לזכור כי תשלום שעות נוספות מעוגן בחוק, ולכן עלול המעסיק להיות חשוף לתביעות אזרחיות ופליליות שעונשן הוא תשלום פיצויים משמעותיים.

מגבלת השעות הנוספות – כיצד מחשבים שעות נוספות?

כל עובד, אלא אם הוא מאוגד בהסכמים קיבוציים אחרים, כמו למשל רופאים, זכאי לתשלום של שעות נוספות. גם אם אמר או שוכנע על ידי המעסיק לוותר על התשלום, לא יהיה זה קביל בפני בית משפט. בדרך כלל בית המשפט ייטיב עם העובדים ויעמוד לצידם, ולא לצד המעסיקים. גם כאשר ישנם הסכמים קיבוציים אחרים, הכוונה היא שהם ייטיבו עם העובדים.

עובדים שעובדים חמישה ימים בשבוע, זכאים לתשלום שעות נוספות על כל שעה מעל 8.6 שעות במשך ארבעה ימים, ועל כל שעה מעל 7.6 שעות של יום אחד (סה"כ 42 שעות שבועיות). החריגים מכלל זה אלה הם עובדים בשעות הלילה, אשר זכאים לגמול שעות נוספות כאשר הם עובדים מעל 7 שעות, ועוד מספר תפקידים אשר לא נכללים במסגרת חוק זה.

התפקידים שהוחרגו מכך הם רופאים, שוטרים, עובדי מדינה המחויבים לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות, אנשי צוות אוויר ועוד.

כמו כן, בימי שבת או חג, זכאי העובד לגמול שעות נוספות גבוה יותר מבשאר השבוע. כך הוא זכאי ל – 175% מהשכר הרגיל עבוד השעתיים הראשונות ול – 200% מהשעה השלישית ואילך. גם עבור משמרת נוספת או משמרת לילה, זכאי העובד לתשלום נוסף.

 

האם כל משרה מחייבת עבודה בשעות נוספות?

באופן דומה להסכמים אחרים, גם לעניין השעות הנוספות, יש להדגיש כי נדרשת הסכמת שני הצדדים לאופי המשרה ולהיקפה. ישנן משרות רבות, בהן נדרשות שעות גמישות, בהן העובד בוחר מתי לעבוד, לקצר או להאריך את שעות עבודתו. כל עוד עמד העובד במכסה השבועית והחודשית, לא יפחית המעסיק מיום עבודה קצר, כשם שלא ישלם על יום עבודה ארוך.

רק במקרה בו לא יכול העובד להשלים את שעותיו, ייעשה החשבון על פי שעות נוספות. חשוב להדגיש כי החוק מנסה להגן על העובד מפני ניצול, אולם גם עליו מוטלת חובת ההצדקה ואי ניצולו של המעסיק. יחסי עבודה הינם מורכבים לבנייה ולכן אין להרוס אותם בדיווחים כוזבים או דרישה לתשלום רק לשם הרווח האישי.

בכל מקרה של אי הסכמה או כעס של אחד הצדדים על האחר, יוכלו שני הצדדים לפנות לייעוץ או גישור של עורך דין דיני עבודה אשר יוכל להגיע לעמק השווה ולפתור את הבעיה, לפעמים גם ללא פניה לערכאת בית משפט.

 

בשורה התחתונה

עובדים רבים חושבים איך לחשב שעות נוספות- על בסיס יומי ושבועי, מה קודם למה, ולמי מגיעות הטבות אלה. החוק הגדיר את יום העבודה כשמונה שעות ואת שבוע העבודה כ- 42 שעות. כל עובד העובד מעל שעות אלה זכאי יהיה לשעות נוספות לפי הפיצוי המוגדר בחוק, כ- 125% מהשכר על השעתיים הראשונות ו- 150% מהשכר מהשעה השלישית.

החוק ניסח את תשלום השעות הנוספות כך, לא על מנת שהעובד ירוויח יותר, אלא כדי למנוע מהמעסיק להטיל על העובד עוד ועוד שעות עבודה, אשר עלולות לגרום לשחיקה מהירה יותר, עייפות פיזית ונפשית ואובדן שעות הפנאי. עם זאת, בכל חשש או אי ידיעה של החוק, כדאי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה, אשר יוכל להעריך את התיק, שוויו ואת הצדקת התביעה.

 

כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.