עובדים רבים נוהגים להשתמש בתיבת הדואר האלקטרוני שלהם במהלך עבודתם לצרכים אישיים שאינם בהכרח קשורים בתפקידם. נשאלת אם כן השאלה: האם מדובר בהתנהלות לגיטימית מצד העובד והאם המעסיק רשאי להכנס לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד, או שמא מדובר בפגיעה בפרטיות? אם גם אתם תהיתם לגבי הסוגיות הללו, מוטב שתקראו את המאמר הבא.
האם מותר למעביד להיכנס לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד?
התשובה הקצרה לשאלה: "האם למעסיק מותר להיכנס לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד" היא לא. למעסיקים מותר לגשת לתכתובות אישיות בתיבת המייל של עובדיו רק בכפוף לקבלת אישור מפורש מהם שניתן לו מרצונם המלא של העובדים.
מהי הזכות לפרטיות ואיך היא נוגעת לעניין תיבת הדואר האלקטרוני של העובד?
הזכות לפרטיות היא זכות יסוד בישראל המעוגנת גם כחלק מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וככזו זוכה לתוקף משפטי חוקתי. זכות זו מכסה גם את זכותו של עובד לפרטיות במקום עבודת. כפועל יוצא, למעסיקים אין זכות לבצע מעקב אחר תכתובות אישיות המתנהלות באמצעות תיבת הדואר האלקטרוני של עובדיו – בין אם מדובר בתיבת הדואר האלקטרונית האישית של עובד ובין אם מדובר על תיבת דואר אלקטרוני שהוקמה לצרכים מקצועיים.
המקרים היחידים שבהם החוק מתיר למעסיק לחדור לפרטיותו של עובד על ידי קריאת הודעות הדואר האלקטרוני האישיות שלו, הוא כאשר ישנן נסיבות יוצאות דופן כפי שיפורט בהמשך.
כשהזכות לפרטיות בעבודה מתנגשת עם טובת המעביד
חדירה לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד מצד מעסיקו, בין אם מדובר על המייל הפרטי של העובד ובין אם מדובר בתיבת הדואר האלקטרוני שהקים עבורו המעסיק, היא בבחינת פגיעה בפרטיותו של העובד בראי החוק. יחד עם זאת, כאמור לעיל, ישנן נסיבות ספציפיות שבהן עשוי החוק להצדיק את הפגיעה בפרטיותו של העובד.
דוגמא למקרים כאלו הם כאשר קיים חשש ממשי לכך שהעובד פועל באופן המסכן את הארגון שבו הוא מועסק או כשקיים חשש למעורבותו של העובד בפלילים. אולם יש לסייג ולומר כי גם בתרחישים הללו, כניסת המעסיק לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד כפופה לקבלת היתר מיוחד לכך מבית הדין לענייני עבודה.
התנאים בהם מותר למעביד לגשת למידע בתיבת הדואר האלקטרוני של העובד
הפסיקה התקדימית בבתי הדין לעבודה, מכירה בהבדל הקיים מבחינת החוק בין תיבת הדואר האלקטרוני האישית של העובד (למשל תיבת מייל ב – Gmail או ב – Hotmail) לעומת תיבת הדואר האלקטרוני במשרד שהוקצתה עבור העובד לטובת העבודה שהוא נשכר לבצע.
על בסיס הבחנה זו, נקבעו בפסיקה מספר קווים מנחים בנושא הוצאת מידע מתיבת הדואר האלקטרוני של העובד, כדלקמן:
- המעסיק מחויב בהגדרת מדיניות מפורטת בנושא זה ובעדכון של כל העובדים בארגון לגביה.
- המעסיק רשאי לעקוב אחר המידע העובר בתיבת הדואר האלקטרוני שהוקצתה לעובד מטעם הארגון – אך לא לקרוא את הודעות הדואר האלקטרוני האישיות של העובד, וודאי שלא להשתמש במידע המצוי בהן.
- המעסיק אינו רשאי בשום אופן לעקוב אחר המידע העובר בתיבת הדואר האלקטרוני האישית של העובד – מבלי שניתן לו היתר ייעודי לכך מטעם בית הדין לענייני עבודה.
המעסיק קרא את המיילים הפרטיים שלך ללא הסכמתך? כך עליך לפעול
אם אתם חשים כי זכותכם לפרטיות הופרה בידי המעסיק שלכם, בהקשר של קריאת המיילים האישיים בתיבת הדואר האלקטרוני שלכם, ישנם מספר ערוצי פעולה שבהם אתם רשאים לנקוט על פי החוק (וניתן לפעול במקביל ביותר מאחד מהם):
להתפטר ממקום העבודה
במסגרת הפסיקה בבתי הדין לעבודה, מקרים שבהם הוצגה פגיעה בפרטיותו של עובד בסביבת עבודתו, הוכרו לא זה מכבר בתור הרעה ממשית בתנאי ההעסקה, המאפשרת לעובד להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורים ממעסיקו.
יחד עם זאת, חשוב לסייג ולומר כי מבחינת מערכת המשפט, כל מקרה נשפט לגופו וקשה לחזות מראש האם הנסיבות שבהן תיבת הדואר האלקטרוני של העובד נוטרה על ידי המעביד בהכרח יזכו את העובד בפיצויי פיטורין. לכן לפני שנוקטים בפעולה דרסטית כמו התפטרות מוטב להיוועץ בעורך דין דיני עבודה.
הגשת תביעת פיצויים כנגד המעסיק
מבחינת החוק בישראל, הפגיעה בפרטיותו של העובד ושל כל אזרח בכלל, היא בגדר עוולה נזיקית. משמעות הדבר הינה כי עובד שפרטיותו בעבודה הופרה, רשאי להגיש כנגד מעסיקו תביעת נזיקין ולקבל פיצוי כספי במקרים מסוימים. למותר לציין כי ככלל, עוולת הפגיעה בפרטיות אינה מחייבת את התובע להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מכך ולכן הסבירות לקבלת פיצויים במקרים אלו הינה גבוהה.
הגשת תלונה במשטרה כנגד המעסיק
הפתרון הנ"ל הוא חריג יחסית אולם ישנם בהחלט מצבים שבהם הוא עשוי להתאים. הפגיעה בפרטיותו של עובד נחשבת כעבירה פלילית, ובהתאם לכך כשמעסיק מפר את פרטיותו של מי מעובדיו הוא חושף עצמו להגשת תלונה במשטרה כנגדו ולהליך פלילי או מנהלי העשוי לבוא בעקבותיה.
הפגיעה בפרטיותו של העובד כעילה לפתיחת הליכים פליליים
למותר לציין כי במקרים שבהם חלה פגיעה בפרטיות של העובד, החוק בישראל מתיר לו לנקוט בפעולה נוספת הנקראת הגשת קובלנה. זהו הליך פלילי שלהבדיל מכל הליך פלילי אחר, שבו המדינה היא בתפקיד התובעת שמוסמכת לקבוע מי יועמד למשפט, מאפשר לנפגע להחליט בכוחות עצמו ליזום את העמדתו לדין של הגורם אשר פגע בפרטיות שלו.
כיצד ניתן להגן על פרטיות תיבת הדואר האלקטרוני של העובד?
חרף קיומה של פסיקה תקדימית בנושא של תיבת הדואר האלקטרוני של העובד, יש להכיר בכך שהנושא טרם הוסדר באופן הרמטי באמצעות חוקים חד משמעיים. לכן הנושא עודנו פתוח לפרשנות בבית הדין לענייני עבודה, וכל מקרה נשקל לגופו.
מסיבה זו, עובד החפץ בהגנה על צנעתו, מוטב לו שבהגיעו למקום עבודה חדש, יבדוק מהי מדיניות הארגון בנושא זה ויבחן את אופן התנהלותם של יתר העובדים בהקשר לתיבות הדואר האלקטרוני שלהם. הדרך הטובה ביותר להגן על הפרטיות שלכם בעבודה, היא להפעיל שיקול דעת בריא בנושא הסידורים האישיים ולצמצם אותם למינימום האפשרי.
בשורה התחתונה
במאמר זה דנו בנושא הרגיש והמורכב של זכות העובד לפרטיות במקום עבודתו ביחס לזכות המעביד להגן על הארגון שהוא מייצג והאינטרס העסקי שלו. תיבת הדואר האלקטרוני של העובד, הפכה לא אחת למוקד לסכסוכים בין עובדים למעסיקים בהקשר זה.
אולם חשוב לדעת כי הפסיקה בנושא עודנה מצומצמת יחסית ובמסגרת דיני העבודה חסרה, נכון לכתיבת שורות אלו, חקיקה שתסדיר את התנאים וההגבלות הנוגעים לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד, באופן חד משמעי. לפיכך המלצתנו לעובדים בעניין זה, היא לנקוט משנה זהירות בכניסה לסביבת עבודה חדשה ולברר מבעוד מועד כיצד המעסיק מתייחס לנושא השימוש במיילים לצרכים אישיים בזמן העבודה.
כל התכנים המובאים להלן אינם משמשים בתור חלופה לייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין המתמחה בדיני עבודה, והם מתפרסמים לידיעה כללית בלבד. המידע בעמוד זה אינו על תקן מידע משפטי מחייב, ואין להישען עליו בשום אופן. במקרים בהם דרוש ליווי משפטי בנושא יחסי עבודה, יש לפנות באופן ישיר להתייעצות משפטית מול עורך דין מומחה לדיני עבודה.